ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
בשעה שמורי ורבי, המכונה 'היהודי הקדוש', שכב על ערש דווי, אמרו כולם תהילים, אבל אני עמדתי אצל התנור ולא רציתי לומר תהילים.
באותה שעה ניגש אלי רבי בונם מפשיסחה, ושאל אותי: למה מפציר כל כך? (אור הגנוז עמ' 392).
סיפור זה מלמד אותנו יסוד חשוב מאוד בענייני תפילה. אפשר לומר הרבה תהילים, ולחשוב שבכך אנו מפצירים בקדוש ברוך הוא. אך בלי כוונה, זו אמירה חיצונית. כבר ביארו הספרים, שיש בכך תועלת, אך אין זו תפילה שלימה.
לעומת זאת, יש מי שישתוק או ידבר מעט, אך ממעמקי לבבו כל כולו זועק אל ה', ודווקא הוא מפציר מאוד בה'.
לעיתים, עדיף שאת הכוח והמאמץ נשקיע בריכוז פנימי, במקום למלמל ולמלמל בחיצוניות. דומה הדבר לקרן לייזר או ללוחמי קארטה, שהכוח מצוי דווקא בריכוז אלומת אור ואנרגיה או ריכוז כל כוחות הגוף והנפש למכה ממוקדת אחת, שהמיקוד הוא סוד ההבקעה.
וזה הסוד של תפילת משה בפרשתנו על מרים אחותו – "א-ל נא רפא נא לה". תפילה של מעט מילים, שגם הם הקצרות ביותר. ובאמת גם שתי המילים הראשונות במשפט זה, מבאר רש"י שם שאין הם חלק מהתפילה, אלא "שהשואל דבר מחבירו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים, ואחר כן יבקש שאלותיו", כך שלמעשה התפילה היא רק האמירה הקצרצרה: "רפא נא לה".
כדברי הגמרא (ברכות לד.) "מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: אל נא רפא נא לה ".
אולם, כדי שהדברים ישמעו מול ה', הם צריכים להיות ממעמקי הלב, כפי שמקדימה התורה "ויצעק משה אל ה'", ומבאר שם האבן עזרא "זה יורה שהיה בצער על אחותו".
ובאמת יחד עם אומנות הקיצור בתפילה, מצאנו אצל משה רבינו גם את אומנות האריכות בתפילה, כפי שאומרת הגמרא שם: "מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבינו, כמה ארכן הוא זה! - אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו? דכתיב ביה: את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו'".
וכך מצאנו שני מנהגים בתפילתם של ישראל, המכוונים להוסיף בכוונת התפילה – רבים נוהגים להתפלל לאט ובאריכות, ומשתדלים להתרכז ולכוון בתפילתם. לעומתם, נהגו חסידי גור למהר בתפילתם, מפני שכשהרכבת נוסעת מהר, אין בכוחם של נוסעים זרים לקפוץ עליה במהלך נסיעתה. כך גם בתפילה מהירה, אין בכוחם של הרהורים זרים להתערבב ולקפוץ למחשבת המתפלל.
נמצא, שהולכים הם בדרכו של משה רבינו בתפילתו על מרים. ובאמת, דרך זו יפה היא כשהאדם מתרכז קצת לפני תפילתו, מכוון ליבו ומחשבתו אל ה', כמנהגו של משה שהתמלא בצער אל אחותו ובא אל ה' בצעקה. וכשהאדם עם ה', והרכבת מלאה במחשבת התפילה, אז עליה לנסוע מהר שלא יקפצו עליה מחשבות זרות.
נמצאנו למדים, שהן המאריכים והן המקצרים, דרכם יפה לתפילה, ובלבד שנכוון ליבנו לשמיים!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
תיקון ימי השובבי"ם
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
