ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
בשעה שמורי ורבי, המכונה 'היהודי הקדוש', שכב על ערש דווי, אמרו כולם תהילים, אבל אני עמדתי אצל התנור ולא רציתי לומר תהילים.
באותה שעה ניגש אלי רבי בונם מפשיסחה, ושאל אותי: למה מפציר כל כך? (אור הגנוז עמ' 392).
סיפור זה מלמד אותנו יסוד חשוב מאוד בענייני תפילה. אפשר לומר הרבה תהילים, ולחשוב שבכך אנו מפצירים בקדוש ברוך הוא. אך בלי כוונה, זו אמירה חיצונית. כבר ביארו הספרים, שיש בכך תועלת, אך אין זו תפילה שלימה.
לעומת זאת, יש מי שישתוק או ידבר מעט, אך ממעמקי לבבו כל כולו זועק אל ה', ודווקא הוא מפציר מאוד בה'.
לעיתים, עדיף שאת הכוח והמאמץ נשקיע בריכוז פנימי, במקום למלמל ולמלמל בחיצוניות. דומה הדבר לקרן לייזר או ללוחמי קארטה, שהכוח מצוי דווקא בריכוז אלומת אור ואנרגיה או ריכוז כל כוחות הגוף והנפש למכה ממוקדת אחת, שהמיקוד הוא סוד ההבקעה.
וזה הסוד של תפילת משה בפרשתנו על מרים אחותו – "א-ל נא רפא נא לה". תפילה של מעט מילים, שגם הם הקצרות ביותר. ובאמת גם שתי המילים הראשונות במשפט זה, מבאר רש"י שם שאין הם חלק מהתפילה, אלא "שהשואל דבר מחבירו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים, ואחר כן יבקש שאלותיו", כך שלמעשה התפילה היא רק האמירה הקצרצרה: "רפא נא לה".
כדברי הגמרא (ברכות לד.) "מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: אל נא רפא נא לה ".
אולם, כדי שהדברים ישמעו מול ה', הם צריכים להיות ממעמקי הלב, כפי שמקדימה התורה "ויצעק משה אל ה'", ומבאר שם האבן עזרא "זה יורה שהיה בצער על אחותו".
ובאמת יחד עם אומנות הקיצור בתפילה, מצאנו אצל משה רבינו גם את אומנות האריכות בתפילה, כפי שאומרת הגמרא שם: "מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבינו, כמה ארכן הוא זה! - אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו? דכתיב ביה: את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו'".
וכך מצאנו שני מנהגים בתפילתם של ישראל, המכוונים להוסיף בכוונת התפילה – רבים נוהגים להתפלל לאט ובאריכות, ומשתדלים להתרכז ולכוון בתפילתם. לעומתם, נהגו חסידי גור למהר בתפילתם, מפני שכשהרכבת נוסעת מהר, אין בכוחם של נוסעים זרים לקפוץ עליה במהלך נסיעתה. כך גם בתפילה מהירה, אין בכוחם של הרהורים זרים להתערבב ולקפוץ למחשבת המתפלל.
נמצא, שהולכים הם בדרכו של משה רבינו בתפילתו על מרים. ובאמת, דרך זו יפה היא כשהאדם מתרכז קצת לפני תפילתו, מכוון ליבו ומחשבתו אל ה', כמנהגו של משה שהתמלא בצער אל אחותו ובא אל ה' בצעקה. וכשהאדם עם ה', והרכבת מלאה במחשבת התפילה, אז עליה לנסוע מהר שלא יקפצו עליה מחשבות זרות.
נמצאנו למדים, שהן המאריכים והן המקצרים, דרכם יפה לתפילה, ובלבד שנכוון ליבנו לשמיים!
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
