ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
פרשת השבוע: אין אף אחד מושלם, יש חוזרים בתשובה
קיימת הסכמה מאוד רחבה כי קרח היה אדם מיוחד מבחינת מעמדו התורני. ניתן להוכיח זאת מכך שהוא הצליח לעורר מחלוקת עצומה עם משה רבנו, שאנשים רבי מעלה תמכו בה. הכתוב מספר לנו כי הצטרפו אליו "וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם" (במדבר טז, ב). חז"ל דרשו פסוקים אלה בדרך המשבחת את כישרונותיהם: "ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים - מיוחדים שבעדה, קראי מועד - שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים, אנשי שם - שהיה להם שם בכל העולם" (סנהדרין דף קי ע"א). לא יתכן שהם הצטרפו אל חדל אישים ריק מתוכן. על פי הכלל העממי "אמור לי מי הם חבריך ואומר מי אתה", קרח היה איש מושלם וחבריו היו מושלמ ים. טענתו של קרח הייתה כי באמת כולם מושלמ ים "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' " (במדבר טז, ג). האם אכן כך?
ושאלה נוספת לבירור: כיצד בניו של קרח ניצלו מהעונש הנורא (בליעה או שריפה) שהוטל על כל חבורתו? לא זו אף זו, הם זכו להיות חלק מכותבי ספר תהילים, עיינו כדוגמא "לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח" (מב, א ועוד רבים). גם בפרשתנו התורה מכריזה: "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ" (במדבר כו, יא) ודרשו חז"ל כי שמואל הנביא, השקול כנגד משה ואהרון, הוא צאצא שלהם: "ויהי איש אחד מן הרמתים צופים - .... רבי חנין אמר: אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם ומאי ניהו בני קרח" (מגילה יד ע"א).
ננסה להציע שתי תובנות שניתן להפיק מפרשיה קשה זו. שתיים שהן בעצם שני צדדים של אותה מטבע.
בתרבויות רבות יש מגמה להאדיר ולפאר את אנשי המופת שלה. המנהיגים, מייסדי האומה ומתווי דרכה מוצגים תמיד כאנשים מושלמים, הם אף פעם לא טועים. לתנ"ך מגמה הפוכה. גם אבות האומה ומנהיגיה הם בני אנוש שניתן ללמוד מהם רבות, אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, גם טעו ולכן צריך ללמוד גם מהטעויות שהם עשו. כך נפתחת הדלת בפני אנשים בשר ודם השואפים למעלה, להתחבר אליהם וללמוד ממעשיהם. גדולתם של הגדולים איננה מפני שהם מושלמים, להיפך! הם אומנם בני עליה אבל כולם, ללא יוצאים מן הכלל, עשו טעויות. הכח להודות בטעויות ולחזור עליהן בתשובה הוא שהופך אותם לעוד יותר מיוחדים. דווקא התשובה מאפשרת להתרומם בעזרת כנפי הרוח שלה.
כל זה נכון לגבי אנשים כפרטים, אנשים העומדים ברומו של עולם מבחינות רבות, ככל שיהיו. אבל, כאשר מדובר בכלל ישראל - בעם ישראל כציבור, ככל שהם יותר מאוחדים כך הצד הכללי מודגש יותר ובעל משמעות, ובלשון הכתוב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיהו ס, כא) ו"כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים".
קרח, שהיה בטוח שהוא מושלם, ניסה לרכב על גבי הטענה שכל יהודי הוא קדוש ומושלם. הוא טעה והטעה! הוא לא היה מושלם ועם ישראל מושלם רק בתור כלל. הפרט צריך לעבוד קשה כדי להשתפר, ואם הוא טועה דרך התשובה פתוחה בפניו.
כנראה שבני קרח לא חשבו אף פעם שהם מושלמים ולא הצטרפו לעדת המושלמים - קרח ועדתו. הם העדיפו את משה העניו, שמכיר גם בחסרונותיו, ולכן "משה אמת ותורתו אמת". גם אם הייתה להם הווא אמינא להצטרף לאביהם, הם חזרו בתשובה וזכו לצאצא - שמואל העניו.
הבה נתפלל כי נזכה למנהיגות שהולכת בדרכו של משה העניו ולא בדרכה של עדת קרח ה"מושלמת".
נסיים בשבח והודיה לקב"ה על הצלתנו ועל פדות נפשינו
ועל ניסיו הרבים שבכל רגע.
לא נשכח להודות לממשלת ישראל, לרמטכ"ל, לראשי השירותים החשאיים
ולכל המופקדים והעוסקים במלאכת הקודש של הגנת מדינת ישראל ועם ישראל.
נציין במיוחד את כוחות הסדיר והמילואים הנושאים בנטל,
ונקרא לכל חלקי העם, ללא יוצא מן הכלל,
לזכות ולהיות שותפים במצווה חשובה זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
