ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
בעלי התוספות מחדדים שהכוונה היא לחבר החביב עליו מאוד, כדבריהם פוסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן רכה סעיף א).
האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש נשאל מדוע אינו מקובל לברך את הברכה בימינו. הוא פותח ואומר שלולא דברי בעלי התוספות אדם היה יוצא למקום ציבורי ומברך את הברכה ללא סוף. הוא ממשיך ואומר שלא נהוג לברך מפני החשש שאנשים לא יקפידו על דברי התוספות. נתאר את האירוע: אדם רואה את פלוני. בלבו הוא יודע שפלוני אינו חביב עליו במיוחד, ויתכן שאף פחות מכך. מצד שני, לא נעים לומר לאדם: שמע ידידי, צר לי, אך בלבי אני יודע שאינך חבר כל כך טוב, ולכן אינני מברך. אדם רגיל לא יעמוד בנסיון הזה, אלא יברך גם על אנשים שאינו חש קרבה מיוחדת אליהם. לכן עדיף לא לברך כלל.
בשם הגרי"ז נאמר להיפך: איננו בקיאים בשאלה מהי ידידות טובה דיה המצדיקה את הברכה.
ושמא אפשר להציע בדומה לכיוון של הגרי"ז, אך מעט אחרת: אדם רואה את חברו. אך הוא מתחיל להתלבט: אמנם פלוני הוא חברו. אבל האם הוא חבר ברמה שבעלי התוספות מדברים עליו? האם ידידותם עומדת ברף ההלכתי הזה? העלבון של עצם ההתלבטות אינו שווה את השבח שיינתן לקב"ה במצבים בהם יוכרע שיש לברך.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
58 - חמדת השבת: שהחיינו או הטוב והמטיב?
59 - חמדת השבת: שהחיינו על ראיית חבר
60 - חמדת השבת: אינו מצווה ועושה – טעימה מתורת הגרי"ז גוסטמן זצ"ל
טען עוד
הרשב"א נשאל על חברים המכירים זה את זה רק בהתכתבות. דבר זה נפוץ מאוד בימינו. אנשים עשויים לפגוש אחרים וליצור קשרים משמעותיים ללא פגישה פנים אל פנים או שמיעת קולו של רעהו מעולם. הרשב"א נשאל אם מותר להם לברך שהחיינו עת שייפגשו פנים אל פנים.
הרשב"א מדייק מהגמרא האומרת 'הרואה את חבירו לאחר ל' יום'. משמע שהוא ראה את חבירו לפני ל' יום. אם כך, אין מקום לברך על חבר שלא ראה מעולם. השולחן ערוך (שם סעיף ב) פוסק כדבריו.
המהרש"א אלפנדרי (ה'תקפ"ו- ה'תר"צ) היה החכם באשי של דמשק. בשנת תרס"ח ביקר בארץ ישראל, והתחננו אליו שיישאר ויכהן כרב העיר צפת. הרב הסכים עד שבשנת ה'תרפ"ב (בערך) עזב את תפקידו ועבר להתגורר בירושלים.
בחודש אייר של שנת ה'תר"צ המהרש"א אלפנדרי הזמין את המנחת אלעזר ממונקאטש לבקר אותו. מספרים שהאדמו"ר ממונקאטש (שהיה הונגרי, ודיבר יידיש ועברית במבטא אשכנזי כבד) התאמן בדיבור עברית "ארץ ישראלית" כהכנה לפגישה.
כאשר האדמו"ר הגיע ופגש את המהרש"א אלפנדרי הוא בירך 'שהחיינו'.
האדמו"ר שהה בסביבת המהרש"א למספר ימים, ובאותו השבוע המהרש"א אלפנדרי נפטר.
רבים מגדולי הדור באותה עת עסקו בשאלה כיצד זה שתלמיד חכם כמנחת אלעזר פעל כנגד דברי הרשב"א והשולחן ערוך, ואף המהרש"א לא העיר על טעותו!
רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, מחדד את דברי הרשב"א:
הרשב"א אינו קובע שאין מקום לברך על אדם שלא פגש אותו מעודו. שהרי אין דין של "ברכת אדם שלא ראה" או "ברכת אדם שלא ראה במשך תקופה מסוימת". כפי שלמדנו בטור הקודם, ברכת 'שהחיינו' היא על שמחת הלב שבחוויה. פגישת האדם מעוררת את ההתרגשות המצדיקה את הברכה. השאלה היא איזו התרגשות מצדיקה את הברכה. הרשב"א אומר שההתרגשות הדרושה בכדי לברך 'שהחיינו' על ראיית אדם בדרך כלל תיווצר ביחס לאדם שראה בעבר, ולא אדם שהוא מכיר דרך התכתבות בלבד. לכן הגמרא מתייחסת למקרה זה, בלבד.
האם יתכן שתהיה התרגשות דומה בעוצמתה כאשר אדם פוגש אדם שטרם פגשו פנים אל פנים? יתכן. בדרך כלל נכון להחמיר ולהניח שההתרגשות איננה גדולה דיה.
אך כאשר אדם נוסע במיוחד בכדי לזכות לשהות במחיצתו של אחד מגדולי הדור, הוא יכול לאמוד בנפשו שההתרגשות שהוא חש באותה ההזדמנות מספיקה בכדי לברך.
בעת שאנו עוסקים בברכת 'שהחיינו' ו'הטוב והמטיב', אל לנו לדלג על נפלאות הזמן. דומה שאנו נמצאים בזמן מורכב. מצד אחד, ציר הרשע של סוריה, לבנון ואיראן, מהם חששנו עשרות בשנים, עולה באש אל מול עינינו. מנגד, האויב שאינו יודע מנוח משנאת ישראל מתעקש להמשיך לשלח בנו את חיציו האיומים במקום לנסות לעצור את הלחימה ולהציל את נפשו.
על פניו האדם השומע את הניסים והנפלאות שהקב"ה מצליח לשליחיו ושליחינו, במוסד, בצה"ל ויתר זרועות הבטחון, אם הוא מבין שרשע רב נמחק מן העולם בשעה זו, לכאורה נכון לברך את ברכת 'הטוב והמטיב', שכן פגיעה בתשתיות הרשע ובכוחותיו ללא ספק מצילות חיי יהודים ומחזקות את אחיזתנו בארץ ישראל.
אל נא נהי ח"ו כמרגלים, שהתמקדו בכך ש"ונהי בעינינו כחגבים", אלא כיהושע וכלב, היודעים לומר "כי יכול נוכל לה", ונודה לה' על הישועות ועל המלחמות שעושה לעמנו בזמן הזה ממש!

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך עושים קידוש?

איך ללמוד גמרא?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הלכות שטיפת כלים בשבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

האם מותר לפנות למקובלים?

אנחנו קודש למענך
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

















