ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
אחד משכני הזמין אותי לראות את עצי הרימון והנקטרינה שלו. ברוך ה', מתחילים לראות רימונים ונקטרינות קטנים על העצים, ואלו הקטנים – גדולים יהיו!
אך לפעמים שפע רב מדי הוא גם בעייתי. הפירות גדלים בצפיפות, ויש לכך מספר השלכות בעייתיות: יתכן וכאשר הפירות יגדלו, הם יתחככו ויפגעו זה בזה; יתכן וגם ללא חיכוך, האיכות של פירות רבים הגדלים על אותו הענף תפגע; יתכן גם שהעומס של פירות כה רבים על ענף אחד יפגע בעץ.
אמר לי השכן: בשנים כסדרן, הייתי מדלל חלק מהפירות. אך בשמיטה אין מה לעשות. הפירות אינם בשלים, ואסור לפגוע בקדושתם.
אמרתי לו שהדברים אינם כה פשוטים. נברר אותם:
התורה אוסרת את הזמירה בשביעית. למדנו בעבר שהזמירה האסורה מן התורה היא זמירה שנועדה להצמיח פירות (ויתכן וגם זמירה שנועדה לסייע לצמיחת העץ). זמירה לכל מטרה אחרת מותרת. במקרה שלנו: ניתן לראות את דילול הפירות כ"זמירה", במובן שהוא מגן מפני עומס יתר על העץ. מכיוון שה"זמירה" נועדה להגנה על העץ, ולא ללהשבחת העץ או לעידוד הצמחת פירותיו, אין בכך איסור.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
9 - קישוט בית הכנסת בשבועות שבשמיטה
10 - דילול פירות שביעית
11 - האם פירות השמינית יצילו את פירות השביעית?
טען עוד
במשנה (שביעית פרק ד משנה י) בית שמאי ובית הלל חולקים בשאלה מאיזה שלב אסור לקצוץ את ענפי האילן בשביעית. שניהם מסכימים שאחרי שהפירות התחילו לצאת אסור לקצוץ את הענפים, שכן יש בכך פגיעה בפירות שטרם הבשילו. על פניו משמע מכך כדברי ידידי, שאכן אסור לקטוף את הפירות משהתחילו לצאת. הרמב"ם בפירוש משנה זו מסביר שאסור לקטוף את הפירות שהתחילו לצאת מכיוון שהפירות הם רכוש הציבור, ואסור לפגוע ברכוש הציבורי הזה. התוספות יום טוב תמה על דבריו: חז"ל דרשו את הפסוק "לאכלה" ולא להפסד, לכאורה זו הסיבה שאסור להפסיד את פירות השביעית, מצד עצם קדושתם! הוא אומר שככל הנראה הרמב"ם מבין שאיסור ההפסד אינו נובע מקדושת הפירות, אלא מהבעלות המשותפת שלהם.
נחדד את הדברים: למדנו בעבר שהרמב"ם אינו מונה את אכילת פירות השביעית כמצווה. אחד ההסברים (שלמדנו בשם הגרי"פ פערלא והגרי"ד סולוביצ'יק) הוא שהתורה אינה מצווה "לאכלה". התורה אוסרת על הקטיף: "לא תקצור, לא תבצור", אלא אם כן הקטיף נעשה "לאכלה". קטיף למטרות אחרות – הפסד או סחורה, אסורות. האיסור אינו "לאכלה", אלא "לא תקצור". הקציר לצורך הפסד או סחורה אסור.
אם כך, עיקר איסור הפסד הפירות אינו מחמת קדושתם, אלא מכיוון שיש להם ייעוד מסוים – לאכלה. בפירוש המשנה הרמב"ם מסביר שמי שאינו אוכל את הפירות, אלא פוגע בהם, גוזל את הכלל. קטיף הפירות לפני זמנם פוגע בפירות הפוטנציאליים, ובכך הוא גוזל את הכלל.
אם זו הבעיה, לכאורה הדבר האסור הוא לעשות את מה שפוגע בחברה. כל פגיעה שהחברה מעוניינת בה מותרת. אם השיקול החקלאי היה מכריע שהדבר הנכון לעשות הוא לדלל את הפירות בכדי להצמיח פירות טובים יותר, לכאורה לא רק שאין בכך איסור, אלא זהו הדבר הנכון לעשות. אמנם הפירות ייפגעו, אך בשיקול הכולל יתרונם של הפירות שיצמחו עדיף.
כאמור, התוספות יום טוב חולק על הרמב"ם, וסובר שישנה קדושה בפירות השביעית. השושנים לדוד אומר שהרמב"ם אינו חולק על כך. דברי הרמב"ם נאמרו רק על פירות שאינם ראויים לאכילה. אמנם התורה מצווה שהפירות יהיו "לאכלה", ולא להפסד. אך חובה זו חלה רק כאשר הפירות אכן ראויים לאכילה. המשנה עוסקת בפירות שטרם הגיעו להבשלה גמורה. הרמב"ם אומר שאין קדושה בפירות הללו, ולכן איסור הקציצה מבוסס על השיקול של הפגיעה בפירות, בלבד.
אם כך, בעצם ניתן להפוך את התמונה: גם אם נאמר שאיסור הפסד הפירות נובע מקדושתם, יתכן ואיסור זה חל רק כאשר הפירות ראויים לאכילה. כל עוד הפירות אינם ראויים לאכילה, אין חולק שמותר לדלל בכדי לשפר את יתר הפירות.
הרב שאול ישראלי נשאל (ידי הרב יואל פרידמן, מדייני הבד"ץ בני ברק ורב בעיר אלעד) אם מותר לדלל את הפירות (התשובה מובאת גם בספר "התורה והארץ" חלק ג). הוא מתיר את הדילול, לאור השיקולים הקודמים. הוא מסיים בשיקול אחרון – אם בשנים רגילות מדללים, יתכן ואם לא נדלל כעת, כל הפירות ייפגעו, ולא יהיו ממש ראויים לאכילה. אם כך, כרגע הפוטנציאל הוא לייצר פירות שאינם ראויים לאכילה. לכולי עלמא אין קדושה בפירות שלעולם לא יהיו ראויים לאכילה.
על כן, אמרתי לשכני, אחרי שתראה את הדברים, כאמור, ביחידה 10 מיחידות מורנו-שמיטה, אתה מוזמן לדלל את הפירות ולסייע להצמחת פירות טובים, משובחים וקדושים.
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
איך עושים קידוש?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ניתן לברור מרק בשבת?
איך נהנים כשעובדים קשה?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
