ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
בסוגיה זו במסכת עירובין הגמרא מתלבטת אם יש לברך את ברכת שהחיינו בראש השנה. היא מציגה את הצדדים: מצד אחד אלו מועדים המזדמנים בכל שנה מחדש. מצד שני על חג הסוכות נאמר "ושמחת בחגך", וזהו המקור לחובת השמחה בכל שלושת הרגלים, אך ראש השנה ויום הכיפורים אינם משלושת הרגלים. הפרשנים מוסיפים שלא רק שאינם משלושת הרגלים, אלא אדרבה, אלו ימי דין, ושמא ברכת שהחיינו פחות מתאימה בהם.
לכאורה מן הדברים מתבררים שני פנים לברכת שהחיינו: מצד אחד, ברכת שהחיינו היא ברכה על כך שהחיינו לזמן הזה. יש גלגל החוזר בעולם, והקב"ה זיכה אותנו לחיות ולפעול שנה נוספת בה נוכל לקיים את מצוותיו. מצד שני, משמע שזו ברכה שיש בה גם שמחה. איננו מודים על ההשרדות בלבד, אלא על כך ששבנו לנקודת זמן שיש בעצמה התרגשות.
רבה שאל את רב הונא, והגמרא אומרת "לא הוה בידיה". אבי מורי שליט"א מציע שהכוונה היא שרב הונא לא היה מסוגל לענות על השאלה, מפני שיש בה מימד אישי וסובייקטיבי. השאלה היא כיצד אדם ניגש לראש השנה וליום הדין. יש אדם ששמח במלכות ה', ויש אדם הירא מעברות שבידו. רב הונא אינו יכול לקבוע לאחרים כיצד הם ניגשים לראש השנה, ולכן אמר שאין בידו יכולת לענות.
הרא"ש (ברכות פרק ט סימן טז) מציין שבירושלמי משמע שמברכים בעת רכישת הכלים החדשים, ולא בעת השימוש בהם. הרא"ש מבאר את הדבר על סמך אותו היסוד: הברכה איננה על השימוש בחפץ החדש, כי אם על שמחת הלב, והלב שמח כבר בשעת הרכישה.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
56 - חמדת השבת: הכל מודים בעצרת דבעינן לכם
57 - חמדת השבת: שהחיינו – על שמחת הלב, או על הגלגל החוזר בעולם?
58 - חמדת השבת: שהחיינו או הטוב והמטיב?
טען עוד
הב"ח לומד מן הדברים נפקא מינה גדולה: מכיוון שיש לברכת שהחיינו מימד סובייקטיבי, הרי היא שונה מיתר הברכות. כלל הוא בידינו שאין לברך ברכה אם אין לנו וודאות שחייבים בברכה. אך ברכת שהחיינו חריגה בכך שאם אדם מסתפק אם הוא חייב בברכה, מותר לו לברך אותה. אם בפועל יש שמחה בלבו, הברכה אינה ברכה לבטלה, גם אם אינה עומדת בכללים הנוקשים של הברכה, מפני שבסופו של דבר שמחת הלב יש כאן!
(דברים דומים מופיעים בריב"ש סימן תקה, רדב"ש א סימן שצט, ובשו"ת חתם סופר אורח חיים סימן נה).
בעלי התוספות (מסכת סוכה דף מו ע"א) דנים בשאלה מדוע מקובל לברך 'שהחיינו' על מצוות מסוימות ולא אחרות. הם מציגים שני כיוונים עקרוניים:
1. מברכים שהחיינו על מצוות שיש בהן שמחה, בלבד.
2. רב שרירא: מברכים על מצוות החוזרות מזמן לזמן.
הנה כי כן, יוצא שיש מתח בין המשנה במסכת ברכות ובין הבירור שבמסכת עירובין. לאור זאת הראשונים כאן מבססים שני כיוונים עקרוניים בהגדרת ברכת שהחיינו:
האחת היא לראות את הברכה על כלים חדשים כבסיס העקרוני לכל ברכת 'שהחיינו'. אם כך, גם כאשר מברכים 'שהחיינו' על המצוות, הברכה אינה על המצווה עצמה, אלא על המימד של השמחה שבמצווה (כמו שלא מברכים על הכלי, אלא על הפן המשמח שבחידוש שבו).
רב שרירא גאון מתמקד בפן ההפוך, ואומר שהברכה היא על 'שהחיינו'. על החיים ועל השרידה מתקופה לתקופה. שהקב"ה מאפשר לנו להגיע לשנה נוספת, לעונה נוספת, לחגוג חג נוסף. לאור הבירור במסכת עירובין, הוא מגביל את המשנה בברכות, ואומר שאין לברך שהחיינו על בגדים שלא קונים מעונה לעונה!
בהתבסס על הגמרא בעירובין, הרשב"א (שו"ת חלק א סימן רמה) מבחין בין שני סוגי ברכת שהחיינו:
ברכה על דברים החוזרים מזמן לזמן היא חובה. לעומת זאת, ברכה על דברים הנובעים משמחת הלב היא רשות.
הריא"ז, בהתבסס על ניתוח הראיות בעירובין, מציע להיפך: ברכה על דברים החוזרים מזמן לזמן היא ברכת הרשות, ואילו ברכה על דברים הנובעים משמחת הלב היא החובה.
כנסת הגדולה מציע כיוון אחר בפשט הגמרא: הוא אומר שההבדל הוא בין דבר שהכרחי לאדם ובין דבר שאינו הכרחי. אי אפשר לחייב אדם לשמוח בפרי החדש, וגם לא בחולצה חדשה. ברכת שהחיינו על הדברים הללו תלויה בשמחת הלב. לעומת זאת, על המועדים אדם חייב לברך שהחיינו.
אחרי שקבלנו תמונה מסוימת של סוגי ברכת שהחיינו ויסודותיה, בעזרת ה' בהמשך נעמיק בהשלכות של יסודות אלו.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מתגברים על מידות רעות?
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
