ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
בסוגיה זו במסכת עירובין הגמרא מתלבטת אם יש לברך את ברכת שהחיינו בראש השנה. היא מציגה את הצדדים: מצד אחד אלו מועדים המזדמנים בכל שנה מחדש. מצד שני על חג הסוכות נאמר "ושמחת בחגך", וזהו המקור לחובת השמחה בכל שלושת הרגלים, אך ראש השנה ויום הכיפורים אינם משלושת הרגלים. הפרשנים מוסיפים שלא רק שאינם משלושת הרגלים, אלא אדרבה, אלו ימי דין, ושמא ברכת שהחיינו פחות מתאימה בהם.
לכאורה מן הדברים מתבררים שני פנים לברכת שהחיינו: מצד אחד, ברכת שהחיינו היא ברכה על כך שהחיינו לזמן הזה. יש גלגל החוזר בעולם, והקב"ה זיכה אותנו לחיות ולפעול שנה נוספת בה נוכל לקיים את מצוותיו. מצד שני, משמע שזו ברכה שיש בה גם שמחה. איננו מודים על ההשרדות בלבד, אלא על כך ששבנו לנקודת זמן שיש בעצמה התרגשות.
רבה שאל את רב הונא, והגמרא אומרת "לא הוה בידיה". אבי מורי שליט"א מציע שהכוונה היא שרב הונא לא היה מסוגל לענות על השאלה, מפני שיש בה מימד אישי וסובייקטיבי. השאלה היא כיצד אדם ניגש לראש השנה וליום הדין. יש אדם ששמח במלכות ה', ויש אדם הירא מעברות שבידו. רב הונא אינו יכול לקבוע לאחרים כיצד הם ניגשים לראש השנה, ולכן אמר שאין בידו יכולת לענות.
הרא"ש (ברכות פרק ט סימן טז) מציין שבירושלמי משמע שמברכים בעת רכישת הכלים החדשים, ולא בעת השימוש בהם. הרא"ש מבאר את הדבר על סמך אותו היסוד: הברכה איננה על השימוש בחפץ החדש, כי אם על שמחת הלב, והלב שמח כבר בשעת הרכישה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
41 - בין צלי ובישול
42 - איסור שנגע בצלי
43 - האם גוש מאכל שומר על חומו
טען עוד
הב"ח לומד מן הדברים נפקא מינה גדולה: מכיוון שיש לברכת שהחיינו מימד סובייקטיבי, הרי היא שונה מיתר הברכות. כלל הוא בידינו שאין לברך ברכה אם אין לנו וודאות שחייבים בברכה. אך ברכת שהחיינו חריגה בכך שאם אדם מסתפק אם הוא חייב בברכה, מותר לו לברך אותה. אם בפועל יש שמחה בלבו, הברכה אינה ברכה לבטלה, גם אם אינה עומדת בכללים הנוקשים של הברכה, מפני שבסופו של דבר שמחת הלב יש כאן!
(דברים דומים מופיעים בריב"ש סימן תקה, רדב"ש א סימן שצט, ובשו"ת חתם סופר אורח חיים סימן נה).
בעלי התוספות (מסכת סוכה דף מו ע"א) דנים בשאלה מדוע מקובל לברך 'שהחיינו' על מצוות מסוימות ולא אחרות. הם מציגים שני כיוונים עקרוניים:
1. מברכים שהחיינו על מצוות שיש בהן שמחה, בלבד.
2. רב שרירא: מברכים על מצוות החוזרות מזמן לזמן.
הנה כי כן, יוצא שיש מתח בין המשנה במסכת ברכות ובין הבירור שבמסכת עירובין. לאור זאת הראשונים כאן מבססים שני כיוונים עקרוניים בהגדרת ברכת שהחיינו:
האחת היא לראות את הברכה על כלים חדשים כבסיס העקרוני לכל ברכת 'שהחיינו'. אם כך, גם כאשר מברכים 'שהחיינו' על המצוות, הברכה אינה על המצווה עצמה, אלא על המימד של השמחה שבמצווה (כמו שלא מברכים על הכלי, אלא על הפן המשמח שבחידוש שבו).
רב שרירא גאון מתמקד בפן ההפוך, ואומר שהברכה היא על 'שהחיינו'. על החיים ועל השרידה מתקופה לתקופה. שהקב"ה מאפשר לנו להגיע לשנה נוספת, לעונה נוספת, לחגוג חג נוסף. לאור הבירור במסכת עירובין, הוא מגביל את המשנה בברכות, ואומר שאין לברך שהחיינו על בגדים שלא קונים מעונה לעונה!
בהתבסס על הגמרא בעירובין, הרשב"א (שו"ת חלק א סימן רמה) מבחין בין שני סוגי ברכת שהחיינו:
ברכה על דברים החוזרים מזמן לזמן היא חובה. לעומת זאת, ברכה על דברים הנובעים משמחת הלב היא רשות.
הריא"ז, בהתבסס על ניתוח הראיות בעירובין, מציע להיפך: ברכה על דברים החוזרים מזמן לזמן היא ברכת הרשות, ואילו ברכה על דברים הנובעים משמחת הלב היא החובה.
כנסת הגדולה מציע כיוון אחר בפשט הגמרא: הוא אומר שההבדל הוא בין דבר שהכרחי לאדם ובין דבר שאינו הכרחי. אי אפשר לחייב אדם לשמוח בפרי החדש, וגם לא בחולצה חדשה. ברכת שהחיינו על הדברים הללו תלויה בשמחת הלב. לעומת זאת, על המועדים אדם חייב לברך שהחיינו.
אחרי שקבלנו תמונה מסוימת של סוגי ברכת שהחיינו ויסודותיה, בעזרת ה' בהמשך נעמיק בהשלכות של יסודות אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
