תכלת להלכה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
הלכה ומנהג
ציצית ותפילין

146

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הוויכוח להלכה
לפני שבועיים הצגתי בטור זה את הראיות שהחלו להצטבר בעשרות השנים האחרונות לכך שצבע התכלת הופק מחילזון שחי בתוך קונכייה ושמו ארגמון קהה קוצים. מין זה שימש בעבר להפקת צבע ארגמן (סגול־אדמדם), ועל ידי חשיפתו לשמש בתהליך הכנת הצבע הוא הופך לכחול. מנגד הצעתי את הספקות אודות הזיהוי ואודות הצבע המדויק של התכלת (כחול כהה, כחול, תכלת או סגול). למרות הספקות, נראה שרוב הסיכויים שאכן התכלת הופקה מחילזון זה.

הסוברים שחובה להטיל תכלת
יש סוברים שהואיל והתברר שהפיקו את התכלת מהארגמון קהה הקוצים, חובה לצבוע בו פתילי תכלת לציצית. ולדעתם אף אם הזיהוי אינו מוחלט, החובה המוטלת עלינו היא לנהוג לפי מיטב הנתונים שבידינו, וממילא להטיל בציצית תכלת מארגמון קהה קוצים. בנוסף לכך, גם אם נניח שהזיהוי מוטל בספק, מכיוון שמדובר במצווה מהתורה, במצב של ספק יש להחמיר, כדין ספיקא דאורייתא לחומרא.
יתר על כן, יש סוברים שלאחר שהתגלה התכלת, כל ההולכים עם חוטים לבנים מבטלים מצווה מהתורה, וכבר עדיף להם שלא ללבוש בגד של ארבע כנפות (הרבי מראדזין 'פתיל תכלת' ה). בנוסף לכך, אין שום נזק בכך שנטיל תכלת זו, שגם אם יתברר שזיהוי התכלת מוטעה, מכיוון שמן הדין אין איסור לצבוע את חוטי הלבן בצבעים שונים, לכל היותר ייחשבו חוטי תכלת אלו כחוטי לבן שנצבעו בצבעים שונים.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

779 - בנס או בדרך הטבע

780 - תכלת להלכה

781 - בנימין זאב הרצל

טען עוד

הסוברים שבכל תכלת עמידה יוצאים
לא זו בלבד, אלא שלדעת הרב ישראל ליפשיץ (תפארת ישראל, הקדמה לסדר מועד פרק ג) המצווה אינה להטיל תכלת שיוצאת דווקא מדם חילזון מסוים, אלא העיקר שיהיה צבע תכלת עמיד, ואומנם בעבר הדרך היחידה להפקתו הייתה על ידי חילזון מסוים, אבל מצד הדין כל צבע כחול עמיד כשר לתכלת הציצית. כך סוברים גם רבים בדעת הרמב"ם, ולדעה זו גם נטה הרב הרצוג (התכלת בישראל פרק ד).

הסוברים שאין מצווה להטיל תכלת
מנגד יש סוברים שקיימים ספקות גדולים על זיהוי התכלת כמופק מהארגמון קהה הקוצים, ועל כן אין מצווה להטילו בציצית. יתר על כן, רבים סוברים שמכיוון שכל קיום התורה נשען על המסורת, משאבדה המסורת אודות התכלת והדרכים לבדיקתה, גם אם יובאו הוכחות רבות לכך שנמצאה התכלת, אין אפשרות לחייב להשתמש בה. ואף אין זה נחשב כספק תורה שיש להחמיר בו, שהואיל ויותר מאלף שנה הוחזק בישראל שהתכלת אבדה, בלא חידוש הסנהדרין או הנבואה לא ניתן להחזיר את המצווה לקדמותה ('שיעורים לזכר אבא מארי' בשם הרי"ד מבריסק). לפיכך, רק כשנדע בוודאות מהי התכלת, או לחילופין הסנהדרין תכריע שכך צריך לקיים את המצווה, יהיה חיוב להטיל תכלת בציצית.

הדיונים אודות ספיקא דאורייתא
עוד טענו הסוברים שאין חובה להטיל תכלת, מפני ש"ספיקא דאורייתא לחומרא" קיים רק כאשר אנחנו יודעים בוודאות כיצד מקיימים את המצווה, אלא שיש לנו ספק על פרט מסוים, אבל כאשר יסוד החובה מוטל בספק ונובע מחסרון ידיעה, אין מחשיבים אותו כספיקא דאורייתא (על פי רשב"א ובית יוסף יורה דעה קצ).
עוד טענה העלו, שמחמירים בספיקא דאורייתא רק במקרה שאם יחמירו יקיימו בוודאות את המצווה, מה שאין כן כאן (פרי מגדים אורח חיים א"א קצד, ג).
תשובת המחייבים להטיל תכלת היא שספק ידיעה אינו נחשב ספק כאשר רוצים להקל על ידו, אבל לחומרא יש להתחשב גם בספק ידיעה. ועוד הוכיחו שגם כאשר ספק אם יקיימו את המצווה, בספיקא דאורייתא יש להחמיר (הרבי מראדזין שם).
אולם תשובות אלו לא התקבלו על דעת הסוברים שאין חובה להטיל תכלת, הואיל והמצב הבסיסי הוא שהתכלת נשתכחה מישראל, עד שהחזקה היא שאין לנו תכלת, וכדי לעקור את החזקה ולייסד מחדש את מסורת התכלת צריך טענות מוחלטות שאין בהן ספק, וכפי שמצינו במקומות רבים בהלכה, שהולכים אחר חזקה כל זמן שלא נעקרה. כעין זה כתב הרב יהושע מקוטנא (ישועות מלכו אורח חיים ב-ג).

הספקות שאין בידינו להכריע
בנוסף לכך, בעקבות אובדן מסורת הטלת התכלת בציצית ישנם מחלוקות וספקות שאין בידינו אפשרות להכריע בהן: א. כמה חוטי תכלת צריך להטיל בציצית, האם ארבע מתוך שמונה כדעת בעלי התוספות ורוב הראשונים, או שניים כדעת הראב"ד או אחד כדעת הרמב"ם? ב. האם מותר בעת הפקת התכלת להוסיף על דם החילזון חומרים נוספים כדי לסייע לקליטת הצבע כפי שנוהגים? ג. מהו גוון התכלת - כחול כהה, כחול בהיר, טורקיז או אף סגול? וכל זמן שלא תהיה הכרעה ברורה בסוגיות אלה, אין אפשרות לטעון שחובה להטיל תכלת בציצית.

הסיבות להתנגדות להטלת תכלת
בקרב הסוברים שאין חובה להטיל תכלת, לא מעט סוברים שיש להימנע מהטלת תכלת מכמה סיבות: א. אומנם כעיקרון אין איסור לצבוע את חוטי הלבן בצבעים שונים ובכללם תכלת, אך צריך להיזהר שלא להשריש בעם ישראל זיהוי מסופק של מצווה. ב. ההולכים בתכלת נראים כמתייהרים על זקני הרבנים שאינם נוהגים כן. ג. יש לחוש לדעת הסוברים שלכתחילה צבע הפתילים צריך להיות כצבע הבגד, ואסור לצובעם בצבעים אחרים, שכך היא דעת רש"י, רמב"ם, ראב"ד ועוד. אומנם יש סוברים שאף לכתחילה אפשר לצבוע את החוטים בכל צבע, ומהם סמ"ג, מהר"ם ורשב"א.

החשש שייחלשו במצוות הציצית
עוד חשש ישנו שכיום בחסדי ה' רבים מאוד מהדרים לקיים את מצוות הציצית, ואף מוציאים את הציצית, והיא מזכירה להם את המצוות ושומרת על זהותם. בזכות הוזלת הציציות והטלתן בגופיות דרייפיט, חיילים רבים, מהם שאינם דתיים, הולכים כיום בציצית. כך נהגו עוד לפני המלחמה. ואם ייקבע הדבר שצריך ללכת עם תכלת, מפאת המחיר הגבוה של התכלת (כ־150 שקלים לפי הראב"ד, וכ־250 לפי התוספות ורוב הראשונים), רבים יפסיקו ללכת עם ציצית ויאבדו את המצווה הנפלאה הזאת שמזכירה את כל המצוות.
גם אם רק המהדרים ילכו בתכלת, יש חשש שמבין הציבור הרחב שרגיל ללכת כיום בחוטי לבן בלבד, יהיו אנשים שיחשבו שאין ערך בכך וייחלשו בקיום מצוות הציצית בלבן, כפי המנהג הרווח. כמו כן, יש חשש שמפאת המחיר הגבוה של התכלת ילדים ונערים רבים, שלעיתים ציציותיהם נקרעות, יפסיקו ללכת עם ציצית. וכבר עדיף שכולם יקיימו תמיד את המצווה בלבן מאשר יהדרו לעיתים בתכלת.

החיוב תלוי בהסכמה חכמים והאומה
למעשה, על פי הנראה כיום, רוב הסיכויים שצבע התכלת שבציצית הופק מארגמון קהה קוצים, אולם אין בכך ודאות, ועל כן, בלא הוראה מוסכמת של רוב מניין ורוב בניין של חכמי ישראל, אין חובה לשלב פתילי תכלת בציצית. זאת משום שהתורה מתקיימת על פי הוראת חכמי ישראל, וכאשר מסורת התכלת נפסקה, לא ניתן להחזירה כחיוב או אף כספק חיוב בלא הכרעת הסנהדרין או הסכמת רוב מניין ורוב בניין של חכמי ישראל.
יסוד הדברים במצווה לשמוע בקול בית הדין הגדול שהיה יושב בלשכת הגזית (דברים יז, ח-יא). ואף שלאחר מכן בתהליך הדרגתי נחלשה סמכותם של חכמים, עד לביטול הסנהדרין ולביטול הסמיכה ופיזור הגלויות, עדיין חכמי ישראל עושים שליחותם של ראשונים בהמשכת מסורת התורה כפי הנדרש לקיום התורה והמצוות. ובמקום בית הדין המסודר, החכמים המקובלים על ישראל דנים בסוגיות, ובמשך השנים והדורות ההלכה נקבעת על פי הוראתם וקבלת האומה (ראו החינוך תצו, ולנבוכי הדור ו1. וכן בעניין "שליחותייהו קא עבדינן", גיטין פח, ב; בבר קמא פד, ב; שולחן ערוך חושן משפט א, א; רמב"ם הלכות סנהדרין ד, יא).
על פי יסוד זה נפסק למעשה שהחובה היא להניח תפילין של רש"י ולא חוששים ל"ספיקא דאורייתא" ומחייבים להניח תפילין של רבנו תם. כלומר לא הייתה הכרעה בנימוקים הלכתיים, אלא שרבים נהגו כמו הרבנים שהורו כרש"י ורמב"ם עד שכך נקבעה ההלכה (שולחן ערוך אורח חיים לד, א). כך גם נוהגים לגבי הפרשת מעשר שני בברכה לפי השנים שהתקבלו בישראל, למרות שבמשך מאות שנים הדבר היה שנוי במחלוקת.

סיכום למעשה: אין חובה אבל יש מעלה
לפיכך, כל עוד לא הוסכם על רוב רובם של חכמי ישראל שחובה להטיל תכלת, אין בזה חובה. אומנם מכיוון שמסתבר שזו התכלת שבה הלכו אבותינו, יש מעלה בהטלת פתילי תכלת בציצית. אין לחשוש ליוהרה אחר שכבר עשרות אלפים נוהגים בכך. במידה ולא יקום ערעור על דרך הפקת התכלת מארגמון קהה קוצים, המנהג ללכת בתכלת זו ילך ויתפשט עד שייהפך למנהג שנכון לקיימו. ואם ימשיכו להתחזק בו, הוא ייהפך למנהג מחייב בקהילות רבות, עד שבהדרגה, על פי קבלת האומה וחכמיה, תחזור מצוות התורה להתקיים בתכלת זו, ותהיה חובה מהתורה לשלב אותה בציצית.

סייגים למעלה
אומנם מי שאביו או רבו מקפיד עליו שלא ילך בתכלת, עדיף שישמע בקולו ויקיים את מצוות התורה לכבדו בכך מאשר יהדר בהטלת התכלת. בנוסף לכך, נכון למי שמהדר להטיל תכלת שידגיש שהוא עושה זאת בלי נדר, ואף ראוי שיתעטף לעיתים בטלית של לבן. באופן זה לא יחדש חיוב בלא החלטת חכמים, והחשש שיהיו אנשים שייחלשו בקיום המצווה פוחת, שכן בכל עת שיהיה קשה להטיל תכלת, יקיימו ברצון את המצווה בלבן. לדוגמה, ילדים ונערים שציציותיהם נוטות להיקרע, יוכלו ללכת לכתחילה בלבן. וכן חיילים שצריכים להחליף תדיר את הטלית־קטן שלהם יוכלו ללכת לכתחילה בלבן.
מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
יום העצמאות
אייר תש"ע
רביבים
פרשיית גיורי וינה
חשון תשפ"ג
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
תשרי תשפ"ג

רביבים

רביבים
'חפצי קודש' לתשתית חיינו
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
חובת הגניזה בעידן המיחזור
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
מצוות מזוזה במעלית
הרב אליעזר מלמד

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב דוד דודקביץ'
הרב ש. יוסף וייצן
הרב דוד חי הכהן
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב שמואל אליהו

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו