ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
המרדכי (פרק יב סוף רמז נח) כותב שנחשב לדבר שבערווה, ולכן אם לא ידוע אם הבא לחלוץ או ליבם כבר גדול צריך על כך עדות גמורה של שני עדים כשרים. הוא מוכיח זאת ממחלוקת רב ושמואל בדף צב ע"ב אם קידושין תופסים ביבמה, כלומר באשה שיש לה זיקת ייבום ולא חלצו לה. רב דורש מן הפסוק "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" – לא תהא בה הויה לזר – והקידושין אינם תופסים, ואילו שמואל הסתפק שמא הפסוק נצרך ללאו ואם כן אין מקור לדרשה זו. מכך שאין קידושין תופסים בה, לרב בוודאי ולשמואל ספק, מוכח שנחשב לדבר שבערווה, כי אם היה זה איסור בעלמא היו קידושין תופסים בה (יש שיבוש בלשון המרדכי, ורעק"א מעיר שזו טעות סופר ומתקן). אם כן לפי המרדכי הגדרת דבר שבערווה תלויה בשאלה אם נישואין תופסים בה או לא, ולכן לדעתו יבמה נחשב לדבר שבערווה. לכאורה יוצא מדבריו שלשמואל, שהלכה כמותו, זה רק ספק דבר שבערווה, והעיר על כך הקהלות יעקב (סי' לג).
רבי עקיבא איגר בתשובה (סוף סימן קכד, "לכאורה היה נראה בהיפוך") מביא את הוכחת המרדכי ומביא הוכחה נוספת מסוגייתנו. מכך שהגמרא בדף צג ע"ב הסתפקה אם עד אחד נאמן להתיר אשה לעלמא מזיקת היבם כמו שתיקנו חז"ל להאמינו בכל עדות מיתה או שיש לחלק שבזיקת יבם לא דייקא ומינסבא, מוכח שהבינה הגמרא שנחשב לדבר שבערווה ולכן רק מכח תקנת חז"ל להאמין עד אחד בעדות מיתה יש מקום להתיר גם כאן, אך אין להתיר בלאו הכי ככל עד אחד הנאמן באיסורים.
ובתשובה הבאה (סוף סימן קכה, "מה דרמז") הביא הוכחת הנתיבות שאין זה דבר שבערווה מכך שמועיל אפילו חליצה בינו לבינה. רבי עקיבא איגר עצמו דחה שהכוונה שאין צורך בבית דין אך צריך בפני שני עדים, והביא שהריטב"א והנימוקי יוסף אכן הסתפקו בכך. בתחילה כתבו שבלי עדים לא מועיל לחלוץ אפילו אם שניהם מודים משום שנחשב לדבר שבערווה, ולכן דינו כקידושין בלא עדים, אך בסוף הוסיפו שיש לומר עוד שצריך עדים משום שאחרת לא נאמין לו, ולדרך זו סברו שאין זה דבר שבערווה ואין צורך בעדים אלא לצורך הנאמנות.
הקהלות יעקב (סי' לג) מביא את דברי רבי עקיבא איגר ואת ההוכחה מדף צג ע"ב שגם התרת יבמה נחשב לדבר שבערווה, והוא מנמק (ד"ה ולפמש"כ) שבהיתר זה מפקיעים מהיבם זכויות של שיעבודי אישות ולכן יש לדמות זאת לעדות בממון שצריך שני עדים. לפי הסבר זה הגדר של דבר שבערווה תלוי בשאלה אם יש כאן הפקעת זכויות אישות או לא, ובהתרת יבמה יש כמו בהתרת אשה נשואה.
לעומתם, הנודע ביהודה (אה"ע סי' נד, "והנה לפי הסוגיא") כותב שפשוט שהתרת יבמה לשוק אינה נחשבת לדבר שבערווה הואיל ואינה לא מחייבי מיתה ולא מחייבי כרת אלא רק מחייבי לאוין. אולם בהמשך מתברר מדבריו שגם הוא מודה עקרונית לדברי המרדכי שבדרך כלל השאלה אם נישואין תופסים בה מהווה מדד לשאלה אם זו דבר ערווה, אלא שלדעתו לא די בכך אלא נחשב לערווה דווקא במקרה שאם אחר בא עליה הולד ממזר. לכן לפי רבי עקיבא שאין תופסים נישואין בחייבי לאוין והולד ממזר גם חייבי לאוין מוגדרים כדבר שבערווה, ולהלכה שאיננו פוסקים כמותו אין זה דבר שבערווה. יבמה זה חריג משום שיש שם גזירת כתוב מיוחדת שאין קידושין תופסים בה ואכן שם אין בנה נעשה ממזר ולכן אין זה דבר שבערווה. המרדכי באמת הזכיר שגם בבא על יבמה הולד ספק ממזר אך הנודע ביהודה תמה על כך וכתב שהולד כשר לגמרי.
כאמור קשה על כך מדף צג ע"ב. הקהלות יעקב (סוף סי' לג, ד"ה ובהגהות) מביא שמהתוס' (לו ע"ב ד"ה הא) משמע שהתרת יבמה לא מוגדר כדבר שבערווה, כי הם מעלים שם אפשרות לחלק בין התרת אשה שבעלה נפל למים שאין להם סוף בה החמירו חז"ל וחששו למיעוט המצוי לבין התרת אשת יבם שראינו שלא חששו שם למיעוט המצוי, שבהתרת אשה החמירו משום שזהו דבר שבערווה. משמע שסברו שהתרת יבמה לא נחשב לדבר שבערווה. הקהלות יעקב מיישבם מדף צג ע"ב לשיטתם בגיטין (ב ע"ב ד"ה הוי) הסוברים שהגמרא נשארה בספק אם עד אחד באיסורים נאמן גם במקום שאיתחזק איסורא, ואם כן אצלנו הואיל ואיתחזק איסורא היה צריך שני עדים אילו לא היו טעמי ההיתר של דייקא ושל עבידא לגלויי, למרות שלא הווי דבר שבערווה. אולם לשיטות הראשונים הפוסקים שנאמן גם במקום איתחזק איסורא לא נוכל לתרץ כך, ומוכח מסוגייתנו שגם התרת יבמה נחשב לדבר שבערווה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
