ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
המרדכי (פרק יב סוף רמז נח) כותב שנחשב לדבר שבערווה, ולכן אם לא ידוע אם הבא לחלוץ או ליבם כבר גדול צריך על כך עדות גמורה של שני עדים כשרים. הוא מוכיח זאת ממחלוקת רב ושמואל בדף צב ע"ב אם קידושין תופסים ביבמה, כלומר באשה שיש לה זיקת ייבום ולא חלצו לה. רב דורש מן הפסוק "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" – לא תהא בה הויה לזר – והקידושין אינם תופסים, ואילו שמואל הסתפק שמא הפסוק נצרך ללאו ואם כן אין מקור לדרשה זו. מכך שאין קידושין תופסים בה, לרב בוודאי ולשמואל ספק, מוכח שנחשב לדבר שבערווה, כי אם היה זה איסור בעלמא היו קידושין תופסים בה (יש שיבוש בלשון המרדכי, ורעק"א מעיר שזו טעות סופר ומתקן). אם כן לפי המרדכי הגדרת דבר שבערווה תלויה בשאלה אם נישואין תופסים בה או לא, ולכן לדעתו יבמה נחשב לדבר שבערווה. לכאורה יוצא מדבריו שלשמואל, שהלכה כמותו, זה רק ספק דבר שבערווה, והעיר על כך הקהלות יעקב (סי' לג).
רבי עקיבא איגר בתשובה (סוף סימן קכד, "לכאורה היה נראה בהיפוך") מביא את הוכחת המרדכי ומביא הוכחה נוספת מסוגייתנו. מכך שהגמרא בדף צג ע"ב הסתפקה אם עד אחד נאמן להתיר אשה לעלמא מזיקת היבם כמו שתיקנו חז"ל להאמינו בכל עדות מיתה או שיש לחלק שבזיקת יבם לא דייקא ומינסבא, מוכח שהבינה הגמרא שנחשב לדבר שבערווה ולכן רק מכח תקנת חז"ל להאמין עד אחד בעדות מיתה יש מקום להתיר גם כאן, אך אין להתיר בלאו הכי ככל עד אחד הנאמן באיסורים.
ובתשובה הבאה (סוף סימן קכה, "מה דרמז") הביא הוכחת הנתיבות שאין זה דבר שבערווה מכך שמועיל אפילו חליצה בינו לבינה. רבי עקיבא איגר עצמו דחה שהכוונה שאין צורך בבית דין אך צריך בפני שני עדים, והביא שהריטב"א והנימוקי יוסף אכן הסתפקו בכך. בתחילה כתבו שבלי עדים לא מועיל לחלוץ אפילו אם שניהם מודים משום שנחשב לדבר שבערווה, ולכן דינו כקידושין בלא עדים, אך בסוף הוסיפו שיש לומר עוד שצריך עדים משום שאחרת לא נאמין לו, ולדרך זו סברו שאין זה דבר שבערווה ואין צורך בעדים אלא לצורך הנאמנות.
הקהלות יעקב (סי' לג) מביא את דברי רבי עקיבא איגר ואת ההוכחה מדף צג ע"ב שגם התרת יבמה נחשב לדבר שבערווה, והוא מנמק (ד"ה ולפמש"כ) שבהיתר זה מפקיעים מהיבם זכויות של שיעבודי אישות ולכן יש לדמות זאת לעדות בממון שצריך שני עדים. לפי הסבר זה הגדר של דבר שבערווה תלוי בשאלה אם יש כאן הפקעת זכויות אישות או לא, ובהתרת יבמה יש כמו בהתרת אשה נשואה.
לעומתם, הנודע ביהודה (אה"ע סי' נד, "והנה לפי הסוגיא") כותב שפשוט שהתרת יבמה לשוק אינה נחשבת לדבר שבערווה הואיל ואינה לא מחייבי מיתה ולא מחייבי כרת אלא רק מחייבי לאוין. אולם בהמשך מתברר מדבריו שגם הוא מודה עקרונית לדברי המרדכי שבדרך כלל השאלה אם נישואין תופסים בה מהווה מדד לשאלה אם זו דבר ערווה, אלא שלדעתו לא די בכך אלא נחשב לערווה דווקא במקרה שאם אחר בא עליה הולד ממזר. לכן לפי רבי עקיבא שאין תופסים נישואין בחייבי לאוין והולד ממזר גם חייבי לאוין מוגדרים כדבר שבערווה, ולהלכה שאיננו פוסקים כמותו אין זה דבר שבערווה. יבמה זה חריג משום שיש שם גזירת כתוב מיוחדת שאין קידושין תופסים בה ואכן שם אין בנה נעשה ממזר ולכן אין זה דבר שבערווה. המרדכי באמת הזכיר שגם בבא על יבמה הולד ספק ממזר אך הנודע ביהודה תמה על כך וכתב שהולד כשר לגמרי.
כאמור קשה על כך מדף צג ע"ב. הקהלות יעקב (סוף סי' לג, ד"ה ובהגהות) מביא שמהתוס' (לו ע"ב ד"ה הא) משמע שהתרת יבמה לא מוגדר כדבר שבערווה, כי הם מעלים שם אפשרות לחלק בין התרת אשה שבעלה נפל למים שאין להם סוף בה החמירו חז"ל וחששו למיעוט המצוי לבין התרת אשת יבם שראינו שלא חששו שם למיעוט המצוי, שבהתרת אשה החמירו משום שזהו דבר שבערווה. משמע שסברו שהתרת יבמה לא נחשב לדבר שבערווה. הקהלות יעקב מיישבם מדף צג ע"ב לשיטתם בגיטין (ב ע"ב ד"ה הוי) הסוברים שהגמרא נשארה בספק אם עד אחד באיסורים נאמן גם במקום שאיתחזק איסורא, ואם כן אצלנו הואיל ואיתחזק איסורא היה צריך שני עדים אילו לא היו טעמי ההיתר של דייקא ושל עבידא לגלויי, למרות שלא הווי דבר שבערווה. אולם לשיטות הראשונים הפוסקים שנאמן גם במקום איתחזק איסורא לא נוכל לתרץ כך, ומוכח מסוגייתנו שגם התרת יבמה נחשב לדבר שבערווה.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך מותר להכין קפה בשבת?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקשבה בזמן של פילוג
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שימוש נכון בתנור הביתי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
