ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וכן "ראו כי רעה נגד פניכם" (שמות י, י), דרשו חז"ל על כוכב אחד בשם רעה. וכן הגמרא שדרשה שהנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים" (שבת קנו, א), אמר רבה שהוא במאדים ואינו כן, הסביר לו אביי שכיוון שדיין הוא הרי שהוא שייך בזה.
בכמה וכמה מקומות עושה הרמב"ם צחוק מכל עניין ראיית הכוכבים, באגרת לחכמי מרסילייה אומר הוא שבכל אלו אין ממש. ותמוה הדבר הרי חז"ל האמינו בכך? מסביר הרמב"ם במורה, אל תבקש להתאים את כל דברי עם דברי חז"ל כיוון שהמדעים בימיהם היו חסרים ולא מפותחים. החכמים לא קיבלו דברים אלו מן הנביאים אלא מבני דורם, על כן בכל עניינים אלו יש לחז"ל אמירות שאין להן שחר.
עם כל הערכתינו לגדולי ישראל, אם הם כבני אדם אנו כחמורים (שבת קיב, ב). עם כל זה לא בענייני מדע, שבזה אנו גדולים מהם. אותו דבר עצמו שאמר הרמב"ם על חז"ל, נאמר אנחנו על האסטרולוגיה, המדע התקדם מאז וזה מן העניינים השייכים לעבר. אנשים מגדולי ישראל האמינו באסטרולוגיה, זה היה מקובל על המדע , התברר שהכל טעות.
כשחז"ל דרשו על שיחת אברהם עם הקב"ה, אין זה שמצאו הקלטה מן השיחה. התכוונו חז"ל לומר שדרך הטבע אכן אברהם לא יכל להוליד, בכוכבים שזהו המדע של אז, כתוב שאינו יכול להוליד. אמר הקב"ה, צא מאצטגנינות שבך, אני שולט על הטבע. בתרגום לדורנו היה צריך לדרוש כך: "אמר אברהם לקב"ה, הייתי אצל הדוקטור ואמר לי שמבחינה גניקולוגית איני יכול להוליד. ענה לו הקב"ה צא מביה"ח, רפואית אינך יכול להוליד אך אני מעל לכך".
נחזור על הכלל שוב, הקב"ה ברא לנו שכל ובאמצעותו אנו לומדים. בענווה גדולה כמובן, אך אל לנו ללכת נגדו.
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
8 - מידות שהתורה נדרשת בהן
9 - מקובל על המדע
10 - מדרשי הלכה
טען עוד
נתבונן כעת על שלוש דרשות, ממסכת קידושין שהן שלוש סוגי דרשות שונות. מניין ששלוחו של אדם כמותו?
התשובה הראשונה היא "ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים" (שמות יב, ו), אין זו דרשה אלא פשט. כיצד כולם ישחטו? אלא שלוחו של אדם כמותו. על דרך זו "אדם כי יקריב.. תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א, ב), מכאן ששניים יכולים להקריב בשותפות. הרי זה מסוג דרשות שהנו קריאת פשט הפסוק .
דרשה מסוג שונה, "כן תרימו גם אתם" (במדבר יח, כח) לרבות שלוחכם, כוונת הפסוק לפי פשוטו הנה שכמו שישראל נותנים תרומה לכהנים, כן תרימו גם אתם הלויים תרומה, וזוהי תרומת מעשר. אמנם המילה 'גם' הנה מיותרת, הפשטן אינו נבהל מן המילה המיותרת שהיא מסתדרת עם הפשט. הדרשן מחפש מה מיותר , או אפילו חצי מיותר לראות מה הקב"ה הסתיר בפסוק. לא סתם נכתבה התורה כמות שהיא, כך בגמרא יש דרשינן לשון הדיוט (כתובות פה, ב ובפרשנים שם). מתוך עדותו של עד אחד נתיר אשה, והנה על ידי עד אחד יכולה האשה להינשא אך לא מתירים לילדים לרדת לנחלה שדיני נחלות צריכים שני עדים. אותה אלמנה מבקשת לגבות את כתובתה, באים היתומים וטוענים שיהיה דינה כמו שאמרו להם בנחלה, בשביל כסף צריך שני עדים. אך דרשינן לשון הדיוט, שכתב בכתובתה "לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליך".
דבר זה נקרא דרשה, בשעת הכתיבה חשבו רק על שני אפשרויות בהן תנשא לאחר, גירושין או מיתת הבעל. אך ישנם מקרים לא צפויים, כמו שני אנשים שעשו עסקה והגיעו למציאות שלא העלו על דעתם, מה יעשו? ידרשו את החוזה, בכתיבת הנוסח לא צופים את כל המקרים ודורשים את החוזה. כך דרשו את כתובה, זהו דרשינן אפילו לשון הדיוט. שאע"פ שלא התכוון יכול הוא לברר- זה נקרא לדרוש , חיפוש אחר הטמון בפנים. בתורה כל זה כמובן מכוון, א"כ עלינו לדרוש ולחפש את דברי התורה.
ש: אם ודאי לא התכוונו לכך מדוע לדרוש, יש בידינו כללים כגון המוציא מחברו עליו הראיה?
ת: אם דרישת החוזה עולה יפה בזה יש להתחשב. דעו לכם שבתי המשפט היום לא עושים כך, הם חושבים לפי דעתם מה היה צריך להיות. דבר זה יוצר בלגן נוראי, אנשים לא רוצים ללכת לבית המשפט. כיוון שעל המילים שהאדם כתב הוא מכון לקחת אחריות, על דרשות השופטים אינו רוצה לקחת אחריות. המשפט בישראל גילה את זה לאחרונה, כעת עומלים על חוק שיצמצם את סמכות השופט לדרישת החוזה בלבד, בלא סברות אישיות.
הכותב חוזה רוצה שזה יהיה הסמכות היחידה, הבעל לא חשב שימות ויהיה רק עד אחד. אך הוא כן רצה שהסמכות היחידה תהיה המילים עליהם חתם, על כן אנו דורשים לשון הדיוט.
סוג דרשה שלישי וקשה ביותר נלמד בשיעור הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
