ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
חכמים לימדונו שאין מקרא יוצא מידי פשוטו , מתוך כך עלתה השאלה מהו המדרש? לעיתים אף אין הפשט והמדרש תואמים זה את זה. על כן עלינו להבין שמטרת המדרש היא לחנך אותנו.
וכפי שהסביר הרב קוק, ידיעות שמופיעות בצבעים עזים, נכנסות היטב ללב שומען. לאחר קבלת הדברים אפשר לקלף את הקליפות עד לקבלת התוכן העמוק.
למשל, מספר הרב שניסה פעם לתקוע דיבל לקיר, קדח חור, ודחף את הדיבל פנימה, אך הדיבל לא נכנס. כך שוב ניסה והדיבל התעקם, ראה זאת מקצוען והראה לו כי אם יש בורג בתוך הדיבל הרי הוא יציב.
כך המשל מגיע לקשט את המסר. דוגמה פשוטה היא שהזכרנו את מלחמתו של אברהם אבינו ודרשו חז"ל שהלוחמים אשר עמו היא כמניין אליעזר בגימטריה (נדרים לב, א), מטרתם היתה להגדיל את הנס. אמנם הפלא ופלא, אנשים מאמינים למשל שכך אכן היה. אין זה אלא צביעת המסר בצבעים המתקבלים על הלב, כמליצת השיר .
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
2 - כמליצת השיר
3 - המדרש אינו פרוש הפסוק
4 - אמונה באה עם השכל
טען עוד
אין טוב לב פטנט לסידור העולם, אלא ערך עצמי לו, על כן מסדר הקב"ה את העולם בצורה כזו שנוכל אנחנו לתקן ובכך להוציא אל הפועל את כוחותינו הטובים. יותר חשוב ליבו הטוב של בעל הבית מכך שיש לעני לחם.
יום אחד אמר לרב איזה אברך בשם אחד מגדולי ירושלים, כל כך פשוט היה פעם דבר זה עד שרות כך אומרת "שם האיש אשר עשיתי עמו" (רות ב, יט), אני עשיתי עמו. אמנם דבר זה נורא ואיום לאומרו. אם בעל הבית מבין שהעני עושה עמו יותר הרי זה יפה מאוד להבנת המסר, אך אם העני אומר כן הדבר מכוער, כפיות טובה וכי אתה עושה עם בעל הבית שמטיב לך?
אמנם כתוב הדבר?
דרשו חז"ל, "אדם כי ימות באהל" אין התורה מתקיימת אלא במי שממית את עצמו עליה (ברכות סג, ב. שבת פג, ב). אם כן הנכנס לבית המדרש טמא שבעת ימים כי בא אל האהל? הרי כך כתוב?
ממש לא, אין זה הכתוב המדרש אינו פרוש הפסוק , הוא בא ללמדנו מסר.
יש לחלק בין לימוד הלכה ללימוד המדרשים. הפסוק בא ללמדנו הלכה, אך הנפגש עמה בצורה בה כתוב הפסוק מקבל ערכים נוספים ואין לערבב.
"ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מרבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג" (ש"ב כג, כ). על כך דורשים חז"ל, אריאל זהו שמו של בית המקדש, הארי ביום השלג יש אומרים שטבל בשלג ויש אומרים שלמד את ספרי דבי רב ביום קצר (ברכות יח, ב). והדברים תמוהים הרי עוד לא היה בית מקדש ומה בין הארי והשלג למדרש?
אלא שבימי המדרש אין ערך של גבורה ולכן יש צורך לפרש בעוד דרך את הפסוק, כך שיתאים המסר שלו, מסר של גבורה גם לדורם.
אמרו חז"ל, טובה קללתו של אחיה השילוני מברכת בלעם (סנהדרין קה, ב). שאחיה כינה את ישראל כקנה ואילו בלעם משל את ישראל לארז. הארז הוא גדול וחזק, בודאי שעדיף הוא על הקנה שמתקפל בכל רוח. אך חסרון יש לארז, אם תגיע רוח חזקה מאוד יכול הוא להישבר, מה שאין כן הקנה שמתקפל מול כל רוח אך בזכות כך יכול בסוף לשוב ולעמוד. וזוהי כוונתם של חז"ל במדרש, שבגלות קיבלו עמ"י פסיכולוגיה של קנה וזה מאפשר להם לשרוד. צריך להתקפל בפני הפריץ, אם יהודי של ארץ ישראל יעמוד אל מול מלך גוי בגבורתו ימסרוהו למיתה.
על כן גם לגבי בניהו בן יהוידע אם ילמדו בגלות שהיתה לו גבורה גדולה, הרי שהארז יכרת מרוח דרומית. לכך פירשו אין גיבור אלא מי שכובש את יצרו (אבות ד, א), וכך פירשו את מעשי בניהו בן יהוידע. הפסוק שדיבר בזמן מלכות דוד, בודאי שהיה אז צריך גבורה, בכל דור מתבטאת היא בדרך המתאים לאותו דור ולחינוך שלו.
בסוגריים נגיד שאולי זו סיבת התנגדות חלק מן החרדים לצבא, זוכרים הם את הפירוש הגלותי, עדיף להתקפל לבית המדרש ולא להילחם על קיומנו כארזים עלי נהר.
ש: האם אי אפשר לומר שגם המדרש נכון?
ת: אפשר, אך ודאי שלא כך רצה הפסוק לומר. מדבר הוא על גבורה כפשוטה.
ישנם אנשים חלשים שלא מבינים את ערכה הגדול של גבורה חומרית. גם לכך ישנו ערך לקיום אומה. הרב ברויאר דרש פעם, "הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל" (שה"ש ג, ז), מדוע צריך גיבורים רבים כל כך סביב מיטה אחת? התשובה היא שהם גיבורי ישראל.. כמובן שמדובר בפסוק על גיבורי מלחמה, אך בגלות נוצר בעם ישראל סוג חדש של גיבור, כזה שיודע לשרוד, גבורתו מופיעה רק באופן פנימי, אל מול יצרו. פעם פנו אל הרב סלובייצ'יק בשאלה מדוע בברכת "אוזר ישראל בגבורה" כתוב לברך בעת שחוגרים את החגורה? וענה הרב "זה מה שנשאר לנו". לגבורה האמתית ישנו ערך, צריך להבין את זה.
עד עכשיו עסקנו בשאלה שאין המדש מסביר את הפשט. ישנן אגדות שאינן מתקבלות על הדעת כלל גם את דבר זה צריך להבין.
מספרים חז"ל על עוג מלך הבשן שהרים הר שלוש פרסאות ורצה לזורקו על עם ישראל (ברכות נד, ב), איננו יודעים איך עוקרים הר כזה, אך מה גודלו של עוג לפי מדרש זה? ברור שדבר זה לא היה ולא נברא .
מפחיד הדבר לומר כן על חז"ל? הרשב"א בחידושי אגדות כותב כן. איננו צריכים אותו, גם לבד אפשר להבין כך, אך גם הוא כותב שאין להבין את המדרשים כפשוטם.
ואמנם חז"ל הוציאו מכאן הלכה, צריך לדרוש על המקום בו זה אירע עשה נסים לאבותינו? יש לפרש שבמשנה כתוב אבן שביקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, מייד לאחר מכן מובא שהוא הדין לאבן שישב עליה משה רבנו בזמן מלחמה עמלק.
שינו חז"ל את ההר לאבן כדי שתבין שהכוונה היא כמו האבן של משה, וכי מישהו יכול לדעת היכן היא האבן עליה ישב משה בזמן המלחמה? אלא שאין לנו צורך למצוא אבן כזאת, סך הכל רצו ללמדנו על איזה נס יש לברך, ואם לא תמצא את האבן פשוט אל תברך.
ש: אולי היה להם מסורת?
ת: אני לא מאמין לכך, אין לנו שום צורך לדעת היכן היא אבן זאת. המשנה רק מביאה דוגמאות לניסים שנעשו לישראל.
אין לנו הרבה זמן, אך הרמב"ם מסביר בהקדמה לפרק חלק כיצד להתייחס לאגדות מסוג זה ונאריך בדברים עוד בפעם הבאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
