ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
חכמים לימדונו שאין מקרא יוצא מידי פשוטו , מתוך כך עלתה השאלה מהו המדרש? לעיתים אף אין הפשט והמדרש תואמים זה את זה. על כן עלינו להבין שמטרת המדרש היא לחנך אותנו.
וכפי שהסביר הרב קוק, ידיעות שמופיעות בצבעים עזים, נכנסות היטב ללב שומען. לאחר קבלת הדברים אפשר לקלף את הקליפות עד לקבלת התוכן העמוק.
למשל, מספר הרב שניסה פעם לתקוע דיבל לקיר, קדח חור, ודחף את הדיבל פנימה, אך הדיבל לא נכנס. כך שוב ניסה והדיבל התעקם, ראה זאת מקצוען והראה לו כי אם יש בורג בתוך הדיבל הרי הוא יציב.
כך המשל מגיע לקשט את המסר. דוגמה פשוטה היא שהזכרנו את מלחמתו של אברהם אבינו ודרשו חז"ל שהלוחמים אשר עמו היא כמניין אליעזר בגימטריה (נדרים לב, א), מטרתם היתה להגדיל את הנס. אמנם הפלא ופלא, אנשים מאמינים למשל שכך אכן היה. אין זה אלא צביעת המסר בצבעים המתקבלים על הלב, כמליצת השיר .
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
2 - כמליצת השיר
3 - המדרש אינו פרוש הפסוק
4 - אמונה באה עם השכל
טען עוד
אין טוב לב פטנט לסידור העולם, אלא ערך עצמי לו, על כן מסדר הקב"ה את העולם בצורה כזו שנוכל אנחנו לתקן ובכך להוציא אל הפועל את כוחותינו הטובים. יותר חשוב ליבו הטוב של בעל הבית מכך שיש לעני לחם.
יום אחד אמר לרב איזה אברך בשם אחד מגדולי ירושלים, כל כך פשוט היה פעם דבר זה עד שרות כך אומרת "שם האיש אשר עשיתי עמו" (רות ב, יט), אני עשיתי עמו. אמנם דבר זה נורא ואיום לאומרו. אם בעל הבית מבין שהעני עושה עמו יותר הרי זה יפה מאוד להבנת המסר, אך אם העני אומר כן הדבר מכוער, כפיות טובה וכי אתה עושה עם בעל הבית שמטיב לך?
אמנם כתוב הדבר?
דרשו חז"ל, "אדם כי ימות באהל" אין התורה מתקיימת אלא במי שממית את עצמו עליה (ברכות סג, ב. שבת פג, ב). אם כן הנכנס לבית המדרש טמא שבעת ימים כי בא אל האהל? הרי כך כתוב?
ממש לא, אין זה הכתוב המדרש אינו פרוש הפסוק , הוא בא ללמדנו מסר.
יש לחלק בין לימוד הלכה ללימוד המדרשים. הפסוק בא ללמדנו הלכה, אך הנפגש עמה בצורה בה כתוב הפסוק מקבל ערכים נוספים ואין לערבב.
"ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מרבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג" (ש"ב כג, כ). על כך דורשים חז"ל, אריאל זהו שמו של בית המקדש, הארי ביום השלג יש אומרים שטבל בשלג ויש אומרים שלמד את ספרי דבי רב ביום קצר (ברכות יח, ב). והדברים תמוהים הרי עוד לא היה בית מקדש ומה בין הארי והשלג למדרש?
אלא שבימי המדרש אין ערך של גבורה ולכן יש צורך לפרש בעוד דרך את הפסוק, כך שיתאים המסר שלו, מסר של גבורה גם לדורם.
אמרו חז"ל, טובה קללתו של אחיה השילוני מברכת בלעם (סנהדרין קה, ב). שאחיה כינה את ישראל כקנה ואילו בלעם משל את ישראל לארז. הארז הוא גדול וחזק, בודאי שעדיף הוא על הקנה שמתקפל בכל רוח. אך חסרון יש לארז, אם תגיע רוח חזקה מאוד יכול הוא להישבר, מה שאין כן הקנה שמתקפל מול כל רוח אך בזכות כך יכול בסוף לשוב ולעמוד. וזוהי כוונתם של חז"ל במדרש, שבגלות קיבלו עמ"י פסיכולוגיה של קנה וזה מאפשר להם לשרוד. צריך להתקפל בפני הפריץ, אם יהודי של ארץ ישראל יעמוד אל מול מלך גוי בגבורתו ימסרוהו למיתה.
על כן גם לגבי בניהו בן יהוידע אם ילמדו בגלות שהיתה לו גבורה גדולה, הרי שהארז יכרת מרוח דרומית. לכך פירשו אין גיבור אלא מי שכובש את יצרו (אבות ד, א), וכך פירשו את מעשי בניהו בן יהוידע. הפסוק שדיבר בזמן מלכות דוד, בודאי שהיה אז צריך גבורה, בכל דור מתבטאת היא בדרך המתאים לאותו דור ולחינוך שלו.
בסוגריים נגיד שאולי זו סיבת התנגדות חלק מן החרדים לצבא, זוכרים הם את הפירוש הגלותי, עדיף להתקפל לבית המדרש ולא להילחם על קיומנו כארזים עלי נהר.
ש: האם אי אפשר לומר שגם המדרש נכון?
ת: אפשר, אך ודאי שלא כך רצה הפסוק לומר. מדבר הוא על גבורה כפשוטה.
ישנם אנשים חלשים שלא מבינים את ערכה הגדול של גבורה חומרית. גם לכך ישנו ערך לקיום אומה. הרב ברויאר דרש פעם, "הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל" (שה"ש ג, ז), מדוע צריך גיבורים רבים כל כך סביב מיטה אחת? התשובה היא שהם גיבורי ישראל.. כמובן שמדובר בפסוק על גיבורי מלחמה, אך בגלות נוצר בעם ישראל סוג חדש של גיבור, כזה שיודע לשרוד, גבורתו מופיעה רק באופן פנימי, אל מול יצרו. פעם פנו אל הרב סלובייצ'יק בשאלה מדוע בברכת "אוזר ישראל בגבורה" כתוב לברך בעת שחוגרים את החגורה? וענה הרב "זה מה שנשאר לנו". לגבורה האמתית ישנו ערך, צריך להבין את זה.
עד עכשיו עסקנו בשאלה שאין המדש מסביר את הפשט. ישנן אגדות שאינן מתקבלות על הדעת כלל גם את דבר זה צריך להבין.
מספרים חז"ל על עוג מלך הבשן שהרים הר שלוש פרסאות ורצה לזורקו על עם ישראל (ברכות נד, ב), איננו יודעים איך עוקרים הר כזה, אך מה גודלו של עוג לפי מדרש זה? ברור שדבר זה לא היה ולא נברא .
מפחיד הדבר לומר כן על חז"ל? הרשב"א בחידושי אגדות כותב כן. איננו צריכים אותו, גם לבד אפשר להבין כך, אך גם הוא כותב שאין להבין את המדרשים כפשוטם.
ואמנם חז"ל הוציאו מכאן הלכה, צריך לדרוש על המקום בו זה אירע עשה נסים לאבותינו? יש לפרש שבמשנה כתוב אבן שביקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, מייד לאחר מכן מובא שהוא הדין לאבן שישב עליה משה רבנו בזמן מלחמה עמלק.
שינו חז"ל את ההר לאבן כדי שתבין שהכוונה היא כמו האבן של משה, וכי מישהו יכול לדעת היכן היא האבן עליה ישב משה בזמן המלחמה? אלא שאין לנו צורך למצוא אבן כזאת, סך הכל רצו ללמדנו על איזה נס יש לברך, ואם לא תמצא את האבן פשוט אל תברך.
ש: אולי היה להם מסורת?
ת: אני לא מאמין לכך, אין לנו שום צורך לדעת היכן היא אבן זאת. המשנה רק מביאה דוגמאות לניסים שנעשו לישראל.
אין לנו הרבה זמן, אך הרמב"ם מסביר בהקדמה לפרק חלק כיצד להתייחס לאגדות מסוג זה ונאריך בדברים עוד בפעם הבאה.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
עבודה שאין לה סוף
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"עין במר בוכה ולב שמח"
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
