ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
הרב ראה מול עיניו באופן מוחשי את הגאולה השלימה וחי אותה. על כרוזיו חתם "בצפיית ראיית הישועה השלמה", וציפה להתקיימותה בימינו. לכן, כאשר עם ישראל הסכים לחלוקת ארץ ה', לבו בכה. לעומת המתייחסים לארץ בצורה שטחית, אנושית, הרב ראה בה ארץ ה' המיועדת לעם ה', ולכן היה קרוע כולו לגזרים.
רק "למחר או למחרתיים בא איש ברית קדשנו ר' יעקב משה (חרל"פ) זצ"ל, ויחדיו המתקנו סוד בחדר הקטן והקדוש של אאמו"ר הרב זצ"ל מזועזעים והמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו: "מאת ה' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו". למרות החלקיות, הרב רואה בהקמת המדינה את יד ה'.
עברו תשע עשרה שנה. הרב צבי יהודה עומד במסיבת יום העצמאות, מוקף בתלמידיו הצעירים, ומשתף אותם בתחושות הראשונות שהיו לו בזמן הקמת המדינה. בתוך הסיפור הוא מרעים בקול:
"איפה חברון שלנו, האנחנו שוכחים את זה?! והיכן שכם שלנו ויריחו שלנו האם נשכחן?! וכל עבר הירדן שלנו הוא. כל רגב ורגב, וכל ד' אמות של ארץ ה', הבידנו לוותר איפה על מילימטר כאן?"
כעת הבכי אינו עצור. הרב צבי יהודה כבר לא יושב ודומם אלא שואג. הוא מוציא החוצה את רגשותיו הפנימיים, והם גואלים ופועלים, בתוקף גדול התורה הגואל. רק כמה שבועות עברו מאותו יום, ירושלים מתאחדת, והכותל, חברון, שכם ויריחו נכבשו וחזרו לרשות ישראל. התלמידים הצעירים זכו והשתתפו בכיבוש, ואף היו בעמדות מפתח בכיבוש הר הבית. הרב זכה לבא בעקבות תלמידיו ראשון אל המקום הקדוש. עמד שם והכריז: "הננו מודיעים לכל ישראל ולעולם כולו שבפקודה אלוקית חזרנו הביתה במעלות הקדש ועיר מקדשנו. ומהיום ואילך לא נזוז מכאן".
והנה דבר פלא! מאותו יום הרב צבי יהודה הולך ונעשה צעיר! באותו לילה התגלה אליו אביו הרב קוק זצ"ל, לא בדמות זקנתו ושיבתו אלא בדמות תוקף בחרותו שביום קרב. יש לו כעת תוקף ומרץ לפעול ולשנות. (כאשר תאר אותו המשורר בשיר "כישיש" הוא מחה בתוקף - "אינני ישיש").
עברו עוד כמה שנים. עברה מלחמת יום כיפור. הרב צבי יהודה כבר בן שמונים וארבע. והנה שוב על הפרק תכנית החלוקה. הפעם הממשלה הריבונית מציעה לערבים חלקים מהארץ והסכם שלום. עתה הרב צבי יהודה לא פורש לחדר הקטן והקדוש. הפעם הוא לא אומר בהשלמה "מאת ה' הייתה זאת". במקום זאת, הוא מזמן את ראשי המדינה ומכריז בפומבי, בישיבה: "כולנו חייבים ליהרג ולא לעבור! על יהודה ושומרון, על רמת הגולן תהיה מלחמה. זה לא ילך בלי מלחמה... זו עובדה! על גופותינו על איברינו כולם"! מה השתנה? מה נתן לו כעת כוח לפרוץ את הכאב הקטן והקדוש, ולהפוך אותו לזעם יוצר ומחולל??
נראה לי, שהתשובה לא נמצאת בתוך החלק הצר של האיש הרב. התשובה נמצאת בתלמידים! לרב צבי יהודה הייתה דבקות נפלאה בתלמידים - בניו. "אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים בישראל". התלמידים הצעירים "דור נעורינו הקדוש", הם שנתנו כח לרב להוציא את אמיתתו לאור העולם. "משבועתם של אבות - לכיבוש, של הבנים".
בזה התגלה כוחו לא רק כרב ששואב כח ממסורת התורה בסיני אלא בעיקר כמלך. מלך שמרגיש בתוכו את כוחות החיים של העם, עומד במרכזם ומנקז אותם כלפי מעלה. וכמלך, שמרגיש את עצם החיים הבריאים שזורים כעת בעם ישראל, הוא מכריז מלחמה. מלחמה שיש בה מסירות נפש ונכונות ליהרג, אבל, ודווקא מתוך כך: "הולך ומתגלה ומתרומם הכרוז הגדול הזה: אני קורא לעם ישראל קום וחיה!"
כאשר תלמידיו חייליו עולים על הקרקע, הוא נמצא בתוכם כמלך בצבא הוא רוצה שהדברים ייעשו באופן ממלכתי. לא מריבה קטנונית אלא קרב על המלכות מכח מסירות הנפש והאכפתיות של הצעירים, שמחובתם אל התורה וישוב הדעת שלו, הוא מרבה עוז לגלות היכן נמצא כעת התוקף של הממלכתיות הישראלית: "מתוך חולשה וקטנות חסרה בממשלה ההבנה, ולכן אין היא... להנהגת המדינה. לעומת זאת - בתוכנו מופיע רוח ה' עז אלוקי וגבורה פנימית... ומתוך הגדלות של נצח ישראל שלנו, אנחנו נבנה ונטע ונקיים את ארץ אבותינו בכל המובנים.
וככל שעובר הזמן... לאחר הסתלקותו לגנזי מרומים, הרב צבי יהודה ממשיך ומקבל עוז מתלמידיו הצעירים. הוא רואה את האכפתיות והמסירות ומתחזק בצפיית ראיית הישועה השלימה בפועל ממש. וכמובן שהוא שואף ומכוון את הכוחות לכיוון ממלכתי גדול ושלם - מינוי מלך כשר מבית דוד במה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









