"גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ"

הפסוק הפותח את פרשית המועדות שבפרשת כי תשא אומר דרשני וז"ל:


נחלקו גדולי עולם בביאורו. הרישא בודאי עוסקת בשבת בראשית ובחיוב לשבות בה, השאלה הגדולה היא מה משמעות הסיפא.

כבר במשנה מצינו מחלוקת תנאים:


לדעת תנא קמא (הוא רבי עקיבא עיין ראש השנה ט' ע"א ומו"ק ג' ע"ב), הסיפא של הפסוק עוסקת ב"שבת הארץ" ומלמדת אותנו שדיני שביעית חלים עלינו למעלה משנה בגלל התוספות בתחילה ובסוף (מפאת קוצר היריעה לא נדון במשמעות ההלכתית של התוספת). לעומת זה, לדעת רבי ישמעאל, הפסוק בא ללמדנו רק הלכות "שבת בראשית" והסיפא מתירה לנו לקצור בשבת את החיטין הדרושות למצוות קציר העומר בט"ז בניסן שחל בשבת. רש"י כדרכו מביא את שתי הדעות כשני פירושים על הפסוק. לעומתו, נכדו הרשב"ם, מסביר את כל הפסוק לעניין "שבת בראשית" והחידוש הוא "שהיא חשובה וצריכה לבריות וכל שכן שאר מלאכות". הפשט לדעתו בא להוציא מהווא אמינא שלא רק פיקוח נפש דוחה שבת, אלא כל צורך קיומי והמסקנה היא, ש"וחי בהם" הכוונה רק לפיקוח נפש וסכנת חיים ולא לצרכים אחרים, יהיו בסיסים ככל שיהיו.

זה גם פירוש הפסוק על פי הפשט לשיטות אבן עזרא והרמב"ן. כמאתיים שנה אחריהם מצא רבי עובדיה "ספורנו" באיטליה דרך אחרת לחבר את שני חלקי הפסוק, וז"ל:


לשיטתו, הפסוק עוסק גם בשבת בראשית וגם בשבת הארץ תוך כדי הקבלה. ההצלחה בימי השבוע תלויה בשביתה בשבת וההצלחה בשש השנים הרגילות, תלויה בשביתה בשנה השביעית.


אנו עומדים היום בפתחה של שנת שמיטה חדשה שתחל בא' בתשרי הקרוב. כפי שהבאנו בפתיחה לדברינו, יש מן ההלכות שיחולו עלינו עוד קודם לתאריך זה. אם כך, חובה עלינו להתכונן לבאות, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מעשית.

הנסיון של השמיטה עבור החקלאי, הינו נסיון גדול. לכן, התורה הבטיחה ל"שובת" שיקבל את שכרו מושלם, הן ברמז לשיטת ה"ספורנו" בפסוקנו והן בפירוש בפסוקים:


גם חז"ל שבחו ועודדו את המאמינים שהשביתו את שדותיהם:


דא עקא, שמיטה בזמן הזה, לרוב הפוסקים מדרבנן והברכה הובטחה רק לזמן ששמיטה מחייבת מדאורייתא (עיינו בסמ"ע על שו"ע חושן משפט סי' סז ס"ק ב על פי תוס' בגיטין). ועוד, בדורות האחרונים אנו מחוייבים לחפש פתרון הלכתי לכלל הציבור ולמדינת ישראל כמדינה יהודית. על כן, יש להשתדל בשלשה תחומים:

א. לשכלל עוד יותר את הפתרון של "היתר המכירה" ולנפותו מבעיות הלכתיות שהפוסקים התריעו עליהן. (דרך שזכתה לעידוד הלכתי של הגרש"ז אוירבך זצ"ל. עבודה רבה כבר נעשתה בתחום זה בעשרות השנים האחרונות, גם בהדרכתו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל. הדברים הובאו לעיון הציבור גם בספרו המצוין של הרב זאב וייטמן "לקראת שמיטה ממלכתית").

ב. עידוד חקלאים וצרכנים שומרי מצוות, להצטרף למסגרת של "אוצר בית דין", שיש לה מעלות רבות מבחינה הלכתית.

ג. השלישי, עידוד פתרונות הלכה טכניים, כמו גידול על גבי מצע מנותק. (לעיון נוסף בנושא נמליץ על תשובתנו המצ"ב מתוך שו"ת במראה הבזק ח"ג שנחתמה על ידי מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל).

הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לקיים מצוות השמיטה מן התורה בהידור ונהיה סוף סוף במצב ש"שבת הארץ הולכת ונקבעת בכל קדושתה על אדמת הקודש" (הראי"ה)