ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
מסופר על רבנו ישראל בעל שם טוב זיע"א, שפעם אחת היה בחולשת הדעת גדולה מאוד, כי היו אנשים מ'ערב רב' שהחלישו אותו מאוד. ומרוב שהרגיש כל כך רע עם עצמו, הרגיש שממש אין לו חיות, וכמעט ירד ממדרגותיו הגבוהות, ועמד להידרדר מבחינה רוחנית (לפי מדרגתו).
ובאותו רגע, ה' יתברך לא עזב אותו, ובדיוק בא אליו אחד מגדולי תלמידיו ואמר לו ביראה גדולה: 'רבי ומורי', והעובדה שאותו תלמיד שיבח אותו ודיבר אליו בכבוד גדול, זה נתן לו שוב כוח להתחזק בעבודת ה', ומיד התרומם וחזר למדרגתו הרמה.
מעשה זה המובא בכמה ספרי חסידות, (מצוטטים ב'בעל שם טוב' פנחס הערה י), נראה ברגע הראשון תמוה מאוד - האם אדם גדול כמו הבעל שם טוב הקדוש, כמעט הידרדר מבחינה רוחנית בגלל שהעליבו אותו והוא הרגיש 'לא שווה'? והאם זה שבאו ושיבחו אותו גרם לו להתחזק מבחינה רוחנית?
אבל ספרי החסידות מלמדים אותנו שהתשובה היא – כן!! (מסתמא, לפי מדרגתו הרמה של הבעש"ט). גם אדם גדול, זקוק להרגשה שהוא 'שווה', ושעבודת ה' שלו היא משמעותית, ואם האדם מרגיש שהוא לא שווה, אז הוא גם מרגיש שהתורה והמצוות שלו לא משמעותיות, והוא יכול לרדת ברוחניות. וכשמישהו מבחוץ, בא ומחזק אותו, ואומר לו כמה הוא משמעותי, הוא מרגיש חיות בתוכו וזה נותן לו כוח להתאמץ ולהתרומם ברוחניות.
וכמובן, זה לימוד גדול לכולנו, האנשים הפשוטים, כי אנחנו לצערנו הרבה פעמים מרגישים שאנחנו 'לא שווים', אם מפני שאנשים אחרים זלזלו בנו, ואם מפני שמתוך יראת שמיים ורצון לענווה, אנחנו מוכיחים את עצמנו במילים קשות. אבל באמת זה גורם לנו לחולשת הדעת ולירידה רוחנית. וחשוב שנכיר בערך עצמנו, ולעיתים אף נשבח את מעשינו הטובים, ובוודאי שטוב שנשבח את ילדינו, חברינו ועוד על מעשיהם הטובים, ודווקא כשנייקר את הטוב שבנו ובסביבתנו, זה יביא להתלהבות בעבודת ה'.
ובזה מסביר הבעל שם טוב (פנחס אות ז) את הפסוק בפרשתנו – "יפקוד ה'... איש על העדה, אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם, ואשר יוציאם ואשר יביאם..." (כז, טז-יז).
ולכאורה הפסוק תמוה, שהרי האיש הזה צריך להיות מנהיג העדה, ממילא מובן הביטוי "אשר יוציאם ואשר יביאם", המבטא את העובדה שהוא מוביל את כולם, אך תמוה הביטוי "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם", וכי המנהיג הוא זה שיוצא ובא לפי האנשים?
אלא, שההסבר הוא ש"כשאדם מבזה את עצמו, ונחלט בלבו שאין תפילתו ולימודו חשוב לכלום... אדם כזה נופל ממדריגתו למדריגה פחותה וגרועה, והולך.. בלי דעת... בעבודתו יתברך". והתיקון לזה שאם "נתנו לו התלמידים התפארות, שעל ידי זה יבוא להתפארות ה' יתברך", נמצא שכשיצא ובא לפני האנשים, הרי מכוח האנשים קיבל כוח לעבודת ה'.
"וזהו גם כן טעם מה ששיבחוהו התלמידים לרבי שמעון בן יוחאי ע"ה בפניו (זוהר ח"א קנ"ו ועוד), כדי שיהיה לו התפארות גדולה, ויבוא בשביל זה לאהבה ויראה יותר גדולה". "ובשביל זה כמה צדיקים וחסידים לפעמים מתפארים בעצמם... כשרואים את עצמם שאין להם התלהבות כל כך בעבודת ה' יתברך ונפלו ממדריגתם, מתפארים בעצמם בפני בני אדם, ומחמת זה באה להם אהבת ה' יתברך ויראתו, יותר גדולה", וכידוע שרבי נחמן מברסלב נינו של הבעש"ט היה במיוחד מתפאר בעצמו.
ובזה יוסבר לעניות דעתי עניין נוסף בפרשתנו. מצאנו שעניינו של בלעם הרשע היה לתת משקל נגד למשה רבינו, כפי שמביא רש"י (כב, ד), שבלק הזמין את בלעם, מפני שמשה כוחו בפיו, ובלעם כוחו בפיו. ועוד הוסיף (כב, ה) "מפני מה השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו על גוי רשע, כדי שלא יהא פתחון פה לאומות לומר אלו היו לנו נביאים חזרנו למוטב, העמיד להם נביאים...". והבעש"ט (קרח ג) ביאר שכדי שהצדיק יצמח ויגיע לשלמותו, עליו להתמודד מול ההיפוך שלו, לכן נברא בלעם כמשקל נגד למשה רבינו.
ולפי זה, מול משה השקול כנגד כלל ישראל, מהותו של בלעם היא לקלל חלילה את ישראל. נמצא, שכאשר בלעם בירך את ישראל, הרי הסתיימה שליחותו ב'כישלון'. ממילא מובנים דברי רש"י (כד, יד) שכאשר סיים בלעם לברך את ישראל, חש שנסתלק ה' מעליו, והרי הוא ככל האדם. ובאותו הרגע, הוא נותן את העצה להכשיל את בני ישראל בזימה.
מדוע? כי כשאדם מרגיש כישלון, הוא גם נופל בענייני זימה!
ומי בולם את הזימה שיצר בלעם? פנחס!
מדוע? כי לפנחס היו את כל הסיבות להרגיש 'כישלון' בעבודת ה'. הרי כל המשפחה שלו כוהנים, ורק הוא הפסיד את הכהונה, כי נולד לפני שאביו התקדש ככוהן, ורק אלו שנולדו אחר כך זכו בכהונה.
ובכל זאת, פנחס התחזק בעבודת ה', לא נתן לתחושת ההחמצה לנהל אותו, עמד בפרץ וזכה בכהונת עולם!
שנזכה לחוש תמיד שה' מעריך אותנו, ואת עבודת ה' שלנו, ולהיות מוסיפים והולכים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















