ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
מסופר על רבנו ישראל בעל שם טוב זיע"א, שפעם אחת היה בחולשת הדעת גדולה מאוד, כי היו אנשים מ'ערב רב' שהחלישו אותו מאוד. ומרוב שהרגיש כל כך רע עם עצמו, הרגיש שממש אין לו חיות, וכמעט ירד ממדרגותיו הגבוהות, ועמד להידרדר מבחינה רוחנית (לפי מדרגתו).
ובאותו רגע, ה' יתברך לא עזב אותו, ובדיוק בא אליו אחד מגדולי תלמידיו ואמר לו ביראה גדולה: 'רבי ומורי', והעובדה שאותו תלמיד שיבח אותו ודיבר אליו בכבוד גדול, זה נתן לו שוב כוח להתחזק בעבודת ה', ומיד התרומם וחזר למדרגתו הרמה.
מעשה זה המובא בכמה ספרי חסידות, (מצוטטים ב'בעל שם טוב' פנחס הערה י), נראה ברגע הראשון תמוה מאוד - האם אדם גדול כמו הבעל שם טוב הקדוש, כמעט הידרדר מבחינה רוחנית בגלל שהעליבו אותו והוא הרגיש 'לא שווה'? והאם זה שבאו ושיבחו אותו גרם לו להתחזק מבחינה רוחנית?
אבל ספרי החסידות מלמדים אותנו שהתשובה היא – כן!! (מסתמא, לפי מדרגתו הרמה של הבעש"ט). גם אדם גדול, זקוק להרגשה שהוא 'שווה', ושעבודת ה' שלו היא משמעותית, ואם האדם מרגיש שהוא לא שווה, אז הוא גם מרגיש שהתורה והמצוות שלו לא משמעותיות, והוא יכול לרדת ברוחניות. וכשמישהו מבחוץ, בא ומחזק אותו, ואומר לו כמה הוא משמעותי, הוא מרגיש חיות בתוכו וזה נותן לו כוח להתאמץ ולהתרומם ברוחניות.
וכמובן, זה לימוד גדול לכולנו, האנשים הפשוטים, כי אנחנו לצערנו הרבה פעמים מרגישים שאנחנו 'לא שווים', אם מפני שאנשים אחרים זלזלו בנו, ואם מפני שמתוך יראת שמיים ורצון לענווה, אנחנו מוכיחים את עצמנו במילים קשות. אבל באמת זה גורם לנו לחולשת הדעת ולירידה רוחנית. וחשוב שנכיר בערך עצמנו, ולעיתים אף נשבח את מעשינו הטובים, ובוודאי שטוב שנשבח את ילדינו, חברינו ועוד על מעשיהם הטובים, ודווקא כשנייקר את הטוב שבנו ובסביבתנו, זה יביא להתלהבות בעבודת ה'.
ובזה מסביר הבעל שם טוב (פנחס אות ז) את הפסוק בפרשתנו – "יפקוד ה'... איש על העדה, אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם, ואשר יוציאם ואשר יביאם..." (כז, טז-יז).
ולכאורה הפסוק תמוה, שהרי האיש הזה צריך להיות מנהיג העדה, ממילא מובן הביטוי "אשר יוציאם ואשר יביאם", המבטא את העובדה שהוא מוביל את כולם, אך תמוה הביטוי "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם", וכי המנהיג הוא זה שיוצא ובא לפי האנשים?
אלא, שההסבר הוא ש"כשאדם מבזה את עצמו, ונחלט בלבו שאין תפילתו ולימודו חשוב לכלום... אדם כזה נופל ממדריגתו למדריגה פחותה וגרועה, והולך.. בלי דעת... בעבודתו יתברך". והתיקון לזה שאם "נתנו לו התלמידים התפארות, שעל ידי זה יבוא להתפארות ה' יתברך", נמצא שכשיצא ובא לפני האנשים, הרי מכוח האנשים קיבל כוח לעבודת ה'.
"וזהו גם כן טעם מה ששיבחוהו התלמידים לרבי שמעון בן יוחאי ע"ה בפניו (זוהר ח"א קנ"ו ועוד), כדי שיהיה לו התפארות גדולה, ויבוא בשביל זה לאהבה ויראה יותר גדולה". "ובשביל זה כמה צדיקים וחסידים לפעמים מתפארים בעצמם... כשרואים את עצמם שאין להם התלהבות כל כך בעבודת ה' יתברך ונפלו ממדריגתם, מתפארים בעצמם בפני בני אדם, ומחמת זה באה להם אהבת ה' יתברך ויראתו, יותר גדולה", וכידוע שרבי נחמן מברסלב נינו של הבעש"ט היה במיוחד מתפאר בעצמו.
ובזה יוסבר לעניות דעתי עניין נוסף בפרשתנו. מצאנו שעניינו של בלעם הרשע היה לתת משקל נגד למשה רבינו, כפי שמביא רש"י (כב, ד), שבלק הזמין את בלעם, מפני שמשה כוחו בפיו, ובלעם כוחו בפיו. ועוד הוסיף (כב, ה) "מפני מה השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו על גוי רשע, כדי שלא יהא פתחון פה לאומות לומר אלו היו לנו נביאים חזרנו למוטב, העמיד להם נביאים...". והבעש"ט (קרח ג) ביאר שכדי שהצדיק יצמח ויגיע לשלמותו, עליו להתמודד מול ההיפוך שלו, לכן נברא בלעם כמשקל נגד למשה רבינו.
ולפי זה, מול משה השקול כנגד כלל ישראל, מהותו של בלעם היא לקלל חלילה את ישראל. נמצא, שכאשר בלעם בירך את ישראל, הרי הסתיימה שליחותו ב'כישלון'. ממילא מובנים דברי רש"י (כד, יד) שכאשר סיים בלעם לברך את ישראל, חש שנסתלק ה' מעליו, והרי הוא ככל האדם. ובאותו הרגע, הוא נותן את העצה להכשיל את בני ישראל בזימה.
מדוע? כי כשאדם מרגיש כישלון, הוא גם נופל בענייני זימה!
ומי בולם את הזימה שיצר בלעם? פנחס!
מדוע? כי לפנחס היו את כל הסיבות להרגיש 'כישלון' בעבודת ה'. הרי כל המשפחה שלו כוהנים, ורק הוא הפסיד את הכהונה, כי נולד לפני שאביו התקדש ככוהן, ורק אלו שנולדו אחר כך זכו בכהונה.
ובכל זאת, פנחס התחזק בעבודת ה', לא נתן לתחושת ההחמצה לנהל אותו, עמד בפרץ וזכה בכהונת עולם!
שנזכה לחוש תמיד שה' מעריך אותנו, ואת עבודת ה' שלנו, ולהיות מוסיפים והולכים!
תיקון ימי השובבי"ם
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך לקשור את הסכך?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
מה מחבר שמיים וארץ?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
