ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההלכה קובעת ש"חייך קודמין לחיי חברך", "שלך קודם לשל כל אדם", "ואהבת לרעך כמוך – ולא יותר ממך", ועוד ועוד. בכך ההלכה מכירה באדם, ברצונותיו, בדברים השייכים לו, וברשות לדאוג לעצמו בדרכו. ניתן אף לקבוע כי זה גם בסיס השיטה הכלכלית ההלכתית, לאמור: לפני מצוות הצדקה והנתינה – ההלכה מכירה בבעלות הפרטית של האדם על רכושו, ומתוך הכרה זו היא מחייבת אותו להפריש חלק לטובת אחרים. עיקרון זה של הרחבת המעגלים של האדם, נתברר יפה בהקדמת ר' שמעון שקאפ לשערי יושר, ואף הרב קוק זצ"ל כתב על עיקרון זה (ראו איגרת קי). זהו חלק בלתי נפרד מתפיסת צלם א-לוהים שבאדם: ההכרה בבעלות, בדאגה לעצמו, בקבלת ההחלטות וכדו'. עיקרון זה מחולל גם יסודות רבים באתיקה הכללית, ובדרך כלל הוא אחד השיקולים העיקריים בנושאים הקשורים באתיקה רפואית. האוטונומיה של החולה נתפסת היום כאחד היסודות העיקריים של האתיקה הרפואית.
כמו כל עיקרון אתי, הוא ניצב מול עקרונות אחרים, ותפיסה אתית מלאה מחייבת התייחסות לכולם: "שאין לנו אפילו מידה אחת בעולם שלא תהי' הקיצוניות מזיקתה" (שם כ). עיקרון אחד הוא זה שעמד בראש הנימוקים האתיים (עד ש"הודח" ממקומו הראשי על ידי האוטונומיה), והוא האיסור לגרום נזק, או בניסוח אחר – קדושת החיים. פוסקי ההלכה קבעו כי משעה שניתנה רשות לרופא לרפא – הוטלה חובה על האדם להתרפא, וזאת על אף קיומן של משניות הלכתיות אחרות, כגון עמדת הרמב"ן בפירושו לפרשת בחוקותיי.
סוגיות מעשיות רבות עוסקות בהתנגשות בין שני עקרונות אלה. דוגמאות למפגש כזה מתרחשות כאשר באים במגע עם אדם העומד חס ושלום לשלוח יד בנפשו, או התובע כי יינתן לו טיפול רפואי שמזיק לו, או אפילו תובע כי יופסק הטיפול בו ויניחו לו למות. כל זה קיים גם כאשר מדובר באדם מול עצמו. על אחת כמה וכמה, כאשר ההתנגשות היא בין הבחירה החופשית של האדם ובין בריאות הציבור – הפגיעה באוטונומיה של האדם מוצדקת יותר.
דוגמה לדבר היא "אזהרות מסע" של משרד החוץ לגבי נסיעות למקומות מסוימים. לאדם יש בחירה חופשית שלא להישמע להן, והוא רשאי ליטול על עצמו את הסיכון. אומנם ההלכה מחייבת אותנו שלא להכניס עצמנו למצב סכנה ללא סיבה, אולם עקרונית אדם רשאי הן לשלול את ההגדרה של "סכנה", והן לטעון שהסיבה לנסיעתו היא חיונית ולא שולית. אולם בשל העובדה שפגיעה חס ושלום בשלומו תשפיע על הציבור כולו, ומדינת ישראל עלולה להיאלץ לשלם מחיר יקר על כך – החובה האתית לציית לאזהרות אלה גוברת. לא זו בלבד, אלא שזכות הציבור לאסור נעשית עוצמתית יותר, שכן החשבון יוגש לציבור לתשלום, ועל כן הוא רשאי לתבוע מאזרחים שלא לסכן את טובת הכלל.
חב לאחריני
זה בסיסה של סוגיית החיסון נגד חצבת. כאמור, יש לאדם בחירה חופשית, ומכוחה לכאורה מותר לו להכריע שאין הוא רוצה להתחסן. חלק מהמסרבים להתחסן תולים זאת בטענה מדעית שהחיסון הזה מסוכן. במאמר זה לא אכנס לאתיקה של מחבר המחקר שעליו מתבססים המתנגדים לחיסון (Wakefield, 1998), ורק אציין כי כדאי מאוד למתנגדים לחיסון למצוא ביסוס אחר לטיעונם כלפי עצמם, כדי שלא יסכנו את עצמם לחינם. לצורך המאמר והפסיקה אניח שיש בסיס מדעי כלשהו, אם כי נמוך מאוד, לטיעונים נגד חיסון. לא זו בלבד, אלא שההלכה מקבלת את העיקרון שאדם הוא גם אפוטרופוס על ילדיו, וזהו עיקרון שהן ההלכה הן האתיקה מסכימים לו. ברם, מול בחירתו עומדת גם הקביעה המדעית הכמעט חד-משמעית שהחיסון חיוני לקדושת החיים, ועוד יותר – העובדה שהכרעה זו אינה נוגעת רק לו, אלא מסכנת את שלום הציבור, בהידבקות אפשרית בחצבת. ממילא, ההתנגשות אינה רק בין האיסור להסתכן ובין הבחירה החופשית של האדם, אלא גם בין הזכות שלו לפעול על פי שיקול דעתו, ובין המשמעות הגדולה של החלטתו זו על אחים. דיון דומה, אך לא זהה, נערך לגבי החיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV), שלגביו יש בסיס מדעי מוצק יותר (אם כי עדיין חלש יחסית) לדברי המתנגדים, ושם מצטרפים גם נימוקים רחבים יותר העוסקים בשאלות חינוכיות.
השקלול של המציאות המורכבת הזו אינו מונע מצד האדם עצמו להכריע כי אינו רוצה להתחסן. השאלה אינה מה אותו אדם עושה, אלא האם במקביל יש זכות לחברה לחייב אותו להתחסן, על אף שיש בכך פגיעה בחירות שלו, ולהטיל מגבלות וסנקציות על מי שמסרב לעשות זאת. המינוח ההלכתי למצבים כאלה הוא "חב לאחריני" (מזיק לאחרים), ומכוחו החברה חייבת לפעול כדי להגן על חבריה מפני הידבקות במחלה מסוכנת מאוד. פוסקי ההלכה, בנושאים מגוונים, קיבלו את עיקרון מניעת הפגיעה בציבור כאחד העקרונות ההלכתיים המחייבים. דוגמה לדבר היא הדיון בעיקרון הסודיות הרפואית כאשר מדובר בסיכון לציבור (ציץ אליעזר יג, קד), כגון רופא המזהה אפילפסיה במטופל שלו, שיכולה להתפרץ תוך כדי נהיגה ולסכן את הציבור, והוא מתלבט אם הוא חייב לדווח למשרד התחבורה על כך. בסוגיית הסודיות הרפואית עולים שיקולים רבים ומסובכים יותר, שכן אין מדובר רק בעימות בין טובת המטופל וטובת הציבור, כיוון שהסודיות היא גם טובת החברה (אם סודיות רפואית לא תישמר – רבים לא יפנו לגורמים טיפוליים בשל הפחד שמידע על מצבם ידלוף החוצה).
בכל הסוגיות האלה הכריעו פוסקי ההלכה כי ככל שהפגיעה הצפויה לציבור גדולה יותר, וככל שהפגיעה בחירות הפרט נמוכה יותר – כך גוברת ההצדקה לפגיעה בחירות הפרט ולחיובו לצמצם את חירותו בשם טובת הכלל. אדגיש כי מבחינה פרקטית, כפיית חיסונים הוכחה כלא-יעילה במחקרים רבים, ועל כן איני קובע דבר במישור המעשי, כי אם במישור העקרוני.
האם זהו המצב לגבי חצבת? על פי מומחי הרפואה, התשובה היא חיובית באופן חד-משמעי. מדובר מחד גיסא במחלה קשה מאוד, ובסכנה ממשית להידבקות הציבור, ומאידך גיסא, הביסוס המדעי של החששות מפני החיסון נמוך מאוד. במצב כזה מוטל על פוסקי ההלכה לעודד את הגורמים הפועלים לכך שכל האוכלוסייה תתחסן, ולתת בידם את הכלים למנוע נזק מהציבור. לא זו בלבד, אלא שישנה אחריות של הציבור גם לגבי ילדיהם של המסרבים להתחסן. זהו אחד ממצבי הקיצון שדוחים את האוטונומיה האישית מפני בריאות הציבור והאחריות לו.
הרב יובל שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני 'צהר'
מתוך העיתון בשבע.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד אקולוגיה ויהדות- היחס הנכון לשמירה על איכות הסביבה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
