ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
בטוב העולם נידון
על כן, אף שיום אבל הוא יום צום החמישי, אין הוא יום של דיכאון, אלא יום ממנו שואבים אנו עוצמה. זהו חלק מסוד קיומו של העם היהודי בכל הדורות. לבכות על מה שאיבדנו, ומזה לשאוב תקווה לעתיד. מבט אופטימי זה, אותו למדנו מר' עקיבא, איננו מבטל את הרוע הקיים במציאות. הוא מכיר בו בכל כיעורו ובכל עוצמתו. אולם הוא מתגבר עליו בדרך מיוחדת במינה. הן המציאות כולה מלאה טוב ורע המשמשים בערבוביא. והשאלה הגדולה היא כיצד לפרש את אותה ערבוביא. האם לומר כי העולם, עולמו של הקב"ה, רע הוא מיסודו, והדברים הטובים הקיימים בו אינם אלא אוסף של מקרים? או שמא ההפך הוא הנכון: כל הדברים הטובים משקפים את האמת של הבריאה הא-להית, ואילו כל הרוע הקיים בה אינו אלא אוסף של תופעות נקודתיות וחולפות.
מחקרים שנעשו הראו כי אותם אנשים המסתכלים על עצמם בעין חיובית, רואים את חולשותיהם וכשלונותיהם כתופעות נקודתיות, ואילו את הצלחותיהם רואים הם כמבטאות את אופיים האמיתי, מצליחים בחיים הרבה יותר מאותם "ריאליסטים", כביכול, המציגים סיבות עמוקות וכבדות משקל לכל הרע שיש בחייהם, ורואים את הטוב כאוסף של מקרים. כך גם ביחס לזולת. לא נמצא בעולם מי שאין לו חסרונות וחולשות מרגיזות. אם נראה את אותן חולשות כתופעות נקודתיות, לא נגיע לכלל פסילה גורפת של האישיות המביאה לשנאה. זוהי המשמעות העמוקה של "אהבת חינם", הבאה לתקן את חטא "שנאת חינם". הנצי"ב מוולוז'ין, בהקדמתו לספר בראשית, מתאר את המציאות ההפוכה שהיתה בסוף ימי בית שני:
מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה... לכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית.
זהו מה שכותב מרן הרב קוק על המושג "אהבת ישראל" (אורות ישראל ד, ג):
אהבתנו את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה. אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה מכל מום...
אהבת ישראל, אין פירושה נאיביות שאיננה מבחינה ברוע. אהבת ישראל היא ריאלית מאד. אבל ודעת להבחין בין עיקר לטפל, בין מהות לבין אוסף של מקרים, גם אם הם חמורים. כל מחנך יודע, כי יצליח במלאכתו רק אם יתן אמון מלא בכוחותיו החיוביים של תלמידו, אף אם התנהגותו שלילית מכול וכול.
בצאתי מגוש קטיף...
זוהי אחת התובנות הגדולות שקיבלנו בעקבות הגירוש. עד אז, יחסנו החיובי למדינה ולחלקים שונים בחברה הישראלית לקה במידה רבה של נאיביות. לא היינו מסוגלים לקלוט שיש בהם מידה כה קשה של רוע, של רשעות. אולם הגירוש לא אמור לשנות את נקודת המבט העקרונית. הרשע – יחלוף במוקדם או במאוחר, ודבר ה' המקים את עמו ישראל לתחיית עולמים, יקום לעולם. כמובן, אין זה אומר שעלינו המתין עד ש"כל הרשעה כולה כעשן תכלה" מאליה. המשימה מוטלת גם עלינו לפעול עם א-ל גם בחזית זו. אבל האמון שאנו נותנים בטובו של מי שברא את העולם ואת העם ומנהל את ההיסטוריה נותן לנו את היכולת להאמין בטוב הקיים במציאות, ומתוך כך - להאמין בכוחנו להביא את אותו הטוב. המבט השלילי על המציאות מביא לייאוש, המתבטא בכעס, שנאה, או סתם, "להוציא קיטור". המבט החיובי המתעלם מהרוע מביא לאדישות ולבטלנות. ואילו המבט החיובי המכיר בקיומו של הרע יביא ללקיחת אחריות ולפעילות נמרצת שתוביל שינוי לטובה.
ברכת "הטוב והמטיב"
לשיא עוצמתה של האמונה הזאת הגיע העם לאחר חורבן ביתר. היה זה חורבן נורא. איום יותר מאשר חורבן הבית. אולם אך שבוע לאחר נפילת ביתר, בט"ו באב, הבליחה נקודת אור באפילה – הרוגי ביתר ניתנו לקבורה, ומשבאו לקוברם, גילו כי לא הסריחו בחום הקיץ. לכאורה, איזה ערך יש ל"נחמת עניים" אשר כזאת? אולם זהו בדיוק סוד כוחו וסוד קיומו של עמנו, שתיקן את ברכת "הטוב והמטיב" בסופה של ברכת המזון בדיוק על נקודה קטנה זו של אור בתוך מחשכי החורבן. נקודה קטנה זו הוכיחה, כי סופה של רומא ליפול, ועם ישראל קום יקום לתחייה.
עם הכוח הזה – כוחו של נצח ישראל – להבחין בין עיקר לטפל, בין רוע חולף לטוב חי וקיים, נזכה להתגבר על כל הקשיים העומדים לפנינו, להפוך כל איום לאתגר, ולצאת מחושך לאור ומגלות לגאולה שלמה.
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
