ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
בטוב העולם נידון
על כן, אף שיום אבל הוא יום צום החמישי, אין הוא יום של דיכאון, אלא יום ממנו שואבים אנו עוצמה. זהו חלק מסוד קיומו של העם היהודי בכל הדורות. לבכות על מה שאיבדנו, ומזה לשאוב תקווה לעתיד. מבט אופטימי זה, אותו למדנו מר' עקיבא, איננו מבטל את הרוע הקיים במציאות. הוא מכיר בו בכל כיעורו ובכל עוצמתו. אולם הוא מתגבר עליו בדרך מיוחדת במינה. הן המציאות כולה מלאה טוב ורע המשמשים בערבוביא. והשאלה הגדולה היא כיצד לפרש את אותה ערבוביא. האם לומר כי העולם, עולמו של הקב"ה, רע הוא מיסודו, והדברים הטובים הקיימים בו אינם אלא אוסף של מקרים? או שמא ההפך הוא הנכון: כל הדברים הטובים משקפים את האמת של הבריאה הא-להית, ואילו כל הרוע הקיים בה אינו אלא אוסף של תופעות נקודתיות וחולפות.
מחקרים שנעשו הראו כי אותם אנשים המסתכלים על עצמם בעין חיובית, רואים את חולשותיהם וכשלונותיהם כתופעות נקודתיות, ואילו את הצלחותיהם רואים הם כמבטאות את אופיים האמיתי, מצליחים בחיים הרבה יותר מאותם "ריאליסטים", כביכול, המציגים סיבות עמוקות וכבדות משקל לכל הרע שיש בחייהם, ורואים את הטוב כאוסף של מקרים. כך גם ביחס לזולת. לא נמצא בעולם מי שאין לו חסרונות וחולשות מרגיזות. אם נראה את אותן חולשות כתופעות נקודתיות, לא נגיע לכלל פסילה גורפת של האישיות המביאה לשנאה. זוהי המשמעות העמוקה של "אהבת חינם", הבאה לתקן את חטא "שנאת חינם". הנצי"ב מוולוז'ין, בהקדמתו לספר בראשית, מתאר את המציאות ההפוכה שהיתה בסוף ימי בית שני:
מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה... לכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית.
זהו מה שכותב מרן הרב קוק על המושג "אהבת ישראל" (אורות ישראל ד, ג):
אהבתנו את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה. אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה מכל מום...
אהבת ישראל, אין פירושה נאיביות שאיננה מבחינה ברוע. אהבת ישראל היא ריאלית מאד. אבל ודעת להבחין בין עיקר לטפל, בין מהות לבין אוסף של מקרים, גם אם הם חמורים. כל מחנך יודע, כי יצליח במלאכתו רק אם יתן אמון מלא בכוחותיו החיוביים של תלמידו, אף אם התנהגותו שלילית מכול וכול.
בצאתי מגוש קטיף...
זוהי אחת התובנות הגדולות שקיבלנו בעקבות הגירוש. עד אז, יחסנו החיובי למדינה ולחלקים שונים בחברה הישראלית לקה במידה רבה של נאיביות. לא היינו מסוגלים לקלוט שיש בהם מידה כה קשה של רוע, של רשעות. אולם הגירוש לא אמור לשנות את נקודת המבט העקרונית. הרשע – יחלוף במוקדם או במאוחר, ודבר ה' המקים את עמו ישראל לתחיית עולמים, יקום לעולם. כמובן, אין זה אומר שעלינו המתין עד ש"כל הרשעה כולה כעשן תכלה" מאליה. המשימה מוטלת גם עלינו לפעול עם א-ל גם בחזית זו. אבל האמון שאנו נותנים בטובו של מי שברא את העולם ואת העם ומנהל את ההיסטוריה נותן לנו את היכולת להאמין בטוב הקיים במציאות, ומתוך כך - להאמין בכוחנו להביא את אותו הטוב. המבט השלילי על המציאות מביא לייאוש, המתבטא בכעס, שנאה, או סתם, "להוציא קיטור". המבט החיובי המתעלם מהרוע מביא לאדישות ולבטלנות. ואילו המבט החיובי המכיר בקיומו של הרע יביא ללקיחת אחריות ולפעילות נמרצת שתוביל שינוי לטובה.
ברכת "הטוב והמטיב"
לשיא עוצמתה של האמונה הזאת הגיע העם לאחר חורבן ביתר. היה זה חורבן נורא. איום יותר מאשר חורבן הבית. אולם אך שבוע לאחר נפילת ביתר, בט"ו באב, הבליחה נקודת אור באפילה – הרוגי ביתר ניתנו לקבורה, ומשבאו לקוברם, גילו כי לא הסריחו בחום הקיץ. לכאורה, איזה ערך יש ל"נחמת עניים" אשר כזאת? אולם זהו בדיוק סוד כוחו וסוד קיומו של עמנו, שתיקן את ברכת "הטוב והמטיב" בסופה של ברכת המזון בדיוק על נקודה קטנה זו של אור בתוך מחשכי החורבן. נקודה קטנה זו הוכיחה, כי סופה של רומא ליפול, ועם ישראל קום יקום לתחייה.
עם הכוח הזה – כוחו של נצח ישראל – להבחין בין עיקר לטפל, בין רוע חולף לטוב חי וקיים, נזכה להתגבר על כל הקשיים העומדים לפנינו, להפוך כל איום לאתגר, ולצאת מחושך לאור ומגלות לגאולה שלמה.
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
