ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים תשעה באב

הצעה לסנדקאות

לחץ להקדשת שיעור זה
דוד הסתכל בלוח השנה ונאנח לעצמו. בעוד שלושה ימים יחול תשעה באב. אמנם, דוד מקפיד על ההלכה קלה כבחמורה, וכולם יעידו עליו שהוא ירא שמים, אך הצומות קשים עליו מנשוא. דוד מצטער כבר שנים רבות על העניין, ובגילו הדבר נהיה קשה שבעתיים. מאז הגיע לפני מספר שנים לגיל 70 הוא מתקשה מאד לצום, אף יותר מבעבר. כל צום מחדש הוא ניגש לרבו, אך הרב פוסק לו בכל פעם שעליו לצום, הואיל ולא מדובר בסכנה כלשהי אלא רק בקושי.
לפתע צץ במוחו רעיון. לפני מספר חודשים נתקל בהלכה מעניינת, ומשום מה נזכר בה כעת. בהלכה כתוב שאדם שהוא סנדק בתשעה באב שנדחה אינו חייב בצום. "זהו! זה הפתרון לבעייתי!" חשב דוד בליבו. אולם, כיצד ימצא אדם שיבחר בו כסנדק? לאחר כמה דקות גמלה בליבו ההחלטה.
מיד שלח הודעה לחברים, לעיתונים ולכל יעד אפשרי בנוסח הבא:
"אדם מבוגר שמתקשה מאד לצום מחפש להיות סנדק לבן אשר ייערך לו ברית מילה בתשעה באב. בתמורה לסנדקאות יקבל אבי הבן 5,000 ש"ח מתנה מהסנדק".
הודעה זו הגיעה גם לידיעתו של מאיר, אב טרי שזה עתה נולד לו בנו בכורו. הברית אמורה להתקיים בתשעה באב. מאיר החל להתחבט. מצד אחד, אולי יש בזה זלזול במצוות הסנדקאות. אולם, מצד שני, סכום הכסף המובטח יסייע מאד למאיר, שמצבו הכלכלי דחוק ביותר, ויש בזה חסד כלפי דוד שקשה לו לצום. מה יעשה?

תשובה -
הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א - ראשית כל, הבה ונשאל את השאלה מצדו של מפרסם המודעה - האם נהג כראוי בכך שהציע כסף כדי להיפטר מהתענית? התשובה היא - בוודאי שמעשיו רצויים, כי כפי שכתב קשה לו לצום, ואינו מחפש להקל על עצמו סתם כך ללא סיבה מוצדקת, אלא מוכן לשלם טבין ותקילין כדי להביא עצמו לידי פטֹור מהצום באופן שהוא מותר לכתחילה על פי הדין. ומסופר בספר 'מילה שלמה' (עמ' תמ"ז), שמרנן ורבנן הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגרח"פ שיינברג זצ"ל, למרות שהיו בזקנותם תשושים וידועי חולי, ומסתבר שמן הדין היו פטורים מלהתענות, בכל זאת בצום נדחה הידרו לחזר אחר סנדקאות ביום זה, כדי להיפטר מהתענית מן הדין.
. ב) וביחס לשאלת אבי הבן - הנה בימינו לא נהוג כל כך למכור את סנדקאות, אלא מכבד אבי הבן את אביו, חמיו או אדם גדול, (כמבואר בשו"ע ) יור"ד רס"ד-א' ברמ"א, שיש לאדם לחזר ולהדר אחר סנדק היותר טוב וצדיק. וב'פלא יועץ' )ערך מילה) כתב: "יבחר לו סנדק איש טוב, כי כל זה מועיל לנפש הילד להמשיך עליו קדושה, לב טוב ורוח נכון" . וממילא, וויתור על המצוה היקרה תמורת כסף, נחשב לביזוי מצוה, כי מן הסתם הכסף הוא המניע האמיתי למסירת המצוה למפרסם המודעה. ומה שנהגו למכור הסנדקאות בימי קדם, הוא משום העוני הנורא של אבי הבן, שאפילו את סעודת הברית לא היה באפשרותו לערוך ללא הכסף שקיבל בעד הסנדקאות. דברינו אמורים דווקא באופן שכוונת אבי הבן היא להשתמש בכסף כבר עכשיו, אבל אם יטמין את הכסף עד שיגדל הילד, ויוציא את הכסף לצורך לימוד התורה של הילד (כגון לשכור לו מלמד מצויין), אזי רשאי לכבד את האיש בסנדקאות, כי נעשה הדבר לטובת הילד.
אולם, כשהצעתי דבריי לפני גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, אמר שאבי הבן רשאי ליתן לאיש את הסנדקאות, כי מקיים בכך מצוה דאורייתא של חסד. ונראה שכוונת גיסי שליט"א היא, שבסנדקאות אומנם יש הרבה עניינים גדולים, אך היא אינה מצוה הכתובה בחומש, ולעומת זאת מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' כן כתובה בחומש, ולכן עדיף לאבי הבן לקיים עם האיש מצוה דאורייתא. והגם שכוונת אבי הבן היא גם לכסף, מכל מקום גם כאשר אדם מכוון הן לשם מצוה והן לשם פרנסה, יש בכך מצוה; (ראה ביאור הלכה, סימן ל"ח, ס"ח)
וסובר גיסי שהוא הדין בענייננו - אם אבי הבן מתכוון לעשות עם היהודי חסד, הגם שמתכוון גם להרווחת ממון, יש בכך מצוה, ולכן ראוי לקיימה.

לסיכום: א) מפרסם המודעה נהג כדין. ב) אבי הבן רשאי ליתן לאיש את הסנדקאות, ויקיים בכך מצוַת גמילות חסדים. (על פי ספר פריו מתוק, דברים).

בר המצווה שחל בעשרה באב
בר המצווה של יהודה חל ב-י' באב. בכל שנה זהו הזמן שקמים מהאבל של תשעת הימים, אולם בשנת בר המצווה שלו צום תשעה באב נדחה משבת ליום ראשון שהוא י' אב.
בבוקרו של הצום, לאחר שחזר יהודה עם אביו מאמירת קינות בבכי בבית הכנסת, נכנס יהודה למטבח.
לאחר דקות מעטות, בעודו מהרהר בקינות שאמר בבית הכנסת, נכנס אביו של יהודה למטבח ומה רבה הייתה תדהמתו כאשר ראה את בנו, בר המצווה, יושב ואוכל סנדוויץ' לארוחת בוקר .
"יהודה! מה אתה עושה? היום אתה בר מצווה! כיצד אתה אוכל ביום צום זה???" תמה אביו בקול גדול.
"אל תחשוש אבי היקר. חשבתי והפכתי את העניין מכל הכיוונים ותיכף אסביר לך מדוע אני צודק ומותר לי לאכול:
צום תשעה באב נקבע ב- ט' אב, שהוא יום לפני בר המצווה שלי. ביום זה לא הייתי מחוייב לצום שכן זהו לפני בר המצווה.
השנה הצום נדחה בגלל כבודה של השבת, ורק משום כך, אנו צמים ב-י' אב. סתם כך, אין חיוב צום היום. החיוב הוא רק כתשלום על הצום שלא היה יכול להיערך אתמול.
ולכן- אתמול לא הייתי חייב לצום, ומשום כך גם היום איני חייב לצום! "
כך סיים יהודה את דבריו כשהבעת ניצחון על פניו.
האם יהודה צודק?

תשובה-
באבני נזר (סימן תכ"ו) כתב שאכן מכיוון שצום בעשרה באב הוא רק תשלומין לתשעה באב שחל בשבת, ובאותו הזמן הנער היה פטור, לכן הוא פטור מהצום.
אולם, הוא מעיר שדבריו לא מסתדרים עם דעת השולחן ערוך שפוסק (על פי הרשב"א) שכאשר חל תשעה באב בשבת והצום נדחה ליום ראשון, אזי אין דינים של אבילות כלל בשבת.
הסיבה לכך היא שבאמת רובו של היכל נשרף בעשרה באב, והטעם שקבעו את הצום בתשיעי מכיוון שאז התחילה השריפה. אולם, בשנה כזו שחל תשעה באב בשבת, מכיוון שאין צמים בשבת, עיקרו של הצום עובר כעת ל-י' באב שאז נשרף רובו של ההיכל. אין הצום נחשב לתשלומין אלא שלגמרי עקרו את הצום וקבעוהו בעשירי.
לפי סברא זאת, באמת הקטן יצטרך לצום בעשירי באב, כי הצום לא נחשב 'תשלומין'.
אולם, לפי הרמ"א הצום הוא רק תשלומין ליום תשעה באב והוא לא נעקר לגמרי לעשירי באב, ולכן צריך לנהוג אבילות בצנעה בשבת. לפי זה יהודה אכן יהיה פטור.
אמנם דעת הגאון הרב אשר וייס שליט"א שגם אם הצום הוא תשלומין לצום של תשעה באב, עדיין יהודה חייב לצום כי לא מדובר כאן על תשלומין למצווה של יחיד כמו תשלומין של תפילה שאם אדם היה פטור בשעת החיוב הוא פטור גם מהתשלומין. אלא שכך תקנו חכמים לכל בית ישראל שכאשר חל תשעה באב בשבת, הזמן של הצום הוא בעשרה באב 1 .

סיכום:לדעת האבני נזר זה תלוי במחלוקת הפוסקים, לשולחן ערוך הנער חייב לצום ולרמ"א פטור,
ולפי הגאון הרב אשר וייס לכל הדעות יהודה חייב לצום.




^ 1.הרב אשר וייס מוסיף שלשיטת האבני נזר שדין תשעה באב נדחה כדין תשלומין של מצוות פרטיות, מסתבר שגם לשיטת השולחן ערוך הנער יהיה פטור מכיוון שגם לשיטת השולחן ערוך הצום קל יותר כאשר הוא נדחה, למשל לעניין בעל ברית שאוכל.
עוד בנושא תשעה באב

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il