ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
הפרק הראשון של מגילת 'איכה' מלא במוטיבים של בדידות. ובראשו: "אֵיכָ֣ה יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה ...". זוהי בדידות של אבל, חורבן, דחייה חברתית, נטישה, ואף בגידה.
המדרש מוסיף גם את אלמנט ההשפלה: "ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מלבישן בגדי בדדין (=העובדים בבית הבד)".
ירמיהו, נביא החורבן, משתמש אף הוא במוטיב הבדידות (טו, יז): "לֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז, מִפְּנֵ֤י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי, כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי".
הבדידות של ירמיהו היא בראש ובראשונה ביטוי לאבלות (רש"י), ובמצב של אבלות לא ניתן לקבל נבואה, שהיא נבואת חורבן. אולם הבדידות היא לא רק דבר שלילי. יש אומרים את ההפך, שירמיהו בחר בהתבודדות מתוך דבקות בה', והתבודדות זו נדרשה לירמיהו דווקא כדי לקבל נבואה. בעל 'תרגום יונתן' מפרש את הבדידות הזאת כסוג של פרישות (כמו במסילת ישרים, פרק יד).
המהר"ל מוסיף שזהו ביטוי מיוחד לקבלת עול מלכות שמים, כפי שכותב ירמיהו עצמו בפרק ג של המגילה: "טוב לגבר כי יישא עול (=מלכות שמים) מנעוריו", ומתוך כך, "ישב בדד וידום כי נטל עליו (=את גזירתו של הקב"ה)".
רובד עמוק יותר נמצא בפתיחה למדרש איכה:
רבי אבא בר כהנא פתח: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז, מפני ידך בדד ישבתי". אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה:... מימיי לא נכנסתי בבתי תיאטראות ובתי קרקסאות של אומות העולם ושחקתי עמהם ואעלוז.
בתים אלו לא היו רק לעבודה זרה וגילוי עריות. היה שם משהו מתסיס ומרעיש, המסיח את דעתו של האדם מעצמו, בדומה למסכי המחשב והסמרטפון של היום...
יש בבדידות משהו מאוד שקט, שלו ומרגיע, כמו מנוחת השבת, בה כל המסכים כבויים. כנסת ישראל מתפארת בזה שהיא שומרת על בדידות מכל המהומה והרעש של הדברים החיצוניים. ההתבודדות מחברת את האדם אל עצמו, דווקא ובעיקר במצב קשה, ומתוך כך הוא מוצא מתוך עומק נשמתו את הא-להים.
אבל מול הבדידות החיובית ישנה בדידות כואבת עד מאוד. וכך ממשיך המדרש:
"מפני ידך בדד ישבתי" – נגעה בי ידו של פרעה... ידו של סנחריב, ולא ישבתי בדד. וכיוון שנגעה בי ידך – בדד ישבתי, "איכה ישבה בדד".
כל הצרות שבעולם לא גרמו להרגיש בדידות, עד שבאה שעה של הסתר פנים, המביאה לקינה: "איכה ישבה בדד ".
מדרש נוסף מביא עוד נופך של בדידות: "בדד – בדד מעמה, בדד מנבואה, בדד מכהונה". זוהי בדידותה של ירושלים מכל מה שמאפיין אותה, כסמל לבדידותו של האדם המנותק אפילו מעצמו.
רבים נמצאים כיום בבידוד. יכולים הם לקחת את זה למקום שלילי וקשה, של דחייה חברתית, של השפלה, ואף של צער ואבל. ומצד שני יכולים הם לקחת את זה למקום חיובי, של רוגע ושלווה עמוקה מתוך ניתוק מכל מהומות החיים, של התחברות לעצמם ולמשפחתם, ומתוך כך – התחברות אל הנשמה הא-להית שבתוכם, אל ייעודם ואל משמעות החיים שלהם.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש












