ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
הפרק הראשון של מגילת 'איכה' מלא במוטיבים של בדידות. ובראשו: "אֵיכָ֣ה יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה ...". זוהי בדידות של אבל, חורבן, דחייה חברתית, נטישה, ואף בגידה.
המדרש מוסיף גם את אלמנט ההשפלה: "ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מלבישן בגדי בדדין (=העובדים בבית הבד)".
ירמיהו, נביא החורבן, משתמש אף הוא במוטיב הבדידות (טו, יז): "לֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז, מִפְּנֵ֤י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי, כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי".
הבדידות של ירמיהו היא בראש ובראשונה ביטוי לאבלות (רש"י), ובמצב של אבלות לא ניתן לקבל נבואה, שהיא נבואת חורבן. אולם הבדידות היא לא רק דבר שלילי. יש אומרים את ההפך, שירמיהו בחר בהתבודדות מתוך דבקות בה', והתבודדות זו נדרשה לירמיהו דווקא כדי לקבל נבואה. בעל 'תרגום יונתן' מפרש את הבדידות הזאת כסוג של פרישות (כמו במסילת ישרים, פרק יד).
המהר"ל מוסיף שזהו ביטוי מיוחד לקבלת עול מלכות שמים, כפי שכותב ירמיהו עצמו בפרק ג של המגילה: "טוב לגבר כי יישא עול (=מלכות שמים) מנעוריו", ומתוך כך, "ישב בדד וידום כי נטל עליו (=את גזירתו של הקב"ה)".
רובד עמוק יותר נמצא בפתיחה למדרש איכה:
רבי אבא בר כהנא פתח: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז, מפני ידך בדד ישבתי". אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה:... מימיי לא נכנסתי בבתי תיאטראות ובתי קרקסאות של אומות העולם ושחקתי עמהם ואעלוז.
בתים אלו לא היו רק לעבודה זרה וגילוי עריות. היה שם משהו מתסיס ומרעיש, המסיח את דעתו של האדם מעצמו, בדומה למסכי המחשב והסמרטפון של היום...
יש בבדידות משהו מאוד שקט, שלו ומרגיע, כמו מנוחת השבת, בה כל המסכים כבויים. כנסת ישראל מתפארת בזה שהיא שומרת על בדידות מכל המהומה והרעש של הדברים החיצוניים. ההתבודדות מחברת את האדם אל עצמו, דווקא ובעיקר במצב קשה, ומתוך כך הוא מוצא מתוך עומק נשמתו את הא-להים.
אבל מול הבדידות החיובית ישנה בדידות כואבת עד מאוד. וכך ממשיך המדרש:
"מפני ידך בדד ישבתי" – נגעה בי ידו של פרעה... ידו של סנחריב, ולא ישבתי בדד. וכיוון שנגעה בי ידך – בדד ישבתי, "איכה ישבה בדד".
כל הצרות שבעולם לא גרמו להרגיש בדידות, עד שבאה שעה של הסתר פנים, המביאה לקינה: "איכה ישבה בדד ".
מדרש נוסף מביא עוד נופך של בדידות: "בדד – בדד מעמה, בדד מנבואה, בדד מכהונה". זוהי בדידותה של ירושלים מכל מה שמאפיין אותה, כסמל לבדידותו של האדם המנותק אפילו מעצמו.
רבים נמצאים כיום בבידוד. יכולים הם לקחת את זה למקום שלילי וקשה, של דחייה חברתית, של השפלה, ואף של צער ואבל. ומצד שני יכולים הם לקחת את זה למקום חיובי, של רוגע ושלווה עמוקה מתוך ניתוק מכל מהומות החיים, של התחברות לעצמם ולמשפחתם, ומתוך כך – התחברות אל הנשמה הא-להית שבתוכם, אל ייעודם ואל משמעות החיים שלהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
