ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תלתא דפורענותא
צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה.
ההסבר המפורסם הוא מה שכותב הרמב"ם (הל' מתנות עניים פ"י ה"א):
ואין כיסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה,
שנאמר: 'בצדקה תיכונני'.
ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה,
שנאמר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
אבל הדברים קצת יותר מסובכים.
הרמב"ם, במורה הנבוכים (ח"ג פנ"ג) מסביר את המילים:
חסד, משפט וצדקה.
חסד – זה לתת למישהו את מה שלא מגיע לו בכלל.
משפט – זה לתת לו בדיוק את מה שמגיע לו.
ו'צדקה' היא:
"להגיע כל בעל חוק לחוקו,
ולתת לכל נמצא מן הנמצאות כפי הראוי לו".
'ראוי' זה לא מה שחייבים וגם לא מה שעושים בלי שום מחויבות.
זה משהו באמצע.
להכיר בכך שאותו אדם ראוי לקבל, אבל לא יכול לדרוש.
המניע לתת לו הוא לא חובה, אלא
"מפני מעלות המידות".
- מכוח מידות טובות של אחווה ונדיבות.
במילים אחרות,
המושג 'צדקה' כולל כל התנהגות שהיא "לפנים משורת הדין".
נתינת צדקה לעני היא דוגמה למצב שבו
ה"לפנים משורת הדין" הופך להיות חובה הלכתית,
אולם החובה היא רק כלפי הקב"ה,
ולכן העני לא יכול לטעון שזה "מגיע לו" בדין.
על פי זה נבין את מה שנאמר בגמרא (ב"מ ל, ב):
"לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה...".
הכוונה היא:
"שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין".
וזה בניגוד ל"משפטיזציה של החיים",
עד כדי כך ש"מלוא כל הארץ משפט",
בלי שום מרחב של גמישות.
על פי זה נבין את נבואת ישעיהו:
"ציון במשפט תיפדה"
- על פי הדין.
"ושביה בצדקה"
- לפנים משורת הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
