בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • בין המצרים
  • תלתא דפורענותא
קטגוריה משנית
undefined
לא סתם בחרו את הפטרת "חזון ישעיהו" לשבת שלפני תשעה באב.
זו אחת מנבואות התוכחה החריפות ביותר בתנ"ך.
ישעיהו זועק במרירות רבה: (פס' ב):
"שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י ה' דִּבֵּ֑ר,
בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי".
אני גידלתי אותם כבנים, אבל הם בגדו באביהם.
לכאורה, המסקנה היא שאותם בוגדים לא יכולים להיקרא עוד "בנים".
אבל הנביא מתייחס לכך מייד (פס' ד),
כשהוא ממשיך בדברי תוכחה חריפים:
"ה֣וֹי גּ֣וֹי חֹטֵ֗א, עַ֚ם כֶּ֣בֶד עָוֹ֔ן,
זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים, בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים...".
לפני רגע אמרתי שהם פושעים ובוגדים.
בפסוק זה עצמו אמרת שהם "משחיתים",
ולמרות זאת אתה קורא להם "בנים".
בגמרא, במסכת קידושין (לו, א), מובאת מחלוקת בין התנאים,
סביב הפסוק (דברים יד, א):
" בנים אתם לה' א-להיכם".
ועל כך אומר ר' יהודה:
"בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, אתם קרויים בנים;
אין אתם נוהגים מנהג בנים, אין אתם קרויים בנים".
ר' מאיר עונה לו על פי הפסוק בישעיהו:
"בין כך ובין כך אתם קרויים בנים...
שנאמר: ... "זרע מרעים בנים משחיתים".
גם כאשר הם "משחיתים" הם נשארים "בנים".
הברית של הקב"ה עם עמו לא נפסקת לעולם.
גם כאשר הנביא אומר את דברי הביקורת החריפים ביותר,
הדברים נאמרים מתוך אהבה עמוקה של אב לבניו,
ומתוך אמונה גדולה ביכולת לתקן גם את הקלקולים הקשים ביותר.
וכך כותב הרב קוק (אורות ישראל ד, ג):
"הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת אֻמָּתֵנוּ,
לֹא תְּסַמֵּא אֶת עֵינֵינוּ מִלְּבַקֵּר אֶת כָּל מוּמֶיהָ.
אֲבָל הִנְנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמִיּוּתָהּ,
גַּם אַחֲרֵי הַבִּקּרֶת הַיּוֹתֵר חָפְשִׁית,
נְקִיָּה מִכָּל מוּם.
כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ".




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il