ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תלתא דפורענותא
וַיְהִ֤י דְבַר־ה֙' אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר: מָה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ?
וָאֹמַ֕ר: מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה.
וַיֹּ֧אמֶר ה֛' אֵלַ֖י: הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת, כִּֽי שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֽוֹ.
מה מבטא השקד? אומר רש"י:
השקד הזה הוא ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות אף אני ממהר לעשות דברי.
ומרחיב הרש"ר הירש (שמות כה, לט):
"שלושה גביעים משוקדים " – ...עץ השקד... משמש ביטוי למאמץ רוחני מזורז... מאמץ שאינו יודע ליאות ושואף להגיע אל מטרתו במהירות , ומכאן "שקידה" ו"שקדנות"...
המנורה, סמל החכמה, דורשת שקידה. הקב"ה מודיע שלא רק ימהר, אלא יתאמץ להחריב את ירושלים מבלי להרפות או לוותר. שקידה היא לא רק "לחרוש", או "לדגור". שקידה היא מאמץ נחוש.
המלבי"ם מוסיף עוד נופך:
.תפס אל הדמות שם 'מקל' לא שם'מטה' ; שהמטה ירמוז לפעמים למשענת ולמשרה, והמקל יציין ההכאה, המטה לכבוד אל הנושאה לא המקל, וכן עם כשדים הם ביד ה' כמקל חובלים לייסר החוטאים, לא כמטה לכבוד או למשענת.
לעומת זאת, יש בענף של השקד דבר מאוד חיובי (במדבר יז, כג):
וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה אַהֲרֹ֣ן... וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֙רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים .
המטה – מסייע [השימוש בו להכות את היאור, את עפר הארץ או את הסלע היה חריג, ובא לסייע לישראל];
המקל – מכאיב. המטה – גנוזים בו חיים; המקל – מת וממית.
אבל כאשר ירמיהו מזהה שהמקל היבש הוא "מקל שקד", הוא מזהה בו חיות גנוזה ופוטנציאל של צמיחה. לכן הוא משתמש בדימוי של השקד לשני הכיוונים (לא, כז):
והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרוס ולהאביד ולהרע כן אשקוד עליהם לבנות ולנטוע נאום ה'.
הקב"ה "ממכה עצמה מתקן רטייה".
ירמיהו, נביא החורבן, הוא זה שניבא את נבואות הגאולה המרגשות ביותר. לא רק במטה, גם במקל השקד, גנוזים חיים.
איוב (יד, ז-ט) מקונן על מר גורלו:
כִּ֤י יֵ֥שׁ לָעֵ֗ץ תִּ֫קְוָ֥ה אִֽם־יִ֭כָּרֵת וְע֣וֹד יַחֲלִ֑יף וְ֝יֹֽנַקְתּ֗וֹ לֹ֣א תֶחְדָּֽל.
אִם־יַזְקִ֣ין בָּאָ֣רֶץ שָׁרְשׁ֑וֹ וּ֝בֶעָפָ֗ר יָמ֥וּת גִּזְעֽוֹ.
מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ וְעָשָׂ֖ה קָצִ֣יר כְּמוֹ־נָֽטַע.
עץ מת, יכול לפרוח מחדש מריח של מים. לעומתו, אדם שמת, אינו יכול לקום לתחייה (שם, י-יב):
וְגֶ֣בֶר יָ֭מוּת וַֽיֶּחֱלָ֑שׁ וַיִּגְוַ֖ע אָדָ֣ם וְאַיּֽוֹ.
אָֽזְלוּ־מַ֭יִם מִנִּי־יָ֑ם וְ֝נָהָ֗ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ.
וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־יָ֫ק֥וּם עַד־בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ וְלֹֽא־יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם.
אבל אין ייאוש בעולם כלל! מה מקים את האדם לתחייה? – הטל. כך כותב ישעיהו (כו, יט):
יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל.
הטל הוא אותו "ריח מים" שמחזיר את החיים גם לעץ יבש.
התקווה של העץ בדברי איוב, היא לחלוחית החיים שנותרה במת – הן אם זה האדם הפרטי והן אם זוהי האומה בכללה. כך היא נבואת יחזקאל (לז, יא):
הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה הִנֵּ֣ה אֹמְרִ֗ים יָבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ.
התקווה היא הטל של התחייה. מכוחה אנו קמים מעפר ומאפר של אלפיים שנות גלות.
כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומייה, ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופייה.
זוהי לחלוחית החיים הלאומית, שמכוחה (במילים המקוריות של השיר):
עוד לא אבדה תקוותנו, התקווה הנושנה, לשוב לארץ אבותינו, עיר בד דוד חנה.
המקור העמוק של טל התחייה הוא התורה, וכך נכתב בילקוט שמעוני (פר' ואתחנן, רמז תתכד):
"כי טל אורות טלך"... – כל המשתמש בתורה טל תורה מחייהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
