ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הגר״ע יוסף (שו"ת יביע אומר חלק ז' חלק יורה דעה סימן יב אות ב’, וחלק י' חלק אורח חיים סימן טז) הביא מחלוקת ראשונים אם דין הישמעאלים כעובדי עבודה זרה, שדעת הר״ן (סנהדרין סא, ב ד״ה יכול) שכיון שהם משתחוים לפני הקרשים נחשבים הם כעובדי ע״ז, וכן דעת האשכול (ח״ג סימן נח עמוד קנ), וכן היא דעת הריטב״א (הובא ברדב״ז ח״ד אלף קסג) שכתב: "הוי יודע שאמונת הישמעאלים, אף על פי שהם מיחדים את השם, עבודה זרה גמורה חשיבא ליהרג ואל ימיר, שהרי המודה באמונתם כופר בתורת משה שאינה אמת כמות שהיא בידינו, וכל כיוצא בזה עבודה זרה גמורה היא". והמאירי (ע״ז נז, א עמוד ריד) הביא שכן דעת חכמי ספרד להחשיבם כעובדי ע״ז. ומאידך כתב הרמב״ם (בתשובה סימן שסט): "אלו הישמעאלים אינם עובדי ע״ז כלל, וכבר נכרתה אמונת הע״ז מפיהם ומליבם, והם מיחדים לאל יתברך יחוד כראוי- יחוד שאין בו דופי״.
וחזר על דבריו במשנה תורה (פרק יא מהלכות מאכלות אסורות ה״ז): "כל גוי שאינו עובד עבודה זרה, כגון אלו הישמעאלים יינם אסור בשתיה ומותר בהנאה, וכן הורו כל הגאונים". וכן התיר כף החיים (יו״ד סימן קיז ס״ק עט) את יינם של הישמעאלים בהנאה על פי דעת השולחן ערוך (סימן קכד ס״ו), וכן פסק הבן איש חי (ריש פרשת בלק שנה ב’) וברב פעלים (ח״א יו״ד סוף סימן כח) ובשו״ת ישכיל עבדי (יו״ד ס״ד אות י’ כב).
ומכיון שרבותינו הכריעו כדעת הרמב״ם ודעימיה המובאים בטור (יו״ד סימן קכב) שאין הישמעאלים עובדי ע״ז, אם כן רשאי להיכנס למסגדם.
ובשו״ת עין יצחק לרבי יצחק אלחנן (או״ח סימן יא) דן אם מותר לאנשי צבא יהודים שהקצו להם מקום במסגד להתפלל, וכתב להתיר מטעמא דלעיל.
וגם הגרי"ש אלישיב בספר אשרי האיש (חלק יורה דעה חלק א' פרק י סעיף י) כתב שאין איסור להיכנס למסגד.
אמנם בימינו שאויבנו המוסלמים הרימו ראש ואמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד, יש להימנע מלהיכנס לבית תפילתם שהוא מקום סכנה, ועוד יש בזה גם משום חילול השם שרואים יהודי נכנס למקום כזה שמסמל היום את הרע שבאויבנו.
מה אכפת לך?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך מגדירים כללי מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
