ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הגר״ע יוסף (שו"ת יביע אומר חלק ז' חלק יורה דעה סימן יב אות ב’, וחלק י' חלק אורח חיים סימן טז) הביא מחלוקת ראשונים אם דין הישמעאלים כעובדי עבודה זרה, שדעת הר״ן (סנהדרין סא, ב ד״ה יכול) שכיון שהם משתחוים לפני הקרשים נחשבים הם כעובדי ע״ז, וכן דעת האשכול (ח״ג סימן נח עמוד קנ), וכן היא דעת הריטב״א (הובא ברדב״ז ח״ד אלף קסג) שכתב: "הוי יודע שאמונת הישמעאלים, אף על פי שהם מיחדים את השם, עבודה זרה גמורה חשיבא ליהרג ואל ימיר, שהרי המודה באמונתם כופר בתורת משה שאינה אמת כמות שהיא בידינו, וכל כיוצא בזה עבודה זרה גמורה היא". והמאירי (ע״ז נז, א עמוד ריד) הביא שכן דעת חכמי ספרד להחשיבם כעובדי ע״ז. ומאידך כתב הרמב״ם (בתשובה סימן שסט): "אלו הישמעאלים אינם עובדי ע״ז כלל, וכבר נכרתה אמונת הע״ז מפיהם ומליבם, והם מיחדים לאל יתברך יחוד כראוי- יחוד שאין בו דופי״.
וחזר על דבריו במשנה תורה (פרק יא מהלכות מאכלות אסורות ה״ז): "כל גוי שאינו עובד עבודה זרה, כגון אלו הישמעאלים יינם אסור בשתיה ומותר בהנאה, וכן הורו כל הגאונים". וכן התיר כף החיים (יו״ד סימן קיז ס״ק עט) את יינם של הישמעאלים בהנאה על פי דעת השולחן ערוך (סימן קכד ס״ו), וכן פסק הבן איש חי (ריש פרשת בלק שנה ב’) וברב פעלים (ח״א יו״ד סוף סימן כח) ובשו״ת ישכיל עבדי (יו״ד ס״ד אות י’ כב).
ומכיון שרבותינו הכריעו כדעת הרמב״ם ודעימיה המובאים בטור (יו״ד סימן קכב) שאין הישמעאלים עובדי ע״ז, אם כן רשאי להיכנס למסגדם.
ובשו״ת עין יצחק לרבי יצחק אלחנן (או״ח סימן יא) דן אם מותר לאנשי צבא יהודים שהקצו להם מקום במסגד להתפלל, וכתב להתיר מטעמא דלעיל.
וגם הגרי"ש אלישיב בספר אשרי האיש (חלק יורה דעה חלק א' פרק י סעיף י) כתב שאין איסור להיכנס למסגד.
אמנם בימינו שאויבנו המוסלמים הרימו ראש ואמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד, יש להימנע מלהיכנס לבית תפילתם שהוא מקום סכנה, ועוד יש בזה גם משום חילול השם שרואים יהודי נכנס למקום כזה שמסמל היום את הרע שבאויבנו.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין לאסור להשכיר דירה או רכב לאורחים שכוונתם לחלל שבת או לעשות עבירות אחרות בהם
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
