ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. חולין קלז. - ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים. מנא הני מילי, אמר רב חסדא אתיא גיזה גיזה כתיב הכא ראשית גז צאנך תתן לו וכתיב התם ומגז כבשי יתחמם (איוב לא' כ'), מה להלן כבשים אף כאן כבשים. דתנא דבי ר' ישמעאל כבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז שנאמר ומגז כבשי יתחמם.
ג. חולין קלה. - מתני'. ראשית הגז נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשים, חומר בזרוע ולחיים ובקבה מראשית הגז, שהזרוע והלחיים והקבה נוהגין בבקר ובצאן במרובה ובמועט, וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו נוהג אלא במרובה, וכמה הוא מרובה, ב"ש אומרים שתי רחלות שנאמר יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן, וב"ה אומרים [חמש שנאמר] חמש צאן עשויות. חולין קלו: - אמר רב נחמן בר יצחק, האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי, כר' אלעאי בראשית הגז, דתניא רבי אלעאי אומר, ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ. רמב"ם פ"י ביכורים ה"א - מצות עשה ליתן לכהן ראשית הגז.. ומדברי סופרים שלא יפחות מאחד מששים, ואינה נוהגת אלא בארץ.
ד. שמואל א' כה' - וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו. וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום. ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. ועתה שמעתי כי גזזים לך, עתה, הרעים אשר לך היו עמנו, לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה.. שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב באנו, תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד.. ותמהר אביגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוית.. רד"ק - מנהגם לעשות משתה ויום טוב בעת שהיו גוזזים כמו שראינו בדבר אבשלום וזה כי על יום טוב באנו כלומר באנו אליך בעת שאתה עושה יום טוב ולא תרבה הוצאה בעבורנו כי יום טוב אתה עושה לגוזזים.. ותקנת לרוב מאכל ומשתה. חולין קלז. - אמר רב אשי עשויות שמעשות את בעליהן ואומרות לו קום עשה מצוה.
ה. שמואל ב' יג' - ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך. רש"י - ויהיו גוזזים - ודרכם היה לעשות משתה בגזוז צאנם.
ו. בראשית לח יב'-יג' - וירבו הימים.. וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו.. ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו. פסיקתא זוטרתא - כל מקום שנאמר גזיזה עושה רושם. רבי אברהם בן הרמב"ם - מנהג קדמון לאסוף חברים ולשמוח בשעת גזיזת הצאן. דברי הימים א' ב' - ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הוליד את גזז.
ז. זוהר משפטים קכא. - ראשית גז צאנך תתן לו, דאינון ישראל, דאתמר בהון (יחזקאל לד) ואתן צאני, והכי ישראל, (ירמיה ב') קדש ישראל לד' ראשית תבואתה.
ח. במדבר יא' - ורוח נסע מאת ד' ויגז שלוים מן הים. רש"י - ויפריח, וכן (תהלים צ) כי גז חיש. רבינו מיוחס - לשון הוצאה והפרחה, וכן ממעי אמי אתה גוזי, כי גז חיש ונעופה, מפני שיוצא האדם מהרה ופורח כעוף, וכן ונגוזו ועבר. תהלים עא' – ממעי אמי אתה גזי. רש"י – מוציאי ומעבירי. תהלים צ' – כי גז חיש ונעופה. רש"י – לשון העברה. ירמיהו ז' – גזי נזרך. רש"י - תלשי שערך כמו ויגז שלוים, ויגז את ראשו (איוב א).
ט. קדושת לוי - דהנה דוד המלך אמר (דה"א כט) 'לך ה' הגדולה והגבורה'.. השבע מדות. וכולם נכללים בג' מדות ראשונות, דכולם נכללים באי"ן, ומן האי"ן באין אל בחינות יש. ואם כן יש ג' מדות אשר מתוך הג' מדות יוצאים השבעה מדות.. וזהו בחינת 'גז', דהג' נפרד מהז', דהג' מרמז על ג' ראשונות השייכים כאחת, והז' הוא מרמז על שבע מדות. והנה כולם תלוים במדת יראה שהוא הראשית, ראשית חכמה יראת ה' (תהלים קיא), וזהו 'ראשית ג"ז צאנך תתן לו'.
י. ראש מילין - תלישא קטנה - ההצטיירות המלאה הוד וגודל מחזון אין סוף, לאור וחיי עולמים.. ולהכניס את תכונת השירה המתעלה מעל כל גבולים בתכונה נפשית מקוצבה, יתואר האור המחיה את רוח השירה בתור אור נתלש בתלישא קטנה, חלקים חלקים, נתוקי אורות, הקצבות צלילים, נצוצי אורות, זרזיפים עליונים, שמהם עולמים רבים יתכוננו..
יא. ראש מילין - תלישא גדולה - בלא ההגיון של ההתלשות הכללית, ממקור המקוריות של נהר הפלגים של האורה של אור האורים העליונים, אשר נשגב שמו לבדו, אי אפשר לשום רצון לצייר שום שאיפה ושום המשכה נפשית, ומי הוא הנותן לנו את התעצומה השירית המתנשאת לרום עולמים, המשוטטת באויר טהור של צחצחות אין סוף, רק ההרגשה העליונה של התלישא הגדולה, של הנתקת האור הכללי המחולל כל ומקיף כל מסגולת שרשי אור אורותיו, ומקור השלמות העליונה של זיו חייו, שכל הניתוקים הקטנים מדודי השיעור ומוגבלי החוג הם הם תולדותיו, פארותיו, וענפיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
