ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. חולין קלז. - ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים. מנא הני מילי, אמר רב חסדא אתיא גיזה גיזה כתיב הכא ראשית גז צאנך תתן לו וכתיב התם ומגז כבשי יתחמם (איוב לא' כ'), מה להלן כבשים אף כאן כבשים. דתנא דבי ר' ישמעאל כבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז שנאמר ומגז כבשי יתחמם.
ג. חולין קלה. - מתני'. ראשית הגז נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשים, חומר בזרוע ולחיים ובקבה מראשית הגז, שהזרוע והלחיים והקבה נוהגין בבקר ובצאן במרובה ובמועט, וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו נוהג אלא במרובה, וכמה הוא מרובה, ב"ש אומרים שתי רחלות שנאמר יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן, וב"ה אומרים [חמש שנאמר] חמש צאן עשויות. חולין קלו: - אמר רב נחמן בר יצחק, האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי, כר' אלעאי בראשית הגז, דתניא רבי אלעאי אומר, ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ. רמב"ם פ"י ביכורים ה"א - מצות עשה ליתן לכהן ראשית הגז.. ומדברי סופרים שלא יפחות מאחד מששים, ואינה נוהגת אלא בארץ.
ד. שמואל א' כה' - וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו. וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום. ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. ועתה שמעתי כי גזזים לך, עתה, הרעים אשר לך היו עמנו, לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה.. שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב באנו, תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד.. ותמהר אביגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוית.. רד"ק - מנהגם לעשות משתה ויום טוב בעת שהיו גוזזים כמו שראינו בדבר אבשלום וזה כי על יום טוב באנו כלומר באנו אליך בעת שאתה עושה יום טוב ולא תרבה הוצאה בעבורנו כי יום טוב אתה עושה לגוזזים.. ותקנת לרוב מאכל ומשתה. חולין קלז. - אמר רב אשי עשויות שמעשות את בעליהן ואומרות לו קום עשה מצוה.
ה. שמואל ב' יג' - ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך. רש"י - ויהיו גוזזים - ודרכם היה לעשות משתה בגזוז צאנם.
ו. בראשית לח יב'-יג' - וירבו הימים.. וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו.. ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו. פסיקתא זוטרתא - כל מקום שנאמר גזיזה עושה רושם. רבי אברהם בן הרמב"ם - מנהג קדמון לאסוף חברים ולשמוח בשעת גזיזת הצאן. דברי הימים א' ב' - ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הוליד את גזז.
ז. זוהר משפטים קכא. - ראשית גז צאנך תתן לו, דאינון ישראל, דאתמר בהון (יחזקאל לד) ואתן צאני, והכי ישראל, (ירמיה ב') קדש ישראל לד' ראשית תבואתה.
ח. במדבר יא' - ורוח נסע מאת ד' ויגז שלוים מן הים. רש"י - ויפריח, וכן (תהלים צ) כי גז חיש. רבינו מיוחס - לשון הוצאה והפרחה, וכן ממעי אמי אתה גוזי, כי גז חיש ונעופה, מפני שיוצא האדם מהרה ופורח כעוף, וכן ונגוזו ועבר. תהלים עא' – ממעי אמי אתה גזי. רש"י – מוציאי ומעבירי. תהלים צ' – כי גז חיש ונעופה. רש"י – לשון העברה. ירמיהו ז' – גזי נזרך. רש"י - תלשי שערך כמו ויגז שלוים, ויגז את ראשו (איוב א).
ט. קדושת לוי - דהנה דוד המלך אמר (דה"א כט) 'לך ה' הגדולה והגבורה'.. השבע מדות. וכולם נכללים בג' מדות ראשונות, דכולם נכללים באי"ן, ומן האי"ן באין אל בחינות יש. ואם כן יש ג' מדות אשר מתוך הג' מדות יוצאים השבעה מדות.. וזהו בחינת 'גז', דהג' נפרד מהז', דהג' מרמז על ג' ראשונות השייכים כאחת, והז' הוא מרמז על שבע מדות. והנה כולם תלוים במדת יראה שהוא הראשית, ראשית חכמה יראת ה' (תהלים קיא), וזהו 'ראשית ג"ז צאנך תתן לו'.
י. ראש מילין - תלישא קטנה - ההצטיירות המלאה הוד וגודל מחזון אין סוף, לאור וחיי עולמים.. ולהכניס את תכונת השירה המתעלה מעל כל גבולים בתכונה נפשית מקוצבה, יתואר האור המחיה את רוח השירה בתור אור נתלש בתלישא קטנה, חלקים חלקים, נתוקי אורות, הקצבות צלילים, נצוצי אורות, זרזיפים עליונים, שמהם עולמים רבים יתכוננו..
יא. ראש מילין - תלישא גדולה - בלא ההגיון של ההתלשות הכללית, ממקור המקוריות של נהר הפלגים של האורה של אור האורים העליונים, אשר נשגב שמו לבדו, אי אפשר לשום רצון לצייר שום שאיפה ושום המשכה נפשית, ומי הוא הנותן לנו את התעצומה השירית המתנשאת לרום עולמים, המשוטטת באויר טהור של צחצחות אין סוף, רק ההרגשה העליונה של התלישא הגדולה, של הנתקת האור הכללי המחולל כל ומקיף כל מסגולת שרשי אור אורותיו, ומקור השלמות העליונה של זיו חייו, שכל הניתוקים הקטנים מדודי השיעור ומוגבלי החוג הם הם תולדותיו, פארותיו, וענפיו.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הכוח המיוחד של שבת שובה

האם מותר לפנות למקובלים?

אנחנו קודש למענך

איך ללמוד גמרא?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















