ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שני פרקים מיוחדים בתהילים מלמדים איך דוד ניהל מלחמה שהחלה בפריצת האויבים לגבול ישראל ושביית שבויים. המלחמה הזאת התפתחה והשתתפו בה רבים מאויבי ישראל. ביניהם העמים היושבים בעזה ובלבנון. שני הפרקים מסתיימים בשמונה פסוקים של תודה לה' ובקשה "הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם: בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ" (תהילים ס, קח) אך הפסוקים הראשונים של שני הפרקים האלו הפוכים לחלוטין, והדברים טומנים בחובם סוד גדול.
מזמור ס' – כשלון צבאי קשה מאוד
במזמור ס' מתאר דוד המלך אסון וכשלון גדול לעם ישראל. נפרצו גבולות ישראל, נראה כאילו אלוקים זנח אותנו ח"ו "אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ" נוצר רעש גדול, שבר גדול בעם "הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה" הייתה שעה קשה, הרגשנו כאילו שתינו כוס רעל "הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה" עשית לנו ניסיון גדול מאוד "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה" (תהילים ס).
מזמור ק"ח – ניצחון וקידוש השם
במזמור ק"ח דוד מדבר על הצלחה צבאית שהביאה אותו לשירה גדולה. "שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד: נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף כְּבוֹדִי: עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר" השירה והנצחון מביאים לקידוש השם גדול בין האומות "אוֹדְךָ בָעַמִּים ה' וַאֲזַמֶּרְךָ בַּלאֻמִּים: כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ" קידוש השם בשמים ובארץ "רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים וְעַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהילים קח).
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
715 - פרשת כי תבוא תשפ"ה – השופר שמכרית את האויבים
716 - פרשת ניצבים תשפ"ה – מלכויות זכרונות ושופרות בעת מלחמה
717 - פרשת האזינו תשפ"ו – התשובה חקוקה בתוכנו
טען עוד
המלבי"ם מסביר כי מדובר כאן על מלחמה אחת שעם ישראל לא היה מוכן לה, " וכפי הנראה פרצו האויבים תחלה בערי ישראל ושבו שבי בעיר שכם ובעמק סוכות" , וזו היתה הסיבה שהתעוררו השבטים האחרים ובאו לעזור לישובי הגבול להילחם באויבים "ונצחו את האויבים". על הכשלון מדבר דוד במזמור ס', ועל הנצחון מדבר דוד במזמור ק"ח.
השפלת האויבים והנקמה
דוד מספר לנו כי חלק מהניצחון על האויבים הוא נקמה גדולה שכוללת השפלת האויבים. שידעו לא להתעסק יותר עם ישראל "מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי" מהמלחמה הזו הובלנו למלחמות אחרות גדולות שנצחנו בהן "מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם: הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ" נצחון שרואים בו את יד ה' "הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם: בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ".
מלחמה בשבע חזיתות
הקרב הזה מתואר גם בספר שמואל (שמואל ב ח) "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים: וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה: וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה". כך מכה דוד את אֲרַם דַּמֶּשֶׂק ואת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה ושם אותם "לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה". "וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד וַיּוֹשַׁע ה' אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ".
דוד נלחם בשבע חזיתות: פלישתים, מואב, הדדעזר מלך צובא, ארם דמשק, עמון, עמלק. תועי מלך חמת ראה את דוד מנצח, נכנע והביא לדוד מנחה. שבע החזיתות הללו מלוות אותנו גם היום במלחמתנו בכל אלה שרוצים להשמיד את מלכות ישראל המתחדשת. להפריע להקים את סוכת דוד הנופלת.
מעשה אבות סימן לבנים
צריכים ללמוד מדוד איך מתנהגים עם פושעי שבאו להלחם נגדנו מחזיתות שונות. מלמד אותנו דוד לעשות נקמה גדולה בגויים בפושעי מלחמה אלו. לגבות מהם מחיר נורא על כך שהעזו לפגוע בבנות ישראל. שיבינו כי מי שמעיז לשרוף תינוקות יספוג השפלה כואבת. שזו הדרך לעצור חיות האדם שמשתמשים בשם אלוקים לעשות את כל התועבות שאלוקים שנא.
שבע פעמים מזמור – כנגד שבע קליפות
האדמו"ר מצאנז (דברי יציב או"ח רנא) כתב כי אנו אומרים שבע פעמים את מזמור מ"ז בתהילים לפני תקיעת שופר. מזמור שמדבר על תקיעת השופר העולמית שמשנה את כל העולם לטובה "כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה". במזמור הזה מסביר דוד כי ישראל מנצחת את אויביה בכח השופר "יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ" משחררת את ארץ ישראל מידי האומות "יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה". הנצחון הזה גורם לגוים להכיר במלכות ה' בעולם. "מָלַךְ אֱלֹהִים עַל גּוֹיִם אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ".
שבע הקליפות הרעות מפריעות לגויים לקבל את מלכות ה' באהבה. מפריעות להם להבין כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. רמז לשבע הקליפות הללו נמצא בסיפור בגמרא על תנין שהיה בבית המדרש של אביי עם שבעה ראשים (קידושין כ"ט ע"ב). כאשר הגיע רב אחא בר רב יעקב ללמוד אצל אביי, סידר אביי שרב אחא יישן בבית המדרש שלו. כך נפגש רב אחא עם היצור הרע הזה. כל פעם שהשתחווה רב אחא השתחוויה – נפל ראש אחד מהקליפה הזו עד שהיא כלתה באותו דור (טז שפ ס"ק א). גם בדורנו יש קליפה כזו בין האומות וצריך להפיל אותה רוחנית, וגם גשמית. ההפלה הרוחנית שלה היא בשבע המזמורים הללו.
קידוש השם במלחמה
וְעַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ
באמצעות המזמורים הללו מספר לנו דוד המלך כי באמצעות הניצחון מתפרסם שם ה' בין העמים "נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף כְּבוֹדִי: עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר: אוֹדְךָ בָעַמִּים ה' וַאֲזַמֶּרְךָ בַּלאֻמִּים" כי באמת הניצחון על האויבים הוא חסד אלוקי גדול. "כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ" כל העליונים והתחתונים צריכים להכיר בחסד ה' עלינו "רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים וְעַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהילים קח).
מלכויות זכרונות ושופרות בשעת מלחמה
על קידוש השם בעת מלחמה אפשר ללמוד מהגמרא שאומרת כי בעת מלחמה מתפללים תפילת עמידה עם עשרים וארבע ברכות במקום שמונה עשרה. בשש הברכות הנוספות מתפללים וממליכים את ה' ב'מלכויות' 'זכרונות' ו'שופרות' כמו בראש השנה.
כך אומר רב אדא דמן יפו "לפי שאין אומרים זכרונות ושופרות אלא בראש השנה, וביובלות, ובשעת מלחמה" (תענית טז ע"ב). בהמשך מלמדת הגמרא שבכל מקום שיש זכרונות ושופרות מזכירים גם את מלכות ה' בעולם שהולכת תמיד עם זכרונות.
בכל מלחמה תקיעה בחצוצרות או שופרות
ומנין לומדים שצריך שופרות במלחמה? מהפסוק "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנושַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם". ובגמרא (סוטה מג ע"א) מוסבר כי אפשר לקיים את התקיעה גם בשופרות וכך עשו בכיבוש יריחו "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּו"ֹ (יהושע ו ד).
מהפסוק הזה למדו חכמינו לא רק להריע בחצוצרות אלא גם לזעוק בפה. כך כתב הרמב"ם: "מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר 'על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות', כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו" (הלכות תענית א. ועיין ספר המצוות עשה נט, ומקורו בספרי בהעלותך יח).
תקיעה מביאה זכרון של אהבה וישועה
מהפסוק שאומר כי במלחמה תוקעים תרועה "בַּחֲצֹצְרֹת" לומדים גם שכל תקיעה מזכירה את ישראל לפני ה'. "וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם". זכירה שמביאה ישועה גדולה "וְנושַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם". כך עולה גם מהפסוק בירמיהו שאומר כי זיכרון מביא רחמים גמורים. "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'" (ירמיהו לא).
מלכות ה' מביאה חסד וצדקה
הגמרא אומרת שבכל מקום שמזכירים זכרונות מזכירים גם מלכויות. הגמרא שואלת על ראש השנה מִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים 'מַלְכֻיּוֹת' בראש השנה? "תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר, 'אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם'. 'בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי' – זוּ מַלְכוּת" (ר"ה לב.) פירוש, נאמר בתורה "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". ושני פסוקים אחר כך נאמר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ".
רבי מבין שהמילים "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" משמעותם הכרה במלכות ה'. מלכות ה' מצווה אותנו לתת לעני ולגר לקט שכחה ופאה. מכאן לומד רבי שצריכים להזכיר את מלכות ה' בראש השנה. שכל הציווי של ראש השנה מגיע רק אחרי שאנחנו מקבלים על עצמינו את מלכות ה' שמצווה אותנו לתת צדקה לעני ולגר.
דבר דומה נמצא בפרק בתהילים שבו דוד המלך מזכיר את מלכות ה' בהקשר של חסד וצדקה לעניים. אומר דוד כי ה' "עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים ה' מַתִּיר אֲסוּרִים וכו', ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת" ומתוך כך באה מלכות דכתיב "יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ" (תהילים קמו).
לְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'זִכְרוֹנוֹת' יִהְיוּ 'מַלְכֻיּוֹת' עִמָּהֶן
רַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה לומד את העקרון הזה ממקום אחר. הוא גם לומד כי בכל מקום שאנחנו מזכירים את ה"זכרונות" אנחנו צריכים להזכיר גם את ה"מלכויות". בין אם מדובר על תקיעות בראש השנה או בכל יום אחר. לומדים זאת מהפסוק שמדבר על החובה לתקוע בחצוצרות בבית המקדש, " וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (במדבר י)
כמו רבי מבין רבי יוסי בר יהודה שהמילים "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" מלמדות על החובה להזכיר את מלכות ה' בעולם. ומכאן הוא מוציא כלל לכל המקומות "זֶה בָנָה אָב לְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'זִכְרוֹנוֹת' יִהְיוּ 'מַלְכֻיּוֹת' עִמָּהֶן".
רבי יוסי ברבי יהודה אומר כי משמעות ה"זכרון" היא שה' זוכר את הברית והשבועה שנשבע לאבותינו. רק מי שמולך על כל העולם כולו במשך כל ההיסטוריה יכול להתחייב ולבצע את ההבטחה אחרי אלפי שנים. הבטחה לקיבוץ גלויות ולבניין ירושלים. הבטחה שמאה מישראל ירדפו רבבה מהאויבים. ושורה ארוכה של הבטחות מאלוקים שמלמדות כי רק ה' הוא המלך שמנהל את העולם.
לכוון במלכויות זכרונות ושופרות בראש השנה על המלחמה
היום המנהג הוא שלא לעשות התפילות עם 24 ברכות בעת עצירת גשמים או בעת מלחמה. אע"פ שפשט דברי הרמב"ם הטור והשו"ע לעשות את התפילות הללו ולתקוע. כיוון שאנחנו נמצאים בעת מלחמה כבר שנתיים ונמצאים באמצע המערכה על עזה שהיא לב הסיפור, חובה לכוון בתפילות של ראש השנה במלכויות זיכרונות ושופרות על ניצחון ישראל במלחמה. וחובה לכוון בתקיעות השופר על החיוב לתקוע בעת מלחמה.
לכוון לצאת ידי חובה בתפילה ותקיעות בסליחות
כן יש לכוון לקיים מצוות התורה בתקיעות שתוקעים בשופר או בחצוצרות בסליחות, וכמו שכתב המג"א שיש אומרים שיוצאים ידי חובה בתקיעת השופר במקום חצוצרות. ויכוונו בכל תפילות הסליחות על החיילים ועל המלחמה, כי מצוות הזעקה והתקיעה היא מצוות עשה מהתורה בכל עת צרה, ומה לנו צרה יותר גדולה מצרת המלחמה הזאת שנמשכת כבר שנתיים ועדיין הסיום שלה לא נראה באופק? ויהי רצון שיתקבלו התפילות ברצון ויתקיים בנו "וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנושַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם". אמן
מלכות ה' – בגאולת ישראל בארצו
תקיעות וברכות של ראש השנה – מעכבות זו את זו
חכמינו בגמרא אמרו כי בתפילת מוסף של ראש השנה אומרים פסוקים של מלכויות זיכרונות ושופרות רק ביחד . אם אדם יודע רק פסוקים של מלכויות, אבל לא זוכר את פסוקי השופרות או הזיכרונות – לא יאמר גם פסוקי מלכויות. שהם קשורים זה בזה ותלויים זה בזה. "תנו רבנן: תקיעות וברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים – מעכבות" שאם לא יודע לומר את הפסוקים של ברכה אחת לא יכול לומר את הברכה השנייה (שו"ע תקצ"ג סעי' א').
תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן – מלכות רק דרך עם ישראל
המשמעות היא שמלכות ה' על כל העולם כולו תהיה רק דרך זכירת הברית של עם ישראל, רק דרכם ורק בירושלים. "וְתִמְלוֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה לְבַדֶּךָ, עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ, יִמְלוֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ".
עיקר קיום המצווה שהיא על סדר הברכות
הקשר בין מלכות ה' לקיבוץ גלויות ולגאולת ישראל מתבטא בכך שאנחנו תוקעים בשופר תוך כדי הזכרת פסוקי מלכויות, זכרונות ושופרות. מאותה סיבה אנחנו גם לא מדברים בין הברכות לתקיעות של מוסף (רמב"ן ורי"ף, דף י' בדפי הריף) כי אנו רואים את העיקר בתקיעות של תפילת מוסף ולא בתקיעות שלפני מוסף שתוקעים אותן בישיבה.
כך מסביר ה"טורי זהב" כי לפני תקיעות של מוסף "הוי כמי שלא התחיל עדיין במצוה". כי "עיקר קיום המצוה שהיא על סדר הברכות" של מוסף. ומה שאמרה הגמרא כי התקיעות הנוספות הן לערבב את השטן, אין הכוונה לתקיעות הנוספות של מוסף. אלא שהתקיעות הנוספות שתוקעים לפני מוסף נועדו לערבב אותו "כדי שלא יקטרג בשעת התפלה" (טורי זהב תקצב ס"ק ב).
המשמעות הרוחנית היא בחיבור תקיעת השופר לתקיעת השופר הגדול של ה' לחרותינו ולקיבוץ גלויותינו. חיבור בינה לבין מלכות ה' על כל העולם. חיבור בינה לבין כך שה' זוכר לנו אהבת כלולותינו. כנראה יש בתקיעת השופר שלנו כוח לעורר את כל הכוחות הללו מלמעלה. "וְכַד בְּנֵי נָשָׁא תַּיְיבִין מֵחֲטָאֵיהוֹן בַּעְיָין לְנַגְדָּא קוֹל שׁוֹפָר מִתַּתָּא, וְהַהוּא קָלָא סָלִיק לְעֵילָּא. כְדֵין אַתְעַר שׁוֹפָרָא אַחֲרָא עִלָּאָה וְאַתְעַר רַחֲמֵי וְאִסְתְּלַק דִּינָא" (זוהר ג' צט:).
ויהי רצון שנמשיך לראות בשנה זו המשך לקיבוץ גלויות, לשחרור משעבוד, למלכות ה' ולאהבת ה' הגדולה עלינו שתהיה בשנה הבאה ובכל השנים הבאות אחריה, גדולה יותר מזו שהייתה עד היום. אמן.
.
מלחמה – גילוי מלכות ה' בעולם
כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ
בכל מלחמה נכחדת הרשעה והעולם עולה שלב, כן אמרו חכמים "אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח" (ב"ר מ"ב, ז). כן אנחנו מתפללים בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים על המלחמה במלכויות הרשע העולמיות "וְעוֹלָתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. " כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ " מתוך המלחמה בציר הרשע תתגלה מלכות ה' בעולם "וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ. בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וכו'.
מלחמות שמגלות את מלכות ה' בעולם
כן אנחנו רואים בקריעת ים סוף שנקראת מלחמה – "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". בסיומה שרים בני ישראל בקול גדול "ה' ימלוך לעולם ועד". והסיבה היא כי דרך המלחמה הזאת רואה העולם כולו שה' הוא המלך, שה' מקיים את הבטחתו לאברהם על יציאת מצרים ומשלם גמול לאויביו.
גם מלחמת עמלק, שהייתה מיד אחרי יציאת מצרים, מלמדת כי ה' נשבע להילחם בעמלק "כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם". המלחמה הזאת תגלה את כיסא ה' שעכשיו הוא חצוי. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות יז טז). הכיסא הוא ביטוי למלכות, כמו שנאמר "וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם" (תהילים כט).
עלינו לשבח – מלכות ה' כשכבש יהושע את הארץ
גם בכיבוש הארץ התגלה לעין כל שה' הוא שמנהל את העולם. הוא הבטיח את ארץ ישראל לעם ישראל והוא מקיים את דברו "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ" (תהילים י). לכן בכיבוש יריחו מתקן יהושע את ברכת "עלינו לשבח" שמזכירה לכולנו שה' הוא המלך. " וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשבתָ אֶל לְבָבֶךָ. כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים בַּשּמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד".
בחלק השני של "עלינו לשבח" אנחנו מזכירים כי העולם כולו עתיד להכיר במלכות ה'. "לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשר יִקְרְאוּ בִשמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשעֵי אָרֶץ. וכו' וִיקַבְּלוּ כולם אֶת על מַלְכוּתֶךָ" וכו' (ומרומז שמו של יהושע למפרע ע 'לינו לשבח. ש 'לא שם. ו 'אנחנו כורעים. ה 'וא אלהינו (רשב"ץ בשו"ת על התפילה סי' רנ"ג, הרוקח, ארחות חיים, כלבו סי' ט"ז).
לעתיד לבוא – והיה ה' למלך על כל הארץ
בסיום "עלינו לשבח" אנחנו מזכירים את הפסוק "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשמו אֶחָד". המלכות הזאת תבוא אחרי המלחמה שתהיה באחרית הימים כשיבואו ישראל לארצם ויקומו עליהם אומות רבות. באותה שעה יילחם בהם ה' שנאמר "וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב " (זכריה יד). מתוך המלחמה ניכרת מלכות ה'.
כן נאמר על אותה מלחמה ביחזקאל הנביא "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה '" (יחזקאל לח כג). כי בסופה יכירו כולם במלכות ה'. על שעה זו אנו מתפללים בכל פעם שאומרים את הקדיש בלשון הנבואה הזו "יתגדל ויתקדש שמיה רבא".
המלך הקדוש המלך המשפט
בכל השנה – הא-ל הקדוש
בכל השנה כולה אנחנו אומרים הא-ל הקדוש. המשמעות של המילה קדושה פה היא במובן של קידוש השם כמו "יתגדל ויתקדש שמיה רבה" לעלם ולעלמי עלמיא. כשאומרים "הא-ל הקדוש" מתכוונים שהאנושות יודעת שה' הוא הא-ל. דהיינו הבורא ובעל כל הכוחות כולם בבריאה. פעם זה לא היה כל כך ברור לאנושות אבל היום יותר ויותר מתגלה שידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו.
בעשרת ימי תשובה – המלך הקדוש
החידוש של עשרת ימי תשובה שמתחילים בראש השנה הוא שה' לא רק ברא אלא גם מנהיג את העולם וקובע לנו מה טוב ומה לא טוב. אדם לא יכול לעשות פשעים בשם הצלב או בשם הקוראן ולומר אלוקים גדול. אלוקים שונא עוול. כך נאמר בספר דברים (כ"ה, ט"ז) על מי שמרמה במידות ובמשקלות ״כי תועבת ה׳ א-להיך כל עשה אלה כל עשה עול״. וכן נאמר בספרי הנביאים (ישעיהו ס"א, ח׳) ובכתובים (משלי י"א, א׳ י״ז, ט״ו) פעמים רבות.
הדבר הזה נכון גם כלפינו. אנחנו צריכים להבין שה' הוא לא רק א-ל שברא את העולם, אלא גם מלך שיודע מה קורה בכל מקום. מנהיג את העולם. וגם אם אתה לא תמיד רואה אותו, הוא נמצא ומכוון את המציאות שתתנהל בדיוק על פי רצונו.
המלך המשפט
גם כשאנו אומרים המלך המשפט אנחנו חייבים להבין כי בכוונה חכמינו ניסחו את חתימת הברכה במילים הללו שלא מדובר במלך ששופט. אלא במלך שמתגלה בתוך מערכות המשפט. שבעבר מערכות אלו שפטו עוול. הוציאו הודאות מאנשים על ידי עינויים קשים ואחר כך תלו אותם על סמך ההודאה שלהם. כך שפטו באירופה וכך שפטו במדינות ערב והאיסלם. היו כורתים יד במדינת האסלם על גניבת תפוח. והיו תולים עד מוות באנגליה על גניבה כזו.
אלוקים שולט בעולם דרך שינוי צורת החשיבה של השופטים. הוא משנה אותה לשפיטה הרבה יותר קרובה למה שהוא אוהב ורוצה. כך אלוקים מולך בצורה מתוחכמת דרך מערכות המשפט העולמית. שינויים עצומים בכל העולם כולו ואצל מיליארדי אנשים. אין ספק שמלך העולם מנווט את מחשבותיהם לעשות משפט צדק ויושר. ובזה מתגלה הכח הפלאי של המלך המשפט. ויהי רצון שנזכה לראות מלכות ה' מלאה בכל המקומות כולם, גם את המלך הקדוש וגם את המלך המשפט. אמן ואמן.
סיפור
הפגנה של אהבה
על ענוותנותו המפתיעה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל אפשר ללמוד מן הסיפור הבא: באחת השנים, הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל דיבר סרה כנגד שופטי בית המשפט העליון על שהם לא נבחרים על ידי נציגות של העם כמו בכל העולם, אלא מדובר בחבורה סגורה של אנשים שמתגבשים לנבחרת שיפוטית בשיטת "חבר מביא חבר". במיוחד הצטער הרב על הבורות שלהם ביהדות ועל הכפייה שהם כופים על אזרחי המדינה ללכת בדרך שהיא נגד דרך היהדות והאמונה.
כך התבטא אז הרב עובדיה יוסף על השופטים: "מה הם יודעים? ילד שלנו בן 8-7 שנה יודע יותר טוב מהם ללמוד תורה. אלה שמו אותם בבית משפט עליון – מי בחר בהם? מי עשה אותם שופטים? אלא שר המשפטים, צר ואויב, הוא אהב אותם והוא המליץ שצריכים לבוא אצל הנשיא והנשיא שם אותם שופטים. מה, עשו בחירות? מי אמר שהעם רוצה כאלה שופטים רשעים כאלה? כולם סוררים ומורים. אין להם לא דת ולא דין".
כמובן שברגעים כאלה, כל אותם אלה שמגנים תמיד על חופש הביטוי שכחו את כל משנתם, תקפו את הרב ועתרו לבית המשפט העליון שיורה ליועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין. בעקבות כך התארגנו אנשים להפגין נגד סתימת הפיות המקוממת הזאת בה הזכות לחופש ביטוי אמיתי היא נחלת צד אחד בלבד.
סיפר הרב גיל קרוב: בין שלל המחאות התארגנה גם הפגנת תמיכה מתחת לביתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, וגם אני הצטרפתי לשם כדי להביע את מחאתי. בעודנו עומדים שם, מפגינים, ראינו לפתע את הרב מרדכי אליהו זצ"ל מגיע לבית הרב עובדיה יוסף כדי לעודד אותו ולחזק את רוחו אל מול אלה שמנסים להורות לאנשי תורה מה מותר להם ומה אסור להם לומר.
זה אמנם קרה לפני שנים רבות, אבל התמונה הזאת של רב גדול בישראל מגיע בפשטות כאחד האדם כדי לחזק תלמיד חכם אחר שנמצא בצרה חקוקה בליבם של אלו שזכו לראות זאת בעיניהם. אשרינו שזכינו.
שׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ
סיפר הרב תורג'מן מחברון: 14 שנה חיכינו להיפקד. 14 שנים של טיפולים, של תפילות, של קבלת ברכות מרבנים שונים, סגולות, ובעיקר כאב לב גדול. בתוך כל זה, הייתי בקשר תמידי עם הרב זצ"ל. הרב עודד אותנו וחיזק אותנו בשעות הקשות ובימים הקשים, בציפייה הזאת לילד משלנו. יום אחד, בשעה שהרב היה בברית, הוא אמר לנהג הוותיקין שלו: תקרא לבעל השופר. כך הרב כינה אותי, כי היה לי שופר גדול. הגעתי אל הרב, והוא ברך אותי בזרע של קיימא. אני לא יודע איך הרב ידע שהגיע הזמן ואיך ידע לקרוא לי ולברך אותי. אבל אותו היום היה כ"א אדר, יום הולדתו של הרב, ובכ"א אדר בשנה שלאחר מכן זכינו לתאומות.
שאלות
ציפ זוהר. אנחנו חיילי מילואים בגבול עזה, קיבלנו שרשראות עם ציפ קטן שהם אומרים שכתוב בו את ספר הזוהר. השם של הארגון הזה הוא מרכז הקבלה. הרב מכיר ומאשר לענוד את זה?
מכיר, ואין שום בעיה לשים את הספר הזה עם הציפ שלו.
בשר חדש. בפורום הרבנים שואלים מה דעת הרב על כשרות הבשר החלק המיובא בהכשר הרבנות
הראשית. האם המצב כיום השתנה לאחר שהרב קלמן בר נתמנה לרב הראשי? אשמח אם הרב יוכל להתייחס לעניין כי הרבנים שואלים מה להורות לציבור ששואל.
הבשר הזה לא טרף. אבל יש חולשות בבשר הזה ולכן כדאי לקנות בהכשרים מיוחדים כמו שמפורסמים בכושרות.
מלחמה עזה. אני נשואה ללוחם וב"ה היינו בכמה סבבי מילואים מתחילת המלחמה. בעלי משרת במילואים באיזור השומרון ובנימין. במשך כל המלחמה הוא מאוד רצה להילחם בעזה כבר הרבה זמן, אך לי היה קשה מידי. לאחרונה פנו אליו מכרים שנלחמים בעזה ואמרו שחסרים להם לוחמים. הוא מאוד רוצה, אך אני מאוד חוששת אז מבחינתו הוא מחכה לתשובתי . יש לנו ב"ה 5 ילדים ואני מאוד מפחדת אם יקרה משהו חס ושלום. ואני לא יודעת מה לענות לו. יש לו אפשרות להתגייס עכשיו לחודש שבפועל הוא רק יהיה שבועיים בעזה.
אשריכם שאתם שותפים מלאים בגאולת עם ישראל. אשריכם על כל ימי המילואים שבעלך תרם לבטחון עם ישראל ולהצלתו מאויביו. יהי רצון שתזכו לראות נחת בביתכם מכל יוצאי חלציכם.
שאלתך היא שאלה של חסידות וקדושה. בעלך לא חייב. אבל הוא רוצה לתרום למען הצלחת עם ישראל, וזה באמת חשוב מאוד. זו זכות להציל את עם ישראל.
ובוודאי החששות שלך מובנים מאוד. עם זאת אנחנו מתגברים על החששות הללו. כמו שכתוב בתורה "לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם:הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם" אמן ואמן
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
מה אכפת לך?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
איך נהנים כשעובדים קשה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
