ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
22 באוקטובר – 20 בנובמבר 2025
המולד: ליל רביעי אחר חצות (22.10.2025) שעה 0:54 ו-8 חלקים
זמן קידוש לבנה: ממוצאי שבת, ד' בחשוון (25.10.2025), ועד ליל רביעי י"ד בחשוון (5.11.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל חמישי, ח' בחשוון (29.10.2025) ועד תחילת ליל חמישי ט"ו בחשוון (5.11.2025) (שעה 19:16).
ב' ראש חודש מרחשוון, יום ה', א' מרחשוון (23.10.2025). תפילה כאתמול.
שבת פרשת נח, ג' במרחשוון (25.10.2025)
קוראים לשבעה בפרשת השבוע. מפטירים בישעיה פרק נ"ד "רני עקרה" עד "מרחמך ה'", ויש שממשיכים גם "עניה סוערה" עד "כי פארך". מברכים המתענים "שני-חמישי-שני". וכשיש חתן או בר מצווה – מברכים את המתענים במנחה.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת "לך לך". אומרים "צדקתך צדק".
מוצאי שבת ד' במרחשוון (26.10.2025) עוברים לשעון חורף
יום א' , ד' במרחשוון (26.10.2025). מי שבדעתו להתענות מחר – יקבל עליו תענית בתפילת מנחה.
יום ב', ה' במרחשוון (27.10.2025). תענית שני קמא. (עלות החשר 4:21).
סליחות לשני קמא אחרי חזרת הש"ץ (יש מקומות בארץ שמחליפים הפזמון "מלאכי רחמים", ואומרים "ישראל נושע", וביום חמישי "מלאכי רחמים"). בכל אמירת סליחות אומרים גם את הפזמון "אל נא רפא נא". אבינו מלכנו. והוא רחום. אל ארך אפים. קוראים לשלושה בפרשת השבוע.
במנחה – אם יש עשרה מתענים – קוראים "ויחל" וברכת כהנים כבתענית ציבור.
יום ד', ז' במרחשוון (29.10.2025). בארץ ישראל מתחילים בערבית מתחילים לומר "ותן טל ומטר" בברכת השנים.
שכח ולא אמר טל ומטר, ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'", מסיים הברכה, ואומר לפני ברכת "תקע בשופר" (וי"א שאומר בשומע תפילה - מ"ב קי"ז ט). נזכר לאחר שהתחיל "תקע" אומר ב"שומע תפילה". נזכר לאחר שהתחיל "רצה", חוזר לברכת "ברך עלינו". נזכר לאחר שעקר רגליו, חוזר לראש התפילה. שליח ציבור ששכח לומר "טל ומטר" בתפלה בלחש אינו חוזר, אבל אם שכח בחזרת הש"ץ חוזר. המסופק, אם התפלל 90 תפילות מאז שהתחילו לומר "טל ומטר" אינו חוזר.
בן חו"ל שבא לא"י, או בן א"י שיצא לחו"ל, אם דעתו לחזור באותה שנה, שואל כבני מקומו, ואם לאו - כבני המקום שבא לשם (פר"ח). ואם הוא חזן העובר לפני התיבה - יתפלל כמנהג המקום. בעל "ברכי יוסף" פוסק שאפילו דעתו לחזור באותה שנה, שואל כבני המקום שבא לשם. לדעתו בן א"י שיצא לאחר ז' במרחשון, והתחיל לשאול טל ומטר, אינו פוסק. חכמי הספרדים פוסקים כ"ברכי יוסף".
יום ה', ח' במרחשוון (30.10.2025): תענית חמישי של "שני-חמישי-שני", כנהוג. (עלות השחר: 4:23)
שבת פרשת לך-לך, י' במרחשוון (01.11.2025)
מפטירים בישעיהו מ, כז "למה תאמר יעקב", עד מא, טז "בקדוש ישראל תתהלל".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וירא.
יום א', י"א במרחשוון (2.11.2025). יום פטירתה של רחל אמנו. רבים פוקדים את קברה.
יום ב', י"ב במרחשוון (3.11.2025). תענית שני בתרא, כנהוג. (עלות השחר 4:25).
שבת פרשת וירא, י"ז במרחשוון (23.10.2021)
מפטירים במלכים ב פרק ד פסוק א: "ואשה אחת". הספרדים מסיימים "ותאמר שלום", והאשכנזים ממשיכים עד "ותשא את בנה ותצא".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת חיי שרה.
יום א', י"ח במרחשוון (8.11.2025)
בארץ ישראל
עבר יום י"ז במרחשוון, זמן רביעה ראשונה, ולא ירדו גשמים, מתחיל הש"ץ לומר בברכת "שומע תפילה" תפילת "ועננו בורא עולם", ומתחילים לנהוג סדר תעניות של יחידים. אם התענו על הגשמים ונענו לפני חצות היום, אומרים ברכת הודאה והלל הגדול. אם ירדו גשמים לאחר תקופת יובש, צריך לומר ברכת הודאה והלל.
שבת פרשת חיי שרה, כ"ד במרחשוון (15.11.2025)
מפטירים במלכים א, א "והמלך דוד זקן", עד א, לא: "אדוני המלך דוד לעולם". מברכים חודש כסלו שיחול ביום שישי (21.11.2025). אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: יום חמישי, שעה: 13:38 (+9 חלקים)
במנחה קוראים לשלושה בפרשת תולדות.
יום ה', כ"ט במרחשוון (20.11.2025). המתענים בערב ראש חודש אומרים יום כפור קטן. אם יש עשרה מתענים במנחה, קוראים "ויחל" אבל לא אומרים תחנון.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש מרחשוון כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל רביעי בצהרים שעה 0:54 ו-8 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מליל ה', ח' במרחשוון, עד תחילת ליל ה' ט"ו (שעה 19:16).
א' דר"ח מרחשון, יום רביעי, ל' בתשרי.
דיני ראש חודש: בערבית מתחילים ב"ברכי נפשי". ואומרים בעמידה "יעלה ויבוא". (דיני יעלה ויבוא - ראה להלן). בשחרית אומרים הלל בדילוג ובלי ברכה, (ויש שנהגו לברך לקרוא תא ההלל), קדיש תתקבל. אומר "ואברהם זקן", בריך שמיה, י"א יהי רצון הכתוב בידור, וטוב שלא לאומרו. מוציאים ספר תורה, וקורין לארבעה בפרשת פנחס (כח, א): "וידבר ה' אל משה" וגו'. קוראים לכהן מ"וידבר" עד "עולה תמיד", חוזרים ללוי פסוק "ואמרת להם" עד "רביעית ההין", ולשלישי קוראים מ"עולת תמיד" עד "ונסכה", ולרביעי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". חצי קדיש, אשרי ובא לציון, בית יעקב, שיר המעלות,
מזמור של יום, הושיענו. מחזירים ספר תורה למקומו, חולצים התפילין לאחר ח"ק, מתפללים מוסף של ראש חודש. לאחר חזרת הש"ץ תתקבל ואומרים "ברכי נפשי", קדיש יהא שלמא, "קוה אל ה'" ו"פיטום הקטורת", עלינו לשבח. אסור להתענות בו, ויש נשים שנוהגות שלא לעשות מלאכה בר"ח.
דיני "יעלה ויבוא": שכח "יעלה ויבוא" בערבית, אם נזכר לפני שאמר "ה'" שבברכת "המחזיר שכינתו לציון" חוזר ואומר "יעלה ויבוא", וממשיך "ואתה ברחמיך". אם אמר "ה'" – אינו חוזר, ואומר "יעלה ויבוא" לפני "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון.
אם שכח בשחרית ובמנחה, דינו זה: נזכר לפני שאמר "ה'" שבברכת "ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון" חוזר ואומר "יעלה ויבוא", ואחר כך "ואתה ברחמיך" וכו'. אמר "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני חוקיך", יאמר "יעלה ויבוא", ימשיך "ואתה ברחמיך" ויסיים "ברוך אתה ה' המחזיר" וכו'. סיים הברכה, יאמר אחריה "יעלה ויבוא" וימשיך "מודים". אם המשיך ונזכר ב"מודים" עד "יהיו לרצון" האחרון - חוזר ל"רצה". נזכר אחר שאמר "יהיו לרצון" האחרון, אפילו לא עקר רגליו - חוזר לתחילת התפילה.
ב' דר"ח, יום חמישי א' מרחשון. נוהגים כבכל ר"ח.
שבת פרשת נח, ג' במרחשוון. מפטירים בישעיהו נד "רני עקרה" עד "אמר מרחמך".
במוצאי שבת ד' במרחשון עוברים לשעון חורף
ברכת הלבנה נוהגים לומר אחר ז' ימים מעת-לעת מהמולד.
יום רביעי, ז' מרחשון. מתחילים לומר בערבית של לילו: "ברך עלינו". שכח ואמר "ברכנו" דינו כדלקמן: נזכר לפני "ברוך אתה ה'" של "מברך השנים", חוזר ל"ברך עלינו". אמר "ברוך אתה ה'" יסיים "למדני חוקיך" ויאמר "ברך עלינו". סיים "מברך השנים" יאמר במקום "ותן טל ומטר לברכה". התחיל "תקע" - ימשיך, ובאמצע "שמע קולנו", לפני "כי
אתה שומע", יאמר "ותן טל ומטר לברכה". התחיל לברך "ברוך אתה" ונזכר, יאמר "ותן טל". אמר "ברוך אתה ה'" ונזכר, יסיים "למדני חוקיך". יאמר "ותן טל ומטר" וימשיך "כי אתה שומע תפילת". סיים שומע תפילה יאמר שם "תן טל". התחיל "רצה" עד "יהיו לרצון" האחרון, אם נזכר חוזר ל"ברך עלינו" וממשיך משם כסדר "תקע". נזכר אחר "יהיו לרצון" האחרון - חוזר לראש התפילה.
בחו"ל - ממשיכים לומר "ברכנו" עד 60 יום לתקופה שהוא ט"ו בכסליו (5 בדצמבר למניינם).
שבת פרשת לך-לך, י' מרחשון. מפטירים בנביא (ישעיה מ, כז): "למה תאמר יעקב" עד "בקדוש ישראל תתהלל" (ישעיה מא, טז).
שבת פרשת וירא, י"ז מרחשון. מפטירים במלכים ב, ד, א "ואשה אחת" עד (כג) "ותאמר שלום".
שבת פרשת חיי שרה, כ"ד מרחשון. מפטרים במלכים א, א, א, "והמלך דוד זקן" עד (לא) "יחי אדוני המלך דוד לעולם". מברכים חודש כסלו שיחול ביום ו'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













