ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- סוכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. שמות כח' - ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור. רש"י – לשון שרשי אילן המאחיזין לאילן להאחז ולהתקע בארץ, אף אלו יהיו מאחיזין לחשן, שבהם יהיה תלוי באפוד. מעשה עבות - מעשה קליעה. נחמיה ח' - צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב. סוכה יב. - אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב. רש"י - דההדס הוא עץ עבות, על שם שהעלין מורכבין זה על זה כמין עבותות ושרשרות. הדס שוטה - שאינו כשר ללולב, לפי שאין עבותו עשויה של שלש שלש עלין.
ג. בראשית מט' - מידי אביר יעקב. רמב"ן - ועל דרך האמת הברכה הזאת דומה לברכה אשר ברך למעלה את הנערים, כי אביר יעקב הוא א-להי אמת, ולא בא בכתוב אביר אברהם או יצחק וזולתם, רק אביר יעקב או אביר ישראל, הוא יעקב. והנה מידי אביר יעקב, הגדולה והגבורה. בראשית מח' - ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק.
ד. פנקסי הראי"ה א' פנקס ג' לח' - הבל היה רחמי יתירי כדכתיב בזוהר, ולא היה ג"כ בכלל תיקון העולם כמו שת, שהיה כדמות וצלם אדם, כלול במדות ממוזגות. וקין הרגו מפני שהיה קינא דמסאבותא, דין יתר. אמנם במשך הדורות מתחברים ב' הכוחות ועומדים על משקלם ע"י משה דאתפשטותיה בכל דור ודור. ומסיטרא דהבל, רחמי יתיר, בא מי שבקש לטשטש את העולם, להרחיב גבול ההשפעה של התורה במקום שאי אפשר כלל שתתכונן בו מפני יסודו הרע, ורק במשך דורות רבים אפשר שיתוקנו, ע"י מקורן של ישראל.. ו"תחת הסרפד יעלה הדס", "איש צמח שמו", שיהיה צדק אזור במתניו והאמונה אזור חלציו, "ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ".
ה. בראשית ב' - ויבן ד' א-להים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי. ברכות סא. - דרש רבי שמעון בן מנסיא.. מלמד שקלעה הקב"ה לחוה.. שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא. שבת עז: - שוטיתא שטותא. רש"י - שוטיתא - בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה. שטותא - נראה המרקד כשוטה.
ו. עין איה שבת ב' פ"ח כה' - כדי לפרק דעתו של האדם, וכדי שיבא עם כל הגסות החומרית שלו לשמח בחיים, ויכוין בזה אל המגמה העליונה שע"פ ההארה הא-להית היותר נשגבה, שעל פיהם ראוי באמת לשמח, וצדיקים ישמחו לפני ד', נבראה השטות, קוצר הדעת, וההתפעליות למראה איזה ברק של דבר משמח, אע"פ שהוא כצל עובר, מ"מ הרי הוא בעתו משמח, ומשריש את חוש השמחה בתכונת החיים, וממנה בא האדם לרומם את רוחו לבקש את מקור שמחתו בדברים קיימים ונצחיים.. שוטיתא, דמות ההדס שהיה מיוחד לשמחת חתן וכלה, לשמחה המבלטת את השקפת השמחה של החיים, למרות היגון הגובר שבהם, שטותא וחשכת ההבחנה החודרת גורמת תכונה שמחה זאת, אבל באמת שטותא זו מגעת עד מרום פסגה כזה שאין כל חכמת אדם מגעת לה.
ז. תנחומא אמור יט' – וההדס הזה דומה לעינים. מאמרי הראי"ה עמ' 157 - עד דלא ידע ואח אל אח יתודע, ויד ליד תנתן, וקול גדול ישמע: קומו ונעלה ציון אל בית אלקינו, וכבימי מור והדס יאמר גם היום ישנו עם אחד מאוגד וגבוש, עומד בחסנו, לבנות את כל הריסותיו מאוצרו הפנימי הסמוי מן העין אשר בו גנוזה היא הברכה של "לך כנוס את כל היהודים".
ח. זכריה ח' - והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה. רד"ק - ואין הדסים אלא צדיקים וכן הוא אומר ויהי אומן את הדסה. מלבי"ם - בין הצדיקים שימצא בדור ההוא במצולת העולם השפל. סנהדרין מד. - חטא ישראל. אמר רבי אבא בר זבדא, אף על פי שחטא ישראל הוא, אמר רבי אבא, היינו דאמרי אינשי, אסא דקאי ביני חילפי, אסא שמיה ואסא קרו ליה. שבת לג: - בהדי פניא דמעלי שבתא, חזו ההוא סבא, דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות, אמרו ליה, הני למה לך, אמר להו, לכבוד שבת. ותיסגי לך בחד, חד כנגד זכור וחד כנגד שמור, אמר ליה לבריה, חזי כמה חביבין מצות על ישראל. יתיב דעתייהו.
ט. סוכה לב: - א"ל מר בר אמימר לרב אשי, אבא, לההוא הדס שוטה קרי ליה. מגילה יט: - הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן. חידושי הריטב"א - על שם שאין עליו הולכין כסדר וכשורה והוא כשוטה שאין לו סדר ושיטה. שמואל א' יז' - ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו. שמואל א' כה' - ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע. ב"ק יז. - מהדס ומשבר את הכלים משלם חצי נזק. רש"י - מהדס - מרקד.
י. שבת קד. - אמר לו א"ל ב"ם ג"ן ד"ס להיכן אוליכן לגן הדס. רש"י – לגן עדן. עין איה פי"ב מח' - זאת היא תשובה להסברת דרך התיקון הראוי להעשות בנשמותיהן של ישראל.. הם אינם צריכין למירוק הכליוני שעל ידי תבערת אור הגיהנם, ואם שלפעמים נמצא בהם איזו חלישות כח על ידי התעלפות הרוחניות מפני הלחץ של חיבור החומר אל הרוח הטהור, הרי רפואתם היא רק הוספה של ריח טוב ועדין, שהוא משיב להם את חילם הגנוז בתוכיותם, בטהרת צביונו. על כן, עצם גן העדן בצורתו הרוחנית, הריחנית, שהנשמה נהנית ממנו, זהו האמצעי גם להשלמת המגרעות שלהם. על כן אמר להיכן אוליכם בתור מילוי והשלמה.. למדריגת הריח, שהוא יכשיר אותם להמדריגה היותר שלמה ועליונה מזו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
