ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- סוכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. שמות כח' - ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור. רש"י – לשון שרשי אילן המאחיזין לאילן להאחז ולהתקע בארץ, אף אלו יהיו מאחיזין לחשן, שבהם יהיה תלוי באפוד. מעשה עבות - מעשה קליעה. נחמיה ח' - צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב. סוכה יב. - אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב. רש"י - דההדס הוא עץ עבות, על שם שהעלין מורכבין זה על זה כמין עבותות ושרשרות. הדס שוטה - שאינו כשר ללולב, לפי שאין עבותו עשויה של שלש שלש עלין.
ג. בראשית מט' - מידי אביר יעקב. רמב"ן - ועל דרך האמת הברכה הזאת דומה לברכה אשר ברך למעלה את הנערים, כי אביר יעקב הוא א-להי אמת, ולא בא בכתוב אביר אברהם או יצחק וזולתם, רק אביר יעקב או אביר ישראל, הוא יעקב. והנה מידי אביר יעקב, הגדולה והגבורה. בראשית מח' - ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק.
ד. פנקסי הראי"ה א' פנקס ג' לח' - הבל היה רחמי יתירי כדכתיב בזוהר, ולא היה ג"כ בכלל תיקון העולם כמו שת, שהיה כדמות וצלם אדם, כלול במדות ממוזגות. וקין הרגו מפני שהיה קינא דמסאבותא, דין יתר. אמנם במשך הדורות מתחברים ב' הכוחות ועומדים על משקלם ע"י משה דאתפשטותיה בכל דור ודור. ומסיטרא דהבל, רחמי יתיר, בא מי שבקש לטשטש את העולם, להרחיב גבול ההשפעה של התורה במקום שאי אפשר כלל שתתכונן בו מפני יסודו הרע, ורק במשך דורות רבים אפשר שיתוקנו, ע"י מקורן של ישראל.. ו"תחת הסרפד יעלה הדס", "איש צמח שמו", שיהיה צדק אזור במתניו והאמונה אזור חלציו, "ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ".
ה. בראשית ב' - ויבן ד' א-להים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי. ברכות סא. - דרש רבי שמעון בן מנסיא.. מלמד שקלעה הקב"ה לחוה.. שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא. שבת עז: - שוטיתא שטותא. רש"י - שוטיתא - בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה. שטותא - נראה המרקד כשוטה.
ו. עין איה שבת ב' פ"ח כה' - כדי לפרק דעתו של האדם, וכדי שיבא עם כל הגסות החומרית שלו לשמח בחיים, ויכוין בזה אל המגמה העליונה שע"פ ההארה הא-להית היותר נשגבה, שעל פיהם ראוי באמת לשמח, וצדיקים ישמחו לפני ד', נבראה השטות, קוצר הדעת, וההתפעליות למראה איזה ברק של דבר משמח, אע"פ שהוא כצל עובר, מ"מ הרי הוא בעתו משמח, ומשריש את חוש השמחה בתכונת החיים, וממנה בא האדם לרומם את רוחו לבקש את מקור שמחתו בדברים קיימים ונצחיים.. שוטיתא, דמות ההדס שהיה מיוחד לשמחת חתן וכלה, לשמחה המבלטת את השקפת השמחה של החיים, למרות היגון הגובר שבהם, שטותא וחשכת ההבחנה החודרת גורמת תכונה שמחה זאת, אבל באמת שטותא זו מגעת עד מרום פסגה כזה שאין כל חכמת אדם מגעת לה.
ז. תנחומא אמור יט' – וההדס הזה דומה לעינים. מאמרי הראי"ה עמ' 157 - עד דלא ידע ואח אל אח יתודע, ויד ליד תנתן, וקול גדול ישמע: קומו ונעלה ציון אל בית אלקינו, וכבימי מור והדס יאמר גם היום ישנו עם אחד מאוגד וגבוש, עומד בחסנו, לבנות את כל הריסותיו מאוצרו הפנימי הסמוי מן העין אשר בו גנוזה היא הברכה של "לך כנוס את כל היהודים".
ח. זכריה ח' - והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה. רד"ק - ואין הדסים אלא צדיקים וכן הוא אומר ויהי אומן את הדסה. מלבי"ם - בין הצדיקים שימצא בדור ההוא במצולת העולם השפל. סנהדרין מד. - חטא ישראל. אמר רבי אבא בר זבדא, אף על פי שחטא ישראל הוא, אמר רבי אבא, היינו דאמרי אינשי, אסא דקאי ביני חילפי, אסא שמיה ואסא קרו ליה. שבת לג: - בהדי פניא דמעלי שבתא, חזו ההוא סבא, דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות, אמרו ליה, הני למה לך, אמר להו, לכבוד שבת. ותיסגי לך בחד, חד כנגד זכור וחד כנגד שמור, אמר ליה לבריה, חזי כמה חביבין מצות על ישראל. יתיב דעתייהו.
ט. סוכה לב: - א"ל מר בר אמימר לרב אשי, אבא, לההוא הדס שוטה קרי ליה. מגילה יט: - הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן. חידושי הריטב"א - על שם שאין עליו הולכין כסדר וכשורה והוא כשוטה שאין לו סדר ושיטה. שמואל א' יז' - ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו. שמואל א' כה' - ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע. ב"ק יז. - מהדס ומשבר את הכלים משלם חצי נזק. רש"י - מהדס - מרקד.
י. שבת קד. - אמר לו א"ל ב"ם ג"ן ד"ס להיכן אוליכן לגן הדס. רש"י – לגן עדן. עין איה פי"ב מח' - זאת היא תשובה להסברת דרך התיקון הראוי להעשות בנשמותיהן של ישראל.. הם אינם צריכין למירוק הכליוני שעל ידי תבערת אור הגיהנם, ואם שלפעמים נמצא בהם איזו חלישות כח על ידי התעלפות הרוחניות מפני הלחץ של חיבור החומר אל הרוח הטהור, הרי רפואתם היא רק הוספה של ריח טוב ועדין, שהוא משיב להם את חילם הגנוז בתוכיותם, בטהרת צביונו. על כן, עצם גן העדן בצורתו הרוחנית, הריחנית, שהנשמה נהנית ממנו, זהו האמצעי גם להשלמת המגרעות שלהם. על כן אמר להיכן אוליכם בתור מילוי והשלמה.. למדריגת הריח, שהוא יכשיר אותם להמדריגה היותר שלמה ועליונה מזו.
לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז ״מי ילד לי את אלה?״ — נקודת הנשמה שהמלחמה גילתה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
