ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- סוכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. שמות כח' - ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור. רש"י – לשון שרשי אילן המאחיזין לאילן להאחז ולהתקע בארץ, אף אלו יהיו מאחיזין לחשן, שבהם יהיה תלוי באפוד. מעשה עבות - מעשה קליעה. נחמיה ח' - צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב. סוכה יב. - אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב. רש"י - דההדס הוא עץ עבות, על שם שהעלין מורכבין זה על זה כמין עבותות ושרשרות. הדס שוטה - שאינו כשר ללולב, לפי שאין עבותו עשויה של שלש שלש עלין.
ג. בראשית מט' - מידי אביר יעקב. רמב"ן - ועל דרך האמת הברכה הזאת דומה לברכה אשר ברך למעלה את הנערים, כי אביר יעקב הוא א-להי אמת, ולא בא בכתוב אביר אברהם או יצחק וזולתם, רק אביר יעקב או אביר ישראל, הוא יעקב. והנה מידי אביר יעקב, הגדולה והגבורה. בראשית מח' - ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק.
ד. פנקסי הראי"ה א' פנקס ג' לח' - הבל היה רחמי יתירי כדכתיב בזוהר, ולא היה ג"כ בכלל תיקון העולם כמו שת, שהיה כדמות וצלם אדם, כלול במדות ממוזגות. וקין הרגו מפני שהיה קינא דמסאבותא, דין יתר. אמנם במשך הדורות מתחברים ב' הכוחות ועומדים על משקלם ע"י משה דאתפשטותיה בכל דור ודור. ומסיטרא דהבל, רחמי יתיר, בא מי שבקש לטשטש את העולם, להרחיב גבול ההשפעה של התורה במקום שאי אפשר כלל שתתכונן בו מפני יסודו הרע, ורק במשך דורות רבים אפשר שיתוקנו, ע"י מקורן של ישראל.. ו"תחת הסרפד יעלה הדס", "איש צמח שמו", שיהיה צדק אזור במתניו והאמונה אזור חלציו, "ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ".
ה. בראשית ב' - ויבן ד' א-להים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי. ברכות סא. - דרש רבי שמעון בן מנסיא.. מלמד שקלעה הקב"ה לחוה.. שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא. שבת עז: - שוטיתא שטותא. רש"י - שוטיתא - בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה. שטותא - נראה המרקד כשוטה.
ו. עין איה שבת ב' פ"ח כה' - כדי לפרק דעתו של האדם, וכדי שיבא עם כל הגסות החומרית שלו לשמח בחיים, ויכוין בזה אל המגמה העליונה שע"פ ההארה הא-להית היותר נשגבה, שעל פיהם ראוי באמת לשמח, וצדיקים ישמחו לפני ד', נבראה השטות, קוצר הדעת, וההתפעליות למראה איזה ברק של דבר משמח, אע"פ שהוא כצל עובר, מ"מ הרי הוא בעתו משמח, ומשריש את חוש השמחה בתכונת החיים, וממנה בא האדם לרומם את רוחו לבקש את מקור שמחתו בדברים קיימים ונצחיים.. שוטיתא, דמות ההדס שהיה מיוחד לשמחת חתן וכלה, לשמחה המבלטת את השקפת השמחה של החיים, למרות היגון הגובר שבהם, שטותא וחשכת ההבחנה החודרת גורמת תכונה שמחה זאת, אבל באמת שטותא זו מגעת עד מרום פסגה כזה שאין כל חכמת אדם מגעת לה.
ז. תנחומא אמור יט' – וההדס הזה דומה לעינים. מאמרי הראי"ה עמ' 157 - עד דלא ידע ואח אל אח יתודע, ויד ליד תנתן, וקול גדול ישמע: קומו ונעלה ציון אל בית אלקינו, וכבימי מור והדס יאמר גם היום ישנו עם אחד מאוגד וגבוש, עומד בחסנו, לבנות את כל הריסותיו מאוצרו הפנימי הסמוי מן העין אשר בו גנוזה היא הברכה של "לך כנוס את כל היהודים".
ח. זכריה ח' - והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה. רד"ק - ואין הדסים אלא צדיקים וכן הוא אומר ויהי אומן את הדסה. מלבי"ם - בין הצדיקים שימצא בדור ההוא במצולת העולם השפל. סנהדרין מד. - חטא ישראל. אמר רבי אבא בר זבדא, אף על פי שחטא ישראל הוא, אמר רבי אבא, היינו דאמרי אינשי, אסא דקאי ביני חילפי, אסא שמיה ואסא קרו ליה. שבת לג: - בהדי פניא דמעלי שבתא, חזו ההוא סבא, דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות, אמרו ליה, הני למה לך, אמר להו, לכבוד שבת. ותיסגי לך בחד, חד כנגד זכור וחד כנגד שמור, אמר ליה לבריה, חזי כמה חביבין מצות על ישראל. יתיב דעתייהו.
ט. סוכה לב: - א"ל מר בר אמימר לרב אשי, אבא, לההוא הדס שוטה קרי ליה. מגילה יט: - הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן. חידושי הריטב"א - על שם שאין עליו הולכין כסדר וכשורה והוא כשוטה שאין לו סדר ושיטה. שמואל א' יז' - ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו. שמואל א' כה' - ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע. ב"ק יז. - מהדס ומשבר את הכלים משלם חצי נזק. רש"י - מהדס - מרקד.
י. שבת קד. - אמר לו א"ל ב"ם ג"ן ד"ס להיכן אוליכן לגן הדס. רש"י – לגן עדן. עין איה פי"ב מח' - זאת היא תשובה להסברת דרך התיקון הראוי להעשות בנשמותיהן של ישראל.. הם אינם צריכין למירוק הכליוני שעל ידי תבערת אור הגיהנם, ואם שלפעמים נמצא בהם איזו חלישות כח על ידי התעלפות הרוחניות מפני הלחץ של חיבור החומר אל הרוח הטהור, הרי רפואתם היא רק הוספה של ריח טוב ועדין, שהוא משיב להם את חילם הגנוז בתוכיותם, בטהרת צביונו. על כן, עצם גן העדן בצורתו הרוחנית, הריחנית, שהנשמה נהנית ממנו, זהו האמצעי גם להשלמת המגרעות שלהם. על כן אמר להיכן אוליכם בתור מילוי והשלמה.. למדריגת הריח, שהוא יכשיר אותם להמדריגה היותר שלמה ועליונה מזו.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?

איך ללמוד אמונה?

התלהבות ללא יין

מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

עבודת ה' לחופש

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















