ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
הסיפור הבא הוא אמיתי לחלוטין, והוא אירע לי בעצמי.
לפני מספר שנים, קיבלתי טלפון ממורה באחת האולפנות בדרום, ובקשה בפיה:
"באולפנה שלנו, יש מגמה ללימודי חלל. במסגרת הלימודים, אנחנו מגיעים לסיור לימודי במקום שמלמד על כוכבים וחלל. בסיור נלמד דברים רבים ממומחים בתחום, אך חשוב לי שנלמד גם משהו על יחסה של היהדות לתחום. אולי אתה מוכן להעביר לנו שיעור בנושא: 'היהדות והאסטרונומיה' או 'היהדות והכוכבים'"?
עד היום, אני לא לחלוטין מבין למה הסכמתי לבקשתה, אבל הסכמתי. האמת היא, שאם יהודים מבקשים ללמוד תורה, ויש לנו זמן לכך, ראוי להיענות לבקשתם. בנוסף לכך, גם אני בילדותי התעניינתי רבות בחלל ובכוכבים, ואולי זו הסיבה שהסכמתי.
וכך בהפסקת צהריים, בין סדר בוקר לסדר צהריים, אני נוסע למקום המדובר, ובדרך מנסה לבנות את מהלך השיעור הקרוב. אולי אדבר על כך, שעם ישראל לא צריך לחשוש מהמהלכים שצופים האסטרולוגים בכוכבים ובמזלות, שהרי "אמר רבי יוחנן: מניין שאין מזל לישראל – שנאמר: כה אמר ה'... מאתות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה, גויים יחתו, ולא ישראל" (שבת קנו:). אולי אדבר על האמורא שמואל, שהיו נהירים לו שבילי הרקיע כמו שבילי עירו נהרדעא.
והנה, אני מגיע למקום, נכנס בשעריו, ומולי מתנוססת תמונתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל, ובאותו רגע, מבזיקה בי התובנה שפותחת את השיעור.
נכנסתי ושאלתי את המשתתפות: מי יודעת, מי היה האסטרונאוט הישראלי הראשון?
כמובן, שהתשובה המתבקשת הייתה – אילן רמון.
אך האמת היא, שהאסטרונאוט הישראלי, ליתר דיוק, האסטרונאוט העברי הראשון היה... אברהם אבינו. וכך כותב רש"י על הפסוק "וַיּוֹצֵ?א אֹת?וֹ הַח?וּצָה, וַיֹּ?אמֶר?: הַבֶּט־נָ?א הַשָּׁמַ?יְמָה וּסְפֹר? הַכּ?וֹכָבִ?ים אִם־תּוּכַ?ל לִסְפֹּ?ר אֹתָ?ם... כֹּ?ה יִהְיֶ?ה זַרְעֶֽךָ". "ויוצא אתו החוצה" – "אמר לו (ה' לאברהם) צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן... הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים, וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה".
במילים אחרות, ה' הטיס את אברהם אבינו בחללית ניסית מיוחדת, והוציא אותו אפילו מחוץ לחלל, כלומר הוא היה סופר אסטרונאוט.
מה הרעיון הגנוז בכך?
הכוכבים מבטאים את המציאות של העולם החומרי שלנו במובן הכי רחב שיכול להיות. העולם שלנו הוא מוגבל, והכי רחוק שהוא מגיע זה לכוכבים. מסתכלים החוזים בכוכבים, ואומרים: בעולם הזה החומרי אברהם לא יכול להוליד, כי לא יכול להיוולד כאן ילד יהודי, שהרי העולם הוא חומים, ועם ישראל הוא רוחני. ילד יהודי לא מתאים לעולם.
אבל אז אומר הקב"ה: אכן, במושגים של העולם הזה החומרי הם צודקים, אבל אני מוציא את אברהם מחלל העולם, עם ישראל יונק מביא לעולם בשורה רוחנית שהיא מעבר לחלל העולם, ומשם אברהם יוליד את הילד העברי הראשון.
כשמביטים אפילו על הכוכבים מלמעלה למטה, כמו שאומר רש"י, אז יכול להיוולד הילד העברי.
ובפרשה שלנו נולד יצחק. הוא נקרא בשם הזה כי זה מצחיק. צחוק מגיע מהפתעה. כשיש משהו מפתיע – צוחקים. ויצחק הוא מצחיק, כי זו הפתעה גדולה. פתאום נוחת לכאן מישהו מעבר לחלל, כביכול ה'חיזר' הראשון. 'חיזר' בן 'אסטרונאוט'.
ומאז, כולנו, כל עם ישראל 'חיזרים', אנחנו מביאים לעולם את הבשורה הגדולה מחוץ לחלל – יש רוחניות בעולם! יש טוב בעולם! עבודת ה' היא הטוב האמיתי בעולם!

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
















