בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • וירא
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה

הסיפור הבא הוא אמיתי לחלוטין, והוא אירע לי בעצמי.

לפני מספר שנים, קיבלתי טלפון ממורה באחת האולפנות בדרום, ובקשה בפיה:

"באולפנה שלנו, יש מגמה ללימודי חלל. במסגרת הלימודים, אנחנו מגיעים לסיור לימודי במקום שמלמד על כוכבים וחלל. בסיור נלמד דברים רבים ממומחים בתחום, אך חשוב לי שנלמד גם משהו על יחסה של היהדות לתחום. אולי אתה מוכן להעביר לנו שיעור בנושא: 'היהדות והאסטרונומיה' או 'היהדות והכוכבים'"?

עד היום, אני לא לחלוטין מבין למה הסכמתי לבקשתה, אבל הסכמתי. האמת היא, שאם יהודים מבקשים ללמוד תורה, ויש לנו זמן לכך, ראוי להיענות לבקשתם. בנוסף לכך, גם אני בילדותי התעניינתי רבות בחלל ובכוכבים, ואולי זו הסיבה שהסכמתי.

וכך בהפסקת צהריים, בין סדר בוקר לסדר צהריים, אני נוסע למקום המדובר, ובדרך מנסה לבנות את מהלך השיעור הקרוב. אולי אדבר על כך, שעם ישראל לא צריך לחשוש מהמהלכים שצופים האסטרולוגים בכוכבים ובמזלות, שהרי "אמר רבי יוחנן: מניין שאין מזל לישראל – שנאמר: כה אמר ה'... מאתות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה, גויים יחתו, ולא ישראל" (שבת קנו:). אולי אדבר על האמורא שמואל, שהיו נהירים לו שבילי הרקיע כמו שבילי עירו נהרדעא.

והנה, אני מגיע למקום, נכנס בשעריו, ומולי מתנוססת תמונתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל, ובאותו רגע, מבזיקה בי התובנה שפותחת את השיעור.

נכנסתי ושאלתי את המשתתפות: מי יודעת, מי היה האסטרונאוט הישראלי הראשון?

כמובן, שהתשובה המתבקשת הייתה – אילן רמון.

אך האמת היא, שהאסטרונאוט הישראלי, ליתר דיוק, האסטרונאוט העברי הראשון היה... אברהם אבינו. וכך כותב רש"י על הפסוק "וַיּוֹצֵ?א אֹת?וֹ הַח?וּצָה, וַיֹּ?אמֶר?: הַבֶּט־נָ?א הַשָּׁמַ?יְמָה וּסְפֹר? הַכּ?וֹכָבִ?ים אִם־תּוּכַ?ל לִסְפֹּ?ר אֹתָ?ם... כֹּ?ה יִהְיֶ?ה זַרְעֶֽךָ". "ויוצא אתו החוצה" – "אמר לו (ה' לאברהם) צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן... הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים, וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה".

במילים אחרות, ה' הטיס את אברהם אבינו בחללית ניסית מיוחדת, והוציא אותו אפילו מחוץ לחלל, כלומר הוא היה סופר אסטרונאוט.

מה הרעיון הגנוז בכך?

הכוכבים מבטאים את המציאות של העולם החומרי שלנו במובן הכי רחב שיכול להיות. העולם שלנו הוא מוגבל, והכי רחוק שהוא מגיע זה לכוכבים. מסתכלים החוזים בכוכבים, ואומרים: בעולם הזה החומרי אברהם לא יכול להוליד, כי לא יכול להיוולד כאן ילד יהודי, שהרי העולם הוא חומים, ועם ישראל הוא רוחני. ילד יהודי לא מתאים לעולם.

אבל אז אומר הקב"ה: אכן, במושגים של העולם הזה החומרי הם צודקים, אבל אני מוציא את אברהם מחלל העולם, עם ישראל יונק מביא לעולם בשורה רוחנית שהיא מעבר לחלל העולם, ומשם אברהם יוליד את הילד העברי הראשון.

כשמביטים אפילו על הכוכבים מלמעלה למטה, כמו שאומר רש"י, אז יכול להיוולד הילד העברי.

ובפרשה שלנו נולד יצחק. הוא נקרא בשם הזה כי זה מצחיק. צחוק מגיע מהפתעה. כשיש משהו מפתיע – צוחקים. ויצחק הוא מצחיק, כי זו הפתעה גדולה. פתאום נוחת לכאן מישהו מעבר לחלל, כביכול ה'חיזר' הראשון. 'חיזר' בן 'אסטרונאוט'.

ומאז, כולנו, כל עם ישראל 'חיזרים', אנחנו מביאים לעולם את הבשורה הגדולה מחוץ לחלל – יש רוחניות בעולם! יש טוב בעולם! עבודת ה' היא הטוב האמיתי בעולם!

סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il