ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם... וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים".
המבחן הקשה שבו הועמד אברהם בחייו, בציווי לשחוט את בנו היחיד והאהוב, נחקק כדרגה הגבוהה ביותר שאליה יכול להעפיל בן אנוש, בהתמסרותו הטוטאלית לאלוהים ומצוותיו. זהו הניסיון האחרון מתוך עשרת הניסיונות בהם התנסה, והיחיד שצויין בתורה במפורש כניסיון.
כשאברהם יצא אל הר המוריה, נלוו אליו יצחק, ושני נעריו, אליעזר וישמעאל. מכיוון שגיבור הסיפור הוא יצחק, תמוהה עובדת הזכרתם של שני הנערים, שממלאים תפקיד שולי באירוע. תמיהה זו מתעצמת בהמשך, כשלפני עלייתו של אברהם אל ההר בו אמורה להתבצע העקידה, שוב מציין המקרא שאברהם פנה אל נעריו, ופעם נוספת כאשר הכל הסתיים. מהו המסר אותו מבקשת התורה ללמדנו בהדגשתו של פרט שולי זה?
חכמינו מספרים כי כאשר נגלה לעיני אברהם הר המוריה כשענן חופף עליו, שאל את יצחק ונעריו, האם גם הם רואים את הענן, וכשהשיבו אליעזר וישמעאל בשלילה, הורה להם להישאר למרגלות ההר עם החמור. מהי המשמעות לקוצר ראייתם של הנערים?
להבנת הדברים, נִדָּרֵשׁ להרחיב על מהותם של עשרת הניסיונות שבהם התנסה אברהם, שמעבר להיותם מופת פנומנלי של התמסרות לצווי האלוהים, היו גם התחנות בדרכו הרוחנית אל שלמותו האנושית. התכונה המאפיינת את אברהם היא מידת החסד; התנועה בנפש של אהבה ללא תנאי, רגישות לסבל האנושי, עשייה, הענקה והשפעה חיצונית ללא גבול. להשלמתה, נצרכה מידת החסד שלו למידת הגבורה - התגברות ואיפוק, העמקה פנימה ופחות השפעה כלפי חוץ שימנעו יצירה או הענקה כאשר הזולת אינו ראוי לכך. רק כאשר הגבורה מאזנת את החסד ומגבילה אותו, מתגלית בעולם ההוי"ה האלוהית בשלמות. זו מטרתם של הניסיונות שהלכו ונעשו קשים יותר, כשאברהם נדרש בכל אחד מהם, לצמצם ולכבוש את תנועת הנפש הטבעית שלו, ולהוסיף את מימד הגבורה והיראה, כשעקדת יצחק היא הניסיון הקשה מביניהם, בתביעה לכבוש את רחמיו באופן הקיצוני ביותר.
אברהם ראה גם באליעזר וישמעאל, יורשים אופציונליים, כאשר הירושה במובן זה, היא המשכת פרסום הייעוד האלוהי של העולם. הוא לקחם איתו, כדי שילמדו גם הם את מידת הגבורה, לאיזון נטיית החסד שלהם. אך כאשר הגיע אל הר המוריה שבו נדרש לבצע את העקידה הוא מגלה שרק הוא ויצחק רואים את הענן החופף על ההר כלומר רק הם מכירים בערך המוסף של העקידה - מידת הגבורה, הבין אברהם כי למרות שירשו ממנו את מידת החסד אין בכוחם לאזן אותה עם מידת הגבורה, משום שמבנה נפשם אינו יכול לשאת את שני ההפכים הללו. זו הסיבה שהם לא יזכו להיות בין מייסדי העם הנבחר. רק "בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע", רק יצחק כשיר להיות החולייה הבאה בשרשרת לקראת התגלות שם ה' בעולם באופן השלם ביותר. הם נשארים עם החמור ואברהם ויצחק מעפילים אל ההר...
זהו הרגע שבו נפתח הפער המהותי בין עם ישראל לשאר האומות. עם ישראל לבדו יכול לשאת את התנועות ההפכיות שבכוחן לאזן זו את זו; החסד והאהבה הדין והיראה, ולגלות את הייעוד האלוהי במלואו. ההבנה שנבטה שעה קלה לפני העקידה, הביאה לחיבור עמוק ומיוחד בין אברהם ליצחק, שמבוטא בכתובים ב"וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" ובהדגשת יחוסם זה אל זה כאב וכבן היורש הבלעדי שימשיך את מפעל חייו.
***
ניסיון העקדה היה תהליך מורכב בו השתלבו חסד ואהבה עם גבורה ויראה לשלמות אחת, שבסופו יצחק נקשר באברהם כממשיך בשורת גילוי ההוי"ה האלוהית בעולם, ובין מייסדי עם ישראל.

הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?

מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הנאה ממעשה שבת

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך ללמוד גמרא?

הלכות שטיפת כלים בשבת

למה משווים את העצים לצדיקים?

איך לקשור את הסכך?

מה המשמעות הנחת תפילין?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















