ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
הרשב"ם לספר בראשית (כב, א) כותב: "ויהי אחר הדברים האלה - אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן, וחרה אפו של הקב"ה על זאת, שהרי ארץ פלישתים בכלל גבול ישראל והקב"ה ציווה עליהם לא תחיה כל נשמה, וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלישתים גורל, לכן והא־לוהים ניסה את אברהם, קינטרו וציערו... נתגאתה בבן שנתתיו לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך. וכן מצאתי אחרי כן במדרש שמואל ויהי ארון ה' בארץ פלישתים שבעה חודשים. כתב את שבע כבשות הצאן תיקח מידי. אמר לו הקב"ה אתה נתת לו שבע כבשות, חייך שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחין אותן. דבר אחר, חייך שבניו הורגים שבעה צדיקים מבניך ואלו הן, שמשון, חפני ופנחס, שאול ושלושה בניו. דבר אחר, חייך שבניו מחריבים שבע משכנות, ואלו הן, אוהל מועד וגלגל, נוב ושילה וגבעון ובית עולמים. ד"א שארון מחזיר בשדה פלישתים שבעה חודשים".
מתוך דברי הרשב"ם עולה כי החזקה בארץ דורשת מסירות נפש אין קץ: כשאברהם אבינו כרת ברית עם אבימלך וויתר לכמה דורות על חבל עזה, חרה אפו של הקב"ה על כך. התיקון הנדרש לכך הוא גילוי מחודש של מסירות נפש מצד אברהם אבינו לקב"ה, כפי שנדרש בעקדת יצחק.
לא בכדי העונש המוטל על עם ישראל בשל הברית הזאת קשה כל כך: ניצחון הפלישתים בשבע מלחמות, הריגת שבעה צדיקים, חורבן בתי המקדש, ועיכוב ארון הברית בשדה פלישתים שבעה חודשים כנגד שבע כבשות הצאן.
ויש לשאול, הרי מצאנו במסכת תענית כט ע"א: "ותישא כל העדה וייתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכייה של חינם ואני קובע לכם בכייה לדורות. הכוונה לחורבן שני בתי המקדש [רבנו חננאל]". משמע שבגין המרגלים חרבו בתי המקדש?
ויש לומר שבכוח המרגלים היה לתקן את חטאו של אברהם אבינו. אילו הם היו מוכנים להילחם מתוך מסירות נפש על כיבוש ארץ ישראל כנגד עמים חזקים ומאיימים, "אפס כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאוד, וגם ילידי הענק ראינו שם. עמלק יושב בארץ הנגב, והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני וכו'" - הם היו מונעים בכך את חורבן בתי המקדש. אך לא רק שהם לא תיקנו, הם קלקלו יותר, בסירובם להילחם על הארץ ובהעדפתם שקט על פני מלחמה, ובכך הם גרמו שהעונש של חורבן בתי המקדש יישאר בתוקפו.
יצחק מוותר על חבל עזה ללא מאבק
בספר בראשית פרק כ"ו כתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'. ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד. ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה ויקנאו אותו פלישתים. ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעימנו כי עצמת ממנו מאוד. וילך משם יצחק וייחן בנחל גרר וישב שם. וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אבין ויסתמום פלישתים. ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים. ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עימו. ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה. ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".
אף על פי שיצחק רואה ברכה גדולה וסייעתא דשמיא עצומה בעמלו בחבל ארץ פלישתים, הוא מוותר על המאבק מול פלישתים ונסוג, מעדיף שקט על פני מלחמה על המקום. וכך כותב הרד"ק (בראשית כו, כג): "ויעל משם [יצחק] באר שבע... פלישתים אף על פי שהיא מארץ ישראל לא הוחזקה בידם, לפיכך רבו עימהם על הגבול, וכל זה להודיעם שלא תהיה מוחזקת בידם כלה אף על פי שחלקוה - לא הוחזקה בידם עד באחרונה לימות המשיח, כמו ארץ שלושה גוים, את הקיני, את הקניזי ואת הקדמוני".
הברית עם אבימלך המעכבת את כיבוש ירושלים
בספר שמואל ב' (ה, ו) כתוב: "וילך המלך ואנשיו ירושלים אל היבוסי יושב הארץ, ויאמר לדוד לאמור לא תבוא הנה כי אם הסירך העיוורים והפיסחים לאמור לא יבוא דוד הנה".
מיהם העיוורים והפסחים? בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו נכתב: "מה עשו אנשי יבוס, עשו צלמים של נחושת והעמידו אותם ברחוב העיר וכתבו עליהם שבועת אברהם. וכשבאו ישראל לארץ רצו להיכנס בעיר היבוסי, ולא היו יכולים להיכנס מפני אות ברית שבועת אברהם... וכשמלך דוד ורצה להיכנס בעיר היבוסי לא הניחו אותו... אמרו לו אין אתה יכול להיכנס בעיר היבוסי עד שתסיר כל הצלמים הללו שכתוב עליהם אות שבועת אברהם".
הרד"ק בשמואל ב' פרק ה' כותב: "כי אם הסירך העיוורים והפיסחים... אמרו כי שני צלמים אלו היו בראש המגדל הנקרא צנור והיה אחד עיוור, על שם יצחק [ותכהינה עיניו מראות], והאחד היה פסח, על שם יעקב [והוא צולע על ירכו] ובפיהם השבועה שנשבע אברהם לאבימלך [על גרר שבחבל ארץ פלישתים]... לפיכך לא כבשו ישראל את ירושלים כי עדיין היה נכד אבימלך חי ובימי דוד כבר מת ובטלה השבועה".
מכאן שגם כיבוש ירושלים התעכב שנים רבות בעקבות אותה ברית עם אבימלך.
עזה בימינו ומבחן נאמנותו של עם ישראל לארצו
יש לשאול מדוע אנו מצליחים להכריע אויבים גדולים כמו איראן, סוריה ולבנון תוך זמן קצר, אך נאבקים כבר יותר משנתיים מול חמאס בעזה. ויש לומר שחבל עזה הוא נקודת הבוחן של יחס עם ישראל לארץ ישראל בכלל. כבר שלוש פעמים הקב"ה נתן לנו במתנה חבל זה, אבל נסוגנו ממנו: לאחר מלחמת השחרור, תוך חתימה על שביתת נשק [שטחים תמורת שקט]; לאחר מלחמת סיני, מתוך הכרח וחוסר הרצון להיאבק מול המעצמות בעקירה מחבל ימית, ובעקירה מחבל עזה וגוש קטיף. רוב חברי הכנסת הצביעו בעד עקירת היישובים. כל עוד עם ישראל אינו שב אל חבל זה, נפשית ומעשית, בשמחה ובחפץ לב, דרכנו לא תצלח.
"שובו אליי ואשוב אליכם" (מלאכי ג, ז). כשנשוב אל חבל עזה, הוא ישוב אלינו.
וכך מובא בספר הכוזרי, מאמר ב, סעיף כד: "ירושלים אומנם תיבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו את אבניה ואת עפרה". כנ"ל צריך לכסוף לחבל עזה תכלית הכוסף. אנו זוכים שבמלחמה זו עם ישראל מתקרב נפשית ומעשית לחבל עזה, כשחיילי צה"ל מוסרים את הנפש ממש על מקום זה. ככל שנמשיך לכסוף יותר למקום זה, כך נקרב את בניינה הנצחי של ירושלים ואת בניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.
הכותב הוא רב גוש קטיף לשעבר ותושב נווה דקלים ת"ו. כיום עומד בראש מרכז תורה ומדינה בניצן
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













