ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
הרשב"ם לספר בראשית (כב, א) כותב: "ויהי אחר הדברים האלה - אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן, וחרה אפו של הקב"ה על זאת, שהרי ארץ פלישתים בכלל גבול ישראל והקב"ה ציווה עליהם לא תחיה כל נשמה, וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלישתים גורל, לכן והא־לוהים ניסה את אברהם, קינטרו וציערו... נתגאתה בבן שנתתיו לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך. וכן מצאתי אחרי כן במדרש שמואל ויהי ארון ה' בארץ פלישתים שבעה חודשים. כתב את שבע כבשות הצאן תיקח מידי. אמר לו הקב"ה אתה נתת לו שבע כבשות, חייך שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחין אותן. דבר אחר, חייך שבניו הורגים שבעה צדיקים מבניך ואלו הן, שמשון, חפני ופנחס, שאול ושלושה בניו. דבר אחר, חייך שבניו מחריבים שבע משכנות, ואלו הן, אוהל מועד וגלגל, נוב ושילה וגבעון ובית עולמים. ד"א שארון מחזיר בשדה פלישתים שבעה חודשים".
מתוך דברי הרשב"ם עולה כי החזקה בארץ דורשת מסירות נפש אין קץ: כשאברהם אבינו כרת ברית עם אבימלך וויתר לכמה דורות על חבל עזה, חרה אפו של הקב"ה על כך. התיקון הנדרש לכך הוא גילוי מחודש של מסירות נפש מצד אברהם אבינו לקב"ה, כפי שנדרש בעקדת יצחק.
לא בכדי העונש המוטל על עם ישראל בשל הברית הזאת קשה כל כך: ניצחון הפלישתים בשבע מלחמות, הריגת שבעה צדיקים, חורבן בתי המקדש, ועיכוב ארון הברית בשדה פלישתים שבעה חודשים כנגד שבע כבשות הצאן.
ויש לשאול, הרי מצאנו במסכת תענית כט ע"א: "ותישא כל העדה וייתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכייה של חינם ואני קובע לכם בכייה לדורות. הכוונה לחורבן שני בתי המקדש [רבנו חננאל]". משמע שבגין המרגלים חרבו בתי המקדש?
ויש לומר שבכוח המרגלים היה לתקן את חטאו של אברהם אבינו. אילו הם היו מוכנים להילחם מתוך מסירות נפש על כיבוש ארץ ישראל כנגד עמים חזקים ומאיימים, "אפס כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאוד, וגם ילידי הענק ראינו שם. עמלק יושב בארץ הנגב, והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני וכו'" - הם היו מונעים בכך את חורבן בתי המקדש. אך לא רק שהם לא תיקנו, הם קלקלו יותר, בסירובם להילחם על הארץ ובהעדפתם שקט על פני מלחמה, ובכך הם גרמו שהעונש של חורבן בתי המקדש יישאר בתוקפו.
יצחק מוותר על חבל עזה ללא מאבק
בספר בראשית פרק כ"ו כתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'. ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד. ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה ויקנאו אותו פלישתים. ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעימנו כי עצמת ממנו מאוד. וילך משם יצחק וייחן בנחל גרר וישב שם. וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אבין ויסתמום פלישתים. ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים. ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עימו. ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה. ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".
אף על פי שיצחק רואה ברכה גדולה וסייעתא דשמיא עצומה בעמלו בחבל ארץ פלישתים, הוא מוותר על המאבק מול פלישתים ונסוג, מעדיף שקט על פני מלחמה על המקום. וכך כותב הרד"ק (בראשית כו, כג): "ויעל משם [יצחק] באר שבע... פלישתים אף על פי שהיא מארץ ישראל לא הוחזקה בידם, לפיכך רבו עימהם על הגבול, וכל זה להודיעם שלא תהיה מוחזקת בידם כלה אף על פי שחלקוה - לא הוחזקה בידם עד באחרונה לימות המשיח, כמו ארץ שלושה גוים, את הקיני, את הקניזי ואת הקדמוני".
הברית עם אבימלך המעכבת את כיבוש ירושלים
בספר שמואל ב' (ה, ו) כתוב: "וילך המלך ואנשיו ירושלים אל היבוסי יושב הארץ, ויאמר לדוד לאמור לא תבוא הנה כי אם הסירך העיוורים והפיסחים לאמור לא יבוא דוד הנה".
מיהם העיוורים והפסחים? בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו נכתב: "מה עשו אנשי יבוס, עשו צלמים של נחושת והעמידו אותם ברחוב העיר וכתבו עליהם שבועת אברהם. וכשבאו ישראל לארץ רצו להיכנס בעיר היבוסי, ולא היו יכולים להיכנס מפני אות ברית שבועת אברהם... וכשמלך דוד ורצה להיכנס בעיר היבוסי לא הניחו אותו... אמרו לו אין אתה יכול להיכנס בעיר היבוסי עד שתסיר כל הצלמים הללו שכתוב עליהם אות שבועת אברהם".
הרד"ק בשמואל ב' פרק ה' כותב: "כי אם הסירך העיוורים והפיסחים... אמרו כי שני צלמים אלו היו בראש המגדל הנקרא צנור והיה אחד עיוור, על שם יצחק [ותכהינה עיניו מראות], והאחד היה פסח, על שם יעקב [והוא צולע על ירכו] ובפיהם השבועה שנשבע אברהם לאבימלך [על גרר שבחבל ארץ פלישתים]... לפיכך לא כבשו ישראל את ירושלים כי עדיין היה נכד אבימלך חי ובימי דוד כבר מת ובטלה השבועה".
מכאן שגם כיבוש ירושלים התעכב שנים רבות בעקבות אותה ברית עם אבימלך.
עזה בימינו ומבחן נאמנותו של עם ישראל לארצו
יש לשאול מדוע אנו מצליחים להכריע אויבים גדולים כמו איראן, סוריה ולבנון תוך זמן קצר, אך נאבקים כבר יותר משנתיים מול חמאס בעזה. ויש לומר שחבל עזה הוא נקודת הבוחן של יחס עם ישראל לארץ ישראל בכלל. כבר שלוש פעמים הקב"ה נתן לנו במתנה חבל זה, אבל נסוגנו ממנו: לאחר מלחמת השחרור, תוך חתימה על שביתת נשק [שטחים תמורת שקט]; לאחר מלחמת סיני, מתוך הכרח וחוסר הרצון להיאבק מול המעצמות בעקירה מחבל ימית, ובעקירה מחבל עזה וגוש קטיף. רוב חברי הכנסת הצביעו בעד עקירת היישובים. כל עוד עם ישראל אינו שב אל חבל זה, נפשית ומעשית, בשמחה ובחפץ לב, דרכנו לא תצלח.
"שובו אליי ואשוב אליכם" (מלאכי ג, ז). כשנשוב אל חבל עזה, הוא ישוב אלינו.
וכך מובא בספר הכוזרי, מאמר ב, סעיף כד: "ירושלים אומנם תיבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו את אבניה ואת עפרה". כנ"ל צריך לכסוף לחבל עזה תכלית הכוסף. אנו זוכים שבמלחמה זו עם ישראל מתקרב נפשית ומעשית לחבל עזה, כשחיילי צה"ל מוסרים את הנפש ממש על מקום זה. ככל שנמשיך לכסוף יותר למקום זה, כך נקרב את בניינה הנצחי של ירושלים ואת בניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.
הכותב הוא רב גוש קטיף לשעבר ותושב נווה דקלים ת"ו. כיום עומד בראש מרכז תורה ומדינה בניצן
מתוך העיתון 'בשבע'
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
נס חנוכה בעולם שכלי ?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
