ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בבתי מלון ישנו בלובי בדרך כלל מיחם של מים חמים לצורך הרוצים לשתות קפה ותה, ואף שבמיחם עצמו נותנים רק מים ולא שום איסור, מכל מקום יש חשש שמא הגויים שפכו ממנו לתוך מאכלם וגרמו למיחם להיאסר.
וחשש איסור זה שייך בשני אופנים. האחד, מחמת זיעת האיסור המצטברת במיחם, וכמו שכתב השולחן ערוך (יו״ד סימן צב ס״ח) לאסור קדירה של בשר שנתנו תחתיה מחבת של חלב רותח, שהזיעה של המאכל החלבי עולה ונבלע בקדירה הבשרית, והוסיף הרמ״א שהמדובר הוא על מחבת מגולה שהיה בקרוב כך שהזיעה העולה לקדירה היתה עדיין בחום של יד סולדת.
ולמדנו מדבריו שזיעה העולה מן המאכל המתבשל דינה כהמאכל עצמו, ולכן היה נראה לאסור את המיחם מטעם שהמים החמים היורדים מן המיחם על המאכל האסור מחממים את המאכל, וגורמים לזיעה מן המאכל לעלות חזרה אל המיחם ולאוסרו, אלא שישנם כמה צדדים להקל בהנ״ל. ראשית דינו של השו״ע נאמר במחבת על האש שאז פשוט שהזיעה העולה ממנו חמה ביותר, ואינה דומה למאכל צונן הניתן תחת המיחם שאינו חם כל כך.
ועוד היה נראה לומר שדינו של החום העולה אינו ככלי ראשון אלא ככלי שני, שהרי אחר שירדו מים חמים מן המיחם אל המאכל וחיממו אותו עולים הם חזרה אל המיחם ואז הם נחשבים ככלי שני, והרי אף אם נחמיר כדעת השולחן ערוך (סי’ קה ס״ב) לחשוש לכלי שני לכתחילה, מכל מקום בדיעבד הוא כתב להקל. ואין להקשות על זה שכיון שהמיחם הינו חם ומחובר לחשמל לכן דינו לאסור כשם שביאר בתרומת הדשן (ח״ב סימן קג), והובא בפמ״ג (משב״ז סי’ צב ס״ק כט), וכן ביד יהודה (תחילת ס״ק נה), וכן הוא בכה״ח (יו״ד סי’ צב ס״ק צח) שכל שהכלי העליון נמצא על האש אזי אפילו אם הזיעה העולה אינה בחום של יד סולדת עדיין נבלעת היא בקדירה העליונה, שכל זה נאמר רק אם אכן המיחם היה חם מבחוץ אבל המציאות היא שדפנות המיחם אינם חמות כלל ולכן אינן אוסרות.
וכתבו הפוסקים שמן הסתם אין לחשוש שמא הזיעה בחום של יד סולדת כל עוד לא ראינו שכך חומה, כן מובא ביד יהודה (סימן קח ארוך סקט״ז), ובאגר״מ (יו״ד ח״א סימן מ’), ובשו״ת חשב האפוד (ח״ב סי’ קיד). וכן כתב המנחת יעקב (כלל לה סקכ״א) שרק לכתחילה חוששין לזיעה אבל בדיעבד אמרינן שלא הזיע.
נוסף לכל הנ״ל יש להתיר ביסוד דברי הב״ח (חדשות סימן כד) שהסביר שאין הזיעה אוסרת אלא היכא שאין לה מקום להתפשט לצדדין, אבל במקום פתוח אין איסור זיעה, ואף שכתבו הפוסקים שלא פסקינן כדעת הב״ח אולם כשיש ספק נוסף מקילים, כן כתב רעק״א (ד״ה שהיד סולדת), וכן כתב הגר״ש קלוגר בטוב טעם ודעת (תליתאי סי’ קעו) וכן בשו״ת לבושי מרדכי (מהדו״ק יו״ד סימן כג).
ועכשיו נבאר את החשש השני הנקרא ניצוק.
ומראש צורים אראנו, דאיתא במסכת מכשירין (פרק ה’ משנה י’) שהמערה משקים חמים טהורים מכלי עליון לתוך משקים חמים טמאים שבכלי תחתון, או מצונן לצונן וכן מחם לצונן- נטמאים המים העליונים.
והסביר זאת הרמב״ם (בפירוש המשניות) שהטעם שאמרו מצונן לחם טמא הוא לפי שעמוד המשקה הנקרא ’ניצוק’ מתחמם, ואחר כן עולה ההבל עם הניצוק מתוך הכלי הטמא ומחמם את המשקה הנמצא בכלי העליון. והנה חלקו רבותינו בדין ניצוק זה אם נאמר רק לגבי טהרות או גם לגבי איסור והיתר, דהתרומת הדשן (פסקים סימן קג) כתב שניצוק נאסר רק ביין נסך וטומאה וטהרה אבל לא אמרינן שניצוק נותן טעם איסור, והמרדכי (חולין רמז תרפו) כתב שניצוק נאמר גם לגבי איסור והיתר, וכמותו פסקו להלכה האו״ה (כלל כט אות ו) והמהרש״ל (ים של שלמה חולין פ״ז סי’ לז).
וכן העלה להלכה ולמעשה הרמ״א (סימן קה ס״ג) לחשוש לאיסורים לכתחילה, וז״ל: ״אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור, ובדיעבד אין לחוש״. אלא שחלקו בכוונתו, שהט״ז (סק״ו) כתב שהניצוק מחברו והעליון נאסר, והש״ך (ס״ק יא) כתב שנאסר מההבל העולה.
ובשער הציון (סימן תמד סק״ד) אסר לערות מכלי פסח רותחים על כלי חמץ, והסביר הש״ע הרב (סי’ תנד סנ״ט) שעל ידי העירוי נפלט הבל החמץ מהכלי התחתון ועולה לכלי העליון דרך הניצוק. אלא שכתב הגר״נ קרליץ (חוט שני הלכות פסח עמוד קלח) שהוא חידוש ומסתבר שהחמיר כן רק משום חומרא דפסח ולא בשאר איסורים, והטעם שהיה כאן להקל הוא משום שאומרים ניצוק רק אם התחתון היה חם והעליון צונן, אבל אם התחתון היה צונן והעליון חם או אפילו אם התחתון היה חם וכן העליון היה חם לא אמרינן ניצוק, כדכתב בחכמת אדם (כלל נט דין ה’): ״אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן אסור. ודוקא כשהתחתון חם והעליון צונן שאז ההבל והזיעה עולה למעלה ומערבו, אבל שניהם חמין, אפילו התחתון יותר חם מותר, ובדיעבד הכל מותר״, עכ״ל.
ולכן אין לאסור במיחם, ועוד שלא אסר הרמ״א אלא לעשות כן לכתחילה, אבל אחר מעשה אין המיחם נאסר, וכן כתב החכמת אדם הנ״ל בסופו.
והגאון רש״ז אורבעך (הובא במאור השבת ח״ב במכתבים כה, ד) כתב להתיר לערות מים חמים על הטשולנט אף שרוצה אחר כן לשתות את הנשאר מהמים עם חלב, ונתן כמה טעמים לדבר. טעם אחד, מכיון דהוי נ״ט בר נ״ט דהיתרא בלע, וטעם זה לא יעלה ארוכה למיחם הבולע איסורא, אלא שהוסיף עוד טעמים אחרים וכגון דמסתמא יש שישים כנגד אותה זיעה, וכן כתב שכאין הזיעה עולה בקו ישר למיחם אין איסור של ניצוק, ועוד הביא את דברי החכמת אדם דלעיל דלא אסרינן רק אם העליון היה צונן והתחתון חם.
ואף שנראה להקל לערות מהמיחם הנ״ל מכל מקום מן הראוי שלפני שמערה יקנח את הברזיה של המיחם כיון שכתבו הפוסקים שאף בזיעה שאינה חמה בחום של יד סולדת ולכן אין הזיעה נבלעת במיחם אולם הזיעה הנ״ל מצטברת על גבי המקום שאליו היא מיתמרת ועולה. (עיין בזה בכה״ח ס״ק ק’).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
