בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה
רשאי לפתוח את דלת הרכב בשבת בתנאי שהאור לא נדלק, ועיין בהערה בעוד תנאים.


אחר שהוציא את התיקים מחדרו בדרכים המותרות שנקטנו לעיל, אכתי יש לראות אם יוכל להכניסם לרכבו או שמא אינו יכול וחובה עליו למצוא מקום שמור בבית המלון להשאיר שם את חפציו עד צאת השבת.
ופשוט שאין להתיר לפתוח את דלת הרכב במפתח בעל סוללה העובד על ידי לחיצת כפתור אלקטרוני, וכן אם אור הרכב נדלק בעת פתיחת הדלתות גם כן אין להתיר אפילו במפתחות נוקשים ואין דברים אלו צריכים לפנים, וכל דברינו לקמן הם רק לדון אם יש להתיר לפתוח את הדלת במפתחות רגילות וללא חשש שתדלק נורה.
ובנידון זה מצאנו כמה שיטות:
הרשל״צ הרב יצחק יוסף בספרו ילקוט יוסף (שבת ח״ב עמוד שכד) הביא שאביו הגר״ע יוסף התיר להלכה ולמעשה לקבוצת אורחים שהגיעו מחוץ לעיר ולא מצאו מקום לינה בשבת לישן בתוך הטנדר, וכן דעת הגרש״ז אורבעך (הובא בשש״כ פרק כ סעיף פ’) להתיר לפתוח את דלת הרכב כדי להוציא חפצים וכן התיר לשבת בתוך המכונית, וטעמו משום שרכב דינו ככלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ולכן להכניס בתוך הרכב את תיקיו יהיה מותר דהוי צורך גופו (בהערה רפט שם).
וגם הגר״מ פינשטיין (הובא בספר טלטולי שבת עמוד ב’) התיר לפתוח את דלת המכונית, וכן התירו הגרי״ש אלישיב והגרב״י זילבר (הובאו בשלמי יהודה פרק יג הערה יב, טו) להניח דברים ברכב וגם לשבת בתוך המכונית.
והרב בן ציון אבא שאול (באור לציון ח״ב עמוד ריד) כתב שדין מכונית הוא כמוקצה מחמת חסרון כיס ולכן היה נראה לאסור לטלטלה בכל צד ואופן, אלא שיצא לחדש חידוש נפלא בדיני מוקצה, והוא שכל טילטול במקצת אינו נחשב טלטול. והוכיח דבריו מפסק מרן השולחן ערוך (סימן שב סעיף יא) שמי שנתלכלכה ידו בטיט יכול לקנחה בזנב הסוס ובזנב הפרה. והקשה על זה שהרי בהמה הינה מוקצה (כמבואר סימן שח ס״מ) ואיך יזיז זנבה? על כרחנו לומר שטלטול במקצת לאו שמיה טלטול. (ודלא כתירוץ הביאור הלכה שמדובר בזנב תלוש שאין זה המשמעות).
והוסיף שם בילקוט יוסף לדון אם מותר לסגור את דלת המכונית שזה רק לצורך שמירת הרכב ודברי המוקצה שישנם בתוכו, אם כן סגירת ונעילת הדלת הוי טלטול לצורך דבר האסור. ואף על פי כן כתב להתיר בשם אביו הגר״ע יוסף כל שיש בו דברים הנצרכים לו לשבת, משום שהסגירה נעשית לצורך הדברים המותרים. וכן מותר להערים ולהניח שם חפצים המותרים בטלטול כגון אוכלים וכדומה, ואז יוכל לסגור את הדלת. ויש אפשרות נוספת והיא לסגור את הדלת בגופו או כלאחר יד.
בכל אופן יש להעיר שכל הפוסקים דלעיל כתבו שנכון להימנע לפתוח את דלת המכונית במקום שיש אנשים, כיון שהדבר נחשב בעיני הבריות לאיסור (שש״כ שם ובילקו״י שם), ועוד שיחשדוהו שעומד לנסוע במכונית בשבת (אול״צ שם), ולכן נכון להתרחק מכל חשד.

פתיחת דלת הרכב בשבת כשהאור נדלק.
באופן שהאור נדלק בהיכנסו למכונית רשאי לבקש מנכרי שיפתח את הדלתות ואז יכניס את המזוודות למכונית, שזה נחשב כפסיק רישא שהרי אין כוונתו לפתוח את הדלת על מנת שידלקו הנורות, ופסיק רישא מותר על ידי נכרי, וכמו שהתיר הרמ״א (סימן רנג ס״ה) לשפחה הנכרית להדליק בשבת אש בתנור כדי לחמם את הבית, ובמעשה זה אין איסור משום שכולם חולים אצל הצינה, וזאת אף שיש על התנור מאכל המתבשל, וטעם ההיתר הוא כדכתב שם המשנ״ב (ס״ק צט): "שאף שהוי פסיק רישא לגבי התבשיל שנתחמם ממילא, מכל מקום באמירה לאינו יהודי דהוי שבות דלית בו מעשה לא מחמירינן כולי האי ושרי אף בפסיק רישא". והניף ידו שנית (סימן שלז ס״ב) להתיר לכבד הבית בקרקע שאינה מרוצפת, אף שמשווה גומות, וכתב המשנ״ב (סק״י) שהוי זה פס״ר, ובאמירה לעכו״ם לא מחמירים בפס״ר.
וכן השו״ע הרב (סימן רנט סק״ז) התיר לצוות לנכרי לפתוח תנור בשבת שיש בו גחלים לוחשות אף על פי שהרוח נכנס לתוכו ומבעיר הגחלים, כיון שזה רק פסיק רישא שכוונת הנכרי הוא רק לפתוח את התנור ולא להבעיר הגחלים.
ואם אין דרך לפתוח את המכונית אלא על ידי לחיצת הכפתור האלקטרוני, אין פתיחה זו נחשבת כפס״ר ואסורה שלרוב הדיעות מפתחות אלקטרוניות כאלו (וכן מפתח הפועל על ידי סוללות) אסורות מהתורה ואין כאן אלא שבות אחד. ואם אין לו מקום אחר לאכסן את חפציו ויש כאן חשש הפסד גדול, וכגון שיש בתיק דברים יקרי ערך, יתכן שאפשר להקל, וכדכתב הגר״ע יוסף במקום אחר (חזו״ע ח״ג עמוד תלב) שהתיר לומר לגוי בשבת להדליק את החשמל באולם בו עורכים סעודת חתן ונפסק החשמל, בהתחשב עם סברת כמה אחרונים שדעתם שאיסור הדלקת חשמל אינו אלא מדרבנן, וסיים: ״ואף על פי שאין הלכה כן״, אלא שלהלכה סברינן שאיסורו מן התורה, אולם מחמת הצורך הגדול וכבוד הבריות היקל הרב כדבריהם במקום אמירה לעכו״ם שהוא שבות שאין בו מעשה. וכונתו שנחשיב זאת במקום צורך גדול כשבות דשבות, ואף שרוב גדולי ישראל ראו בחשמל כאיסור דאורייתא ולכן הוי רק שבות אחד שאז אין להתיר, אולם במקום צורך גדול אפשר לסמוך על שיטות המקילים שחשמל אסור רק מדרבנן. ולדידן יש להקל משום שבות דשבות במקום הפסד גדול, כדהביא המשנה ברורה (סימן שז ס״ק כב) בשם המגן אברהם. וכאן ודאי יש הפסד גדול לאכסן את חפציו במקום ביטחה, ובדרך כלל יש לאדם בתיקו דברים שהינם מאוד יקרי ערך.
וכבר ידועים ומפורסמים דיעות רבותינו בעניני חשמל בשבת, ואין כאן מקומן להאריך בזה.



טלטול המפתחות הרכב.
מפתחות רגילות של המכונית אינם מוקצה, כיון שלרוב השיטות רשאי לפתוח את דלת המכונית אם האור לא נדלק. וגם מפתחות המצויות כיום שאפשר לפתוח בהם גם את הדלת וגם את מנוע הרכב מותר לטלטלם כדין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר (משנ״ב סימן שח סק״כ ובשש״כ פרק כ הלכה פ).
וכל זה במפתחות פשוטות אולם לעיתים מפתחות אלו הם חלק ממערכת שבנויה עם כפתורים לפתיחת דלתות המכונית בצורה אלקטרונית וכן יש בזה כפתור הזעקה ועוד. ודאי שמפתחות כאלו נחשבים מוקצה מהחמור ביותר שהוא מחמת חסרון כיס כיון שהם יקרים מאוד ואדם מקפיד מאוד עליהם, ועוד שללא המפתחות הללו אין הוא יכול לפתוח ולהניע את רכבו, ולכן אין עיצה לטלטל מפתחות מעין אלו, ובודאי שלא להשתמש בכפתורים על מנת לפתוח את המכונית. ובאופן זה יבקש מלבד מנכרי לסייע לו וכדכתבנו לעיל.


סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il