ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- הלכות שבת
כתב השו"ע (רסה ג): אין נותנין כלי בשבת תחת הנר לקבל שמן הנוטף מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו. כלומר השמן שבנר הוא מוקצה בשבת ואם בשבת מניחים כלי תחתיו כדי שיקלוט את השמן, הכלי שהיה מותר בטלטול, כעת יהיה אסור בטלטול, וחכמים אסרו לעשות כן משום שהוא כאילו סותר את הכלי או כאילו קובע לו מקום ודמי למלאכה (הנימוקים הללו מובאים במשנה ברורה ובביאור הלכה).
אין איסור ביטול כלי מהיכנו כשיכול לנער מיד את המוקצה מהבסיס
בסימן שח סעיף לט כתב השו"ע: "מותר לכפות את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו בו" וכתב המשנה ברורה (ס"ק קמז): "ואין בו משום חשש ביטול כלי מהיכנו על אותו זמן שהם עליו דהא יכול להפריחם בכל שעה" כלומר מכיון שיכול לסלק את המוקצה מעל הבסיס בכל רגע, אין זה ביטול כלי מהיכנו.
דברים דומים כתב המשנה ברורה בסימן רסה ס"ק ה: "אבל מותר לתת תחת נר של שעוה או של חלב שחושש שמא יפול וידליק מה שתחתיו ומניח שם כלי שיפול על הכלי ומטעם דכיון שאפשר לנער מיד האיסור מתוך הכלי לא חשיב מבטל כלי מהיכנו, ולא דמי לשמן שאינו רוצה לנערו ולהפסידו" כלומר אין איסור ביטול כלי מהיכנו אם מדובר במוקצה שהוא יכול מיד לנערו מהבסיס, כלומר אם אין ענין שהמוקצה ישהה על הבסיס אין זה ביטול כלי מהיכנו.
ביטול כלי מהיכנו לשעה - כשאינו יכול לנער מיד אך יכול לנערו לאחר מכן
אם מדובר באופן שאינו יכול לנער מיד את המוקצה, אך יכול לנערו לאחר זמן, זה נקרא ביטול כלי מהיכנו לשעה כדלקמן:
בסימן רסה ס"ק ג כתב המשנה ברורה: "ולהעמיד כלי תחת הפחם שבראש הפתילה שיפול לתוכו אסור, אם לא במקום הפסד, ואף על גב דלאחר שכבו יכול לנערם מן הכלי מכל מקום חשיב ביטול כלי מהיכנו לפי שעה על כל פנים כיון שאי אפשר לנערם מיד" כלומר אסור להניח כלי תחת הפחם מכיון שישנם כמה רגעים שחשוב לו שהפחם יהיה מונח דוקא בכלי, ואע"פ שלאחר שכבה הוא יכול לנער את הכלי, מכל מקום זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לשעה כלומר לזמן מועט והוא אסור.
ובסימן רסו סעיף ט השוע מדבר על מקרה של חמור הטעון בכלים שאסור לטלטלם, ואדם רוצה להניח כריות על הרצפה ולהתיר את הקשר מעל החמור על מנת שהכלים יפלו על הכריות כדלהלן:" ואם היתה טעונה כלי זכוכית שאסור לטלטלם, כגון שהם כוסות של מקיזי דם, שאין ראוין בשבת לכלום לפי שהם מאוסים, ואם יפלו לארץ ישברו, מניח תחתיהם כרים וכסתות. ודוקא במשאות קטנים שיכול לשמטן מתחתיהן, אבל אם הם גדולים, שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהן, אסור להניחם תחתיהן מפני שמבטל כלי מהיכנו..." כלומר מותר להניח כריות תחת כלי המוקצה הקטנים משום שהוא יכול אחר כך לשומטן מהכריות ואין זה ביטול כלי מהיכנו לכל השבת, וכתב המשנה ברורה (ס"ק כז): "ואע"ג שקודם שיספיק לשמטם כולם בנחת שלא ישברו הכלים, הרי הם מבוטלים מהיכנם באותה שעה על ידי זה, אפילו הכי התירו חכמים לעשות כן כדי שלא יהיה הפסד על ידי השבירה" כלומר מצב כזה של כלים שבירים שצריך לנערם בעדינות מהבסיס, אין זה נקרא שיכול לנערם מיד, ונחשב כביטול כלי מהיכנו לשעה, והתירו רק במקום הפסד. נפקא מינה לדין זה הוא למשל בגיטרה שנשכחה על מיטה בשבת, שאם רוצה לנער את המיטה ולהפיל את הגיטרה על כרית וכדומה, זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לשעה אחת.
ביטול כלי מהיכנו לכל השבת- כשאינו יכול לנערו לאחר מכן
בסימן רסו סעיף ט' כתב השו"ע לגבי החמור הטעון בכלים: "אבל אם הם גדולים שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהן אסור להניחן תחתיהן מפני שמבטל כלי מהיכנו: ובס"ק כז כתב המשנה ברורה: "לבטל כלים מהיכנן לכל היום במקום הפסד מרובה, יש מתירין ויש אוסרין". כלומר אם מדובר באופן שאינו יכול לנער במשך השבת, זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לכל השבת, ואסור לעשות כן, ובמקום הפסד מרובה יש מחלוקת.
בסימן שיג סעיף ז כתב השו"ע לגבי קורה שנפלה מהתקרה ורוצה להשעינה על המיטה: "קורה שנשברה (מהתקרה) מותר לסומכה בארוכות המיטה שהם כלי, לא כדי שתעלה, דא"כ הוי ליה בונה, אלא כדי שלא תרד יותר, והוא שיהיו רפויים שיוכל ליטלם כשירצה, אבל אם מהדקם שם, אסור" והמשנה ברורה ביאר שאם הוא מהודק זה אסור משום ביטול כלי מהיכנו שהרי לא יוכל ליטלו. משמע שאם אם יכול ליטלו, זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לשעה, והתירו במקום הפסד כנ"ל.
לסיכום עד כאן: אם יכול לנער מיד, אין זה ביטול כלל, ואם יכול לנער מיד, הוי ביטול כלי מהיכנו לשעה. ואע"פ שלא מנער בפועל אלא מכיון שיכול לנער, אין זה ביטול כלי מהיכנו מלא. וכשאינו יכול לנער כלל בשבת, הוי ביטול כלי מהיכנו.
כשהמוקצה אינו חשוב אין הבסיס מתבטל
סימן רסה' מ"ב סק יד. שש"כ כב נא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














