ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- הלכות שבת
כתב השו"ע (רסה ג): אין נותנין כלי בשבת תחת הנר לקבל שמן הנוטף מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו. כלומר השמן שבנר הוא מוקצה בשבת ואם בשבת מניחים כלי תחתיו כדי שיקלוט את השמן, הכלי שהיה מותר בטלטול, כעת יהיה אסור בטלטול, וחכמים אסרו לעשות כן משום שהוא כאילו סותר את הכלי או כאילו קובע לו מקום ודמי למלאכה (הנימוקים הללו מובאים במשנה ברורה ובביאור הלכה).
אין איסור ביטול כלי מהיכנו כשיכול לנער מיד את המוקצה מהבסיס
בסימן שח סעיף לט כתב השו"ע: "מותר לכפות את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו בו" וכתב המשנה ברורה (ס"ק קמז): "ואין בו משום חשש ביטול כלי מהיכנו על אותו זמן שהם עליו דהא יכול להפריחם בכל שעה" כלומר מכיון שיכול לסלק את המוקצה מעל הבסיס בכל רגע, אין זה ביטול כלי מהיכנו.
דברים דומים כתב המשנה ברורה בסימן רסה ס"ק ה: "אבל מותר לתת תחת נר של שעוה או של חלב שחושש שמא יפול וידליק מה שתחתיו ומניח שם כלי שיפול על הכלי ומטעם דכיון שאפשר לנער מיד האיסור מתוך הכלי לא חשיב מבטל כלי מהיכנו, ולא דמי לשמן שאינו רוצה לנערו ולהפסידו" כלומר אין איסור ביטול כלי מהיכנו אם מדובר במוקצה שהוא יכול מיד לנערו מהבסיס, כלומר אם אין ענין שהמוקצה ישהה על הבסיס אין זה ביטול כלי מהיכנו.
ביטול כלי מהיכנו לשעה - כשאינו יכול לנער מיד אך יכול לנערו לאחר מכן
אם מדובר באופן שאינו יכול לנער מיד את המוקצה, אך יכול לנערו לאחר זמן, זה נקרא ביטול כלי מהיכנו לשעה כדלקמן:
בסימן רסה ס"ק ג כתב המשנה ברורה: "ולהעמיד כלי תחת הפחם שבראש הפתילה שיפול לתוכו אסור, אם לא במקום הפסד, ואף על גב דלאחר שכבו יכול לנערם מן הכלי מכל מקום חשיב ביטול כלי מהיכנו לפי שעה על כל פנים כיון שאי אפשר לנערם מיד" כלומר אסור להניח כלי תחת הפחם מכיון שישנם כמה רגעים שחשוב לו שהפחם יהיה מונח דוקא בכלי, ואע"פ שלאחר שכבה הוא יכול לנער את הכלי, מכל מקום זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לשעה כלומר לזמן מועט והוא אסור.
ובסימן רסו סעיף ט השוע מדבר על מקרה של חמור הטעון בכלים שאסור לטלטלם, ואדם רוצה להניח כריות על הרצפה ולהתיר את הקשר מעל החמור על מנת שהכלים יפלו על הכריות כדלהלן:" ואם היתה טעונה כלי זכוכית שאסור לטלטלם, כגון שהם כוסות של מקיזי דם, שאין ראוין בשבת לכלום לפי שהם מאוסים, ואם יפלו לארץ ישברו, מניח תחתיהם כרים וכסתות. ודוקא במשאות קטנים שיכול לשמטן מתחתיהן, אבל אם הם גדולים, שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהן, אסור להניחם תחתיהן מפני שמבטל כלי מהיכנו..." כלומר מותר להניח כריות תחת כלי המוקצה הקטנים משום שהוא יכול אחר כך לשומטן מהכריות ואין זה ביטול כלי מהיכנו לכל השבת, וכתב המשנה ברורה (ס"ק כז): "ואע"ג שקודם שיספיק לשמטם כולם בנחת שלא ישברו הכלים, הרי הם מבוטלים מהיכנם באותה שעה על ידי זה, אפילו הכי התירו חכמים לעשות כן כדי שלא יהיה הפסד על ידי השבירה" כלומר מצב כזה של כלים שבירים שצריך לנערם בעדינות מהבסיס, אין זה נקרא שיכול לנערם מיד, ונחשב כביטול כלי מהיכנו לשעה, והתירו רק במקום הפסד. נפקא מינה לדין זה הוא למשל בגיטרה שנשכחה על מיטה בשבת, שאם רוצה לנער את המיטה ולהפיל את הגיטרה על כרית וכדומה, זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לשעה אחת.
ביטול כלי מהיכנו לכל השבת- כשאינו יכול לנערו לאחר מכן
בסימן רסו סעיף ט' כתב השו"ע לגבי החמור הטעון בכלים: "אבל אם הם גדולים שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהן אסור להניחן תחתיהן מפני שמבטל כלי מהיכנו: ובס"ק כז כתב המשנה ברורה: "לבטל כלים מהיכנן לכל היום במקום הפסד מרובה, יש מתירין ויש אוסרין". כלומר אם מדובר באופן שאינו יכול לנער במשך השבת, זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לכל השבת, ואסור לעשות כן, ובמקום הפסד מרובה יש מחלוקת.
בסימן שיג סעיף ז כתב השו"ע לגבי קורה שנפלה מהתקרה ורוצה להשעינה על המיטה: "קורה שנשברה (מהתקרה) מותר לסומכה בארוכות המיטה שהם כלי, לא כדי שתעלה, דא"כ הוי ליה בונה, אלא כדי שלא תרד יותר, והוא שיהיו רפויים שיוכל ליטלם כשירצה, אבל אם מהדקם שם, אסור" והמשנה ברורה ביאר שאם הוא מהודק זה אסור משום ביטול כלי מהיכנו שהרי לא יוכל ליטלו. משמע שאם אם יכול ליטלו, זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לשעה, והתירו במקום הפסד כנ"ל.
לסיכום עד כאן: אם יכול לנער מיד, אין זה ביטול כלל, ואם יכול לנער מיד, הוי ביטול כלי מהיכנו לשעה. ואע"פ שלא מנער בפועל אלא מכיון שיכול לנער, אין זה ביטול כלי מהיכנו מלא. וכשאינו יכול לנער כלל בשבת, הוי ביטול כלי מהיכנו.
כשהמוקצה אינו חשוב אין הבסיס מתבטל
סימן רסה' מ"ב סק יד. שש"כ כב נא
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
בדיקת קורונה בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
