ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חנוכה
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
במאמר קודם ("תשעה באב ואסונות לאומיים") עמדנו על ה"קונספציה" שליוותה את חורבן בית ראשון ושני, ושהתנפצה באסון 7 באוקטובר: הנטייה להישען על אשליות, בין שאלו אמונות תפלות ומיסטיקה (בבית ראשון) ובין שזו הסתמכות עיוורת על "קיר ברזל" טכנולוגי ומדיני (בימינו), במקום לנקוט פעולה.
אך אם בתשעה באב עסקנו בשורשי החורבן, חנוכה מחייב אותנו לעסוק בשורשי התקומה והניצחון. גם כאן, למרבה הצער, שולטת "קונספציה", תפיסה חלקית ומעוותת של מהות החג ושל הלקח ההיסטורי שבו. במשך דורות פירק העם היהודי את סיפור חנוכה לגורמים נפרדים, כשרק חיבורם עשוי להאיר לנו את הדרך החוצה מהמצר הנוכחי.
שלוש ההעלמות של חנוכה
כאשר אנו מתבוננים באופן שבו נחגג חנוכה בחברה הישראלית, אנו מגלים כי הוא סובל ממה שאני מכנה בספרי החדש "שלוש ההעלמות". כל מגזר ניכס לעצמו שבר אחד של האמת, והעלים את האחרים. הבעיה איננה רק היסטורית, זוהי בעיה אסטרטגית של זהות וחוסן.
ההעלמה הראשונה היא נחלתה של תפיסת הגלות, המשתקפת כיום בחלק מהציבור החרדי והמסורתי־ישן. בגרסה זו חנוכה צומצם ל"נס פך השמן". המלחמה, הגבורה הפיזית, האסטרטגיה הצבאית של יהודה המכבי ואחיו - כל אלו נדחקו לשוליים או הועלמו ("לא בחיל ולא בכוח"). זוהי תפיסה המקדשת את הפסיביות, המצפה לנס משמיים ללא הכלי הארצי. היא מזכירה את הטעות שעליה הצביע הרמב"ם באיגרתו לחכמי מונפלייה על חורבן בית ראשון: אבותינו שלא למדו מלחמה וכיבוש ארצות, וסמכו על "חוכמות מפוארות" של הבל. והרי זה בדיוק ההפך מדרך הפעולה של המכבים, שכוננו את מדינת ישראל השנייה, ובזכותה התחדשה התורה שבעל פה.
ההעלמה השנייה היא תמונת הראי החילונית־ציונית. "נס לא קרה לנו", שרו החלוצים. הם אימצו בחום את המכבים כמודל לגבורה לאומית ושחרור מעול זרים, אך העלימו את ה"למה". הם שכחו שהמרד לא פרץ בגלל מיסים או מאבק על שטח, אלא על שמירת השבת, על ברית המילה ועל טהרת המקדש. לאומיות המנותקת מהרוח, סופה שתאבד את הצדקתה הפנימית ותתקשה לעמוד מול אויב חדור אמונה דתית.
ההעלמה השלישית משותפת לכולנו, דתיים וחילונים כאחד: שכחת "המקום". בלהט הוויכוח על אופי המדינה, שכחנו שהיעד הסופי של המכבים היה המקדש. הדלקת נרות החנוכה בבית הפכה לטקס משפחתי אינטימי, ומחקנו מהתודעה את העובדה שהיא אמורה להזכיר לנו את מנורת המקדש הלאומית. מי זוכר בשעת הדלקת החנוכייה את השאיפה להדליק את המנורה במקדש? העברנו את שמחת המקדש לכל בית, ושכחנו את הר הבית.
כדי לתקן את השברים הללו, עלינו לשוב אל הרמב"ם. ב'מפעל משנה תורה' אנו עמלים לחשוף את הבהירות המחשבתית של הנשר הגדול, ואת הרלוונטיות והנחיצות שלו לימינו. הרמב"ם, בניגוד למקורות אחרים, בוחר לפתוח את הלכות חנוכה בתיאור היסטורי מדויק ומפתיע: "בבית שני, כשמלכו יוון, גזרו גזרות על ישראל... ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות... וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם א־לוהי אבותינו והושיעם מידם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם..." (הלכות חנוכה, ג, א).
הניסוח הכפול שלפיו מצד אחד ה' הושיע ומצד שני החשמונאים הושיעו, מספק תמונה מלאה לניצחון. ומהי השורה התחתונה של הניצחון? האם היא מציאת השמן? זו סיבה משנית בלבד למספר ימי החג. את העיקרית הרמב"ם מסכם: "וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים".
זוהי קביעה דרמטית. בעבור הרמב"ם, גדול אנשי ההלכה והמחשבה, השיא של חנוכה הוא החזרת הריבונות המדינית ("מלכות"). הגאולה היא ארצית־מדינית בחשיבות השלטון של עם ישראל בארץ ישראל בדרך הטבע, ולא רעיון מופשט של גאולת נפש במנותק מריבונות מדינית. התורה אינה עוסקת רק בפרט, אלא היא שלמה והיא נותנת מקום גדול לחברה, למדינה, להנהגה הפוליטית ולחוק. בעניין זה ללא ספק מתבלט הרמב"ם בין חכמי ישראל בימי הביניים. לא רק שהוא מאזכר לרוב את האידיאל הפוליטי־לאומי, הוא גם מאריך להבהיר את חשיבותן של ההנהגה הפוליטית, של המלוכה ושל החקיקה כבסיס לחברה מתוקנת, ובהתאם לכך הוא קורא את התורה כולה כחוקה מדינית, ומתאר את משה רבנו כמחוקק וכמנהיג פוליטי.
יתר על כן, הכוהנים הם שיוצאים למלחמה, ובמשנתו אין פטור לאף אחד. בוודאי לא במלחמת מצווה, מלחמת אין ברירה, אבל גם במלחמת רשות הפטורים הם תומכי לחימה. הנה בחנוכה מתאחדים להם שלושה מוסדות: המקדש, המדינה והצבא, ובכולם נוכחת התורה. אף שהרמב"ם פסק שהמלכות שייכת לבית יהודה, אין בתיאור שלו כל הסתייגות מנטילת האחריות שלקחו הכוהנים.
קונספציית הפירוד מול אתגרי "מלחמת התקומה"
איך זה קשור לימינו? להכיר את הדרך. אולי אנחנו לא ממש יודעים איך נכבש המקדש ושקועים באשליה של קונספציה ילדותית. לימוד ספר המקבים, שאותו הבאתי בספרי ושאני ממליץ לקרוא מעט ממנו בכל יום, ילמד אותנו כמה דברים חשובים. הנה למשל: המלחמה התחילה מאפס, ללא מיומנות וללא ציוד; המלחמה נמשכה 25 שנה בעליות ומורדות; יוזמי הגזרות נגד היהודים היו כנראה יהודים (ליוונים לא היה אכפת להוסיף עוד אל לפנתאון); ויהודה המכבי לצד המאבק הצבאי נקט גם דרכי דיפלומטיה וכריתת בריתות. יום חנוכה - יום העצמאות של מדינת ישראל השנייה, זו המשמעות.
להכיר את היעד. גם שם אנו שקועים בקונספציה: את חנוכה אנו חוגגים ביום שבו המכבים כבשו את המקדש וטיהרו אותו. הוא היה היעד. שנתיים לאחר מכן הוא עבר שוב לידיים יווניות. נסיגה נוספת, אבל בסוף חזרנו אליו. האם אנחנו מכירים את המקדש ורוצים אותו? אני רוצה מאוד שיהיה מקדש עם קורבנות, אבל המקדש הוא הרבה יותר ממקום של קורבנות. את המקדש צריך לתפוס אחרת, כדי שהשאיפה להקימו תהיה אמיתית. יש לו תפקידים רבים. בראש ובראשונה הוא מוסד לאומי, ולא לחינם נאסרו כל הבמות הפרטיות ונשאר רק המקום המרכזי הלאומי בלבד.
המקדש שימש מקום המפגש של כל עם ישראל בחגים, ללא הבדלי מעמד או קרבה דתית ("כל ישראל חברים ברגל"). המקדש הוא מקום הדין הגדול, ובו יושבת הסנהדרין (בית המשפט העליון של העולם היהודי). הוא מקום המפגש של הנבואה ושל הקדושה בדרכי האורים והתומים והכרובים. העלמת ההיבטים הללו מצמצמת את תפיסת המקדש למבנה פיזי או מרכז פולחני מצומצם, במקום מוסד לאומי־רוחני רחב ורב־ממדי. וכל עוד נישאר בקונספציה הישנה, לא נוכל לחלום על בית המקדש כפי שצריך להיות: צריך לחלום באופן מעשי שטקס יום העצמאות של מדינת ישראל השלישית, עם קריאת התורה כמעט כמו בהקהל, יהיה בהר הבית, ושם תודלק המנורה הגדולה בין הערביים.
בספרי 'חנוכה, מפגש אישי ומשפחתי', אנו מציעים קריאה מחודשת לחג, המבקשת לאחות את הקרעים. המודל החשמונאי, כפי שמצטייר מדברי הרמב"ם, הוא המודל הדרוש לנו: דמות המשלבת בתוכה את הכהן ואת הלוחם, ובעיקר את היעד לקרוא בשם השם בכל מקום. לא במבט נוסטלגי אחור למקדש שהיה, אלא במבט קדימה, המקבל השראה מהעבר.
הכותב הוא ראש 'מפעל משנה תורה' ומחבר הספר החדש 'חנוכה: מפגש אישי ומשפחתי בימים ההם בזמן הזה', העוסק במשמעות החג לאור משנת הרמב"ם
מתוך העיתון 'בשבע'

למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

אנחנו קודש למענך

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך ללמוד אמונה?

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך להתכונן לחגים?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

למה ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















