ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בחג הסוכות מצינו את הציווי המפורש של:
" חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ ..." (דברים ט"ז יג-יד).
שמחה זו מהותה הודאה לקב"ה על כל הטוב הגשמי שהשפיע עלינו בשנה החקלאית האחרונה בארץ ישראל, המסתיימת מבחינת הרגלים בחג הסוכות. הקשר אל ההיבטים הללו הוא באמצעות מצוות הסוכה ומצוות ארבעת המינים. שמחה זו איננה שלמה כל עוד איננו משתפים בה את השכבות החלשות, הנמצאות מתחת לקו העוני.
שיתופם של אלה נעשה באמצעות מערכת התרומות והמעשרות שבאות להבטיח כי אלה:
א. שפרשו מהתחרות הכלכלית (לא קיבלו נחלה ולא עוסקים במסחר-הכהנים והלויים) ומשקיעים עצמם בחיזוק הצדדים הרוחניים של החברה.
ב. שלא הצליחו בתחרות הכלכלית (העניים).
ג. החלשים מבחינת מעמדם החברתי (הגר היתום והאלמנה) יקבלו את חלקם מאלה שכן נתברכו.
בסוף כל מחזור מעשרות קטן (שלש שנים) יש לערוך מאזן ולבדוק שאכן כל ההתחייבויות קוימו, זהו זמן ביעור מעשרות. וז"ל הכתוב:
"וְשָׂמחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אלוקיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (שם כ"ו יא-יב).
ועוד נאמר:
"מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ" (שם י"ד כח).
חז"ל מבררים מהו המועד אליו כיוונה התורה בדבריה " מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים". וז"ל הירושלמי:
"כי תכלה לעשר את כל תבואתך כשתכלה לעשר את כל הפירות, אי כשתכלה לעשר כל הפירות יכול אפילו בחנוכה נאמר כאן מקצה ונאמר להלן מקצה שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות מה מקץ שנאמר להלן במועד אף כאן במועד (ברגל), אי מה מקץ שנאמר להלן בחג הסוכות אף כאן בחג הסוכות ת"ל כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך אימתי הוא מכלה לעשר את כל הפירות בפסח של רביעית" (מסכת מעשר שני פ"ה ה"ג עיינו גם ספרי דברים פיסקא קט ד"ה מקצה).
מדרש זה אומר דרשני, שהרי על פיו (אומנם רק בהו"א) יש משמעות מדאורייתא לחג החנוכה. לפי ההו"א זמן ביעור המעשרות היה צריך להיות בחנוכה. כנראה בגלל שחג החנוכה הוא הזמן בו מסתיים סופית אסיף היבול של השנה החקלאית האחרונה. אם כך, למעשה גם בחנוכה יש להודות לקב"ה ולשמח על כל הטובה הגשמית שהשפיע עלינו.
בסוכות אנו שמחים גם שמחה על הטוב הרוחני שהקב"ה משפיע עלינו ואנו שמחים על שהגענו לסוף התהליך הרוחני של ימי התשובה שמביאה לידי שמחה. לשמחת בית השואבה שני סממנים:
האחד אור גדול שיוצא מבית המקדש ומתפשט למרחקים. כך מבואר במשנה:
"מוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תקון גדול ומנורות של זהב היו שם ... ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג ... ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה" (סוכה פ"ה משניות ב-ג).
גם הריקודים היו תוך משחק באבוקות של אור (שם משנה ד).
השני התעלות רוחנית שהייתה מסוגלת להביא את המשתתף למצב של רוח הקודש. כך מובא במדרש:
"אמר רבי יונה יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית שואבה ושרת עליו רוח הקודש" (ירושלמי סוכה פרק ה ה"א).
המחבר בריש הלכות חנוכה פסק "ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה" (או"ח תרע ,ב) מעיר על כך הרמ"א בהגה: "וי"א שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום (ז) דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפרא"ג)". מסביר בעל ה"משנה ברורה (שם ס"ו) את ההבדל בין חנוכה ופורים. שבחנוכה ההודאה היא על ההצלה הרוחנית ואילו בפורים השמחה והמשתה באים לבטא את ההודאה על ההצלה הגופנית. לכן תקנו הדלקת נרות=רוח בחנוכה וסעודת פורים=גשמיות בפורים. לאחר שהסברנו כיצד בסוכות שני הרבדים מופיעים וראינו את הקשר היסודי שבין סוכות וחנוכה נוכל לומר כי גם בחנוכה שני הצדדים קיימים. הדלקת הנרות בשמן הזית מבטאת את ההודאה על סוף אסיפת היבול החקלאי=גשמיות, מה שהתאפשר בזכות הנצחון במלחמה. הדלקת הנרות=אור=רוחניות מסמלת את נצחון הרוח של החשמונאים במלחמתם כנגד ההטמאות וההטמעות בתרבות יון האלילית.
בימנו, ב"ה, זכינו שאנו יכולים שוב לחגוג ולהודות לקב"ה על הטוב הכפול ברוחניות ובלאומיות.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
