ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בחג הסוכות מצינו את הציווי המפורש של:
" חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ ..." (דברים ט"ז יג-יד).
שמחה זו מהותה הודאה לקב"ה על כל הטוב הגשמי שהשפיע עלינו בשנה החקלאית האחרונה בארץ ישראל, המסתיימת מבחינת הרגלים בחג הסוכות. הקשר אל ההיבטים הללו הוא באמצעות מצוות הסוכה ומצוות ארבעת המינים. שמחה זו איננה שלמה כל עוד איננו משתפים בה את השכבות החלשות, הנמצאות מתחת לקו העוני.
שיתופם של אלה נעשה באמצעות מערכת התרומות והמעשרות שבאות להבטיח כי אלה:
א. שפרשו מהתחרות הכלכלית (לא קיבלו נחלה ולא עוסקים במסחר-הכהנים והלויים) ומשקיעים עצמם בחיזוק הצדדים הרוחניים של החברה.
ב. שלא הצליחו בתחרות הכלכלית (העניים).
ג. החלשים מבחינת מעמדם החברתי (הגר היתום והאלמנה) יקבלו את חלקם מאלה שכן נתברכו.
בסוף כל מחזור מעשרות קטן (שלש שנים) יש לערוך מאזן ולבדוק שאכן כל ההתחייבויות קוימו, זהו זמן ביעור מעשרות. וז"ל הכתוב:
"וְשָׂמחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אלוקיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (שם כ"ו יא-יב).
ועוד נאמר:
"מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ" (שם י"ד כח).
חז"ל מבררים מהו המועד אליו כיוונה התורה בדבריה " מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים". וז"ל הירושלמי:
"כי תכלה לעשר את כל תבואתך כשתכלה לעשר את כל הפירות, אי כשתכלה לעשר כל הפירות יכול אפילו בחנוכה נאמר כאן מקצה ונאמר להלן מקצה שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות מה מקץ שנאמר להלן במועד אף כאן במועד (ברגל), אי מה מקץ שנאמר להלן בחג הסוכות אף כאן בחג הסוכות ת"ל כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך אימתי הוא מכלה לעשר את כל הפירות בפסח של רביעית" (מסכת מעשר שני פ"ה ה"ג עיינו גם ספרי דברים פיסקא קט ד"ה מקצה).
מדרש זה אומר דרשני, שהרי על פיו (אומנם רק בהו"א) יש משמעות מדאורייתא לחג החנוכה. לפי ההו"א זמן ביעור המעשרות היה צריך להיות בחנוכה. כנראה בגלל שחג החנוכה הוא הזמן בו מסתיים סופית אסיף היבול של השנה החקלאית האחרונה. אם כך, למעשה גם בחנוכה יש להודות לקב"ה ולשמח על כל הטובה הגשמית שהשפיע עלינו.
בסוכות אנו שמחים גם שמחה על הטוב הרוחני שהקב"ה משפיע עלינו ואנו שמחים על שהגענו לסוף התהליך הרוחני של ימי התשובה שמביאה לידי שמחה. לשמחת בית השואבה שני סממנים:
האחד אור גדול שיוצא מבית המקדש ומתפשט למרחקים. כך מבואר במשנה:
"מוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תקון גדול ומנורות של זהב היו שם ... ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג ... ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה" (סוכה פ"ה משניות ב-ג).
גם הריקודים היו תוך משחק באבוקות של אור (שם משנה ד).
השני התעלות רוחנית שהייתה מסוגלת להביא את המשתתף למצב של רוח הקודש. כך מובא במדרש:
"אמר רבי יונה יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית שואבה ושרת עליו רוח הקודש" (ירושלמי סוכה פרק ה ה"א).
המחבר בריש הלכות חנוכה פסק "ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה" (או"ח תרע ,ב) מעיר על כך הרמ"א בהגה: "וי"א שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום (ז) דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפרא"ג)". מסביר בעל ה"משנה ברורה (שם ס"ו) את ההבדל בין חנוכה ופורים. שבחנוכה ההודאה היא על ההצלה הרוחנית ואילו בפורים השמחה והמשתה באים לבטא את ההודאה על ההצלה הגופנית. לכן תקנו הדלקת נרות=רוח בחנוכה וסעודת פורים=גשמיות בפורים. לאחר שהסברנו כיצד בסוכות שני הרבדים מופיעים וראינו את הקשר היסודי שבין סוכות וחנוכה נוכל לומר כי גם בחנוכה שני הצדדים קיימים. הדלקת הנרות בשמן הזית מבטאת את ההודאה על סוף אסיפת היבול החקלאי=גשמיות, מה שהתאפשר בזכות הנצחון במלחמה. הדלקת הנרות=אור=רוחניות מסמלת את נצחון הרוח של החשמונאים במלחמתם כנגד ההטמאות וההטמעות בתרבות יון האלילית.
בימנו, ב"ה, זכינו שאנו יכולים שוב לחגוג ולהודות לקב"ה על הטוב הכפול ברוחניות ובלאומיות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













