- שבת ומועדים
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
חנוכה – חינוך ל"הדלקה" או ל"הנחה"?
חנוכה הוא מלשון חניכה, לחנוך משהו – חנוכת המזבח. חניכה זוהי ההתחלה והשימוש הראשוני בדבר, אך חנוכה זה גם לשון חינוך.
נאמר בתורה ביחס לבגדי הכהנים (שמות כ"ט, ל"ג): "למלא את ידם לכהן". מסביר ר' לוי יצחק מברדיטשב, בעל ה"קדושת הלוי" (בראשית, פרשת ויצא), שכל דבר שנעשה מקום להשראת קדושה, צריך קודם שתהיה לו הכנה, כדי להפוך אותו שיהיה כלי קיבול לקבל את הקדושה. לכן צריך להכין את בגדי הכהנים, על מנת שיוכלו להתקדש. להכנה הזו קוראים "חינוך". כך גם מחנכים את הנער או הנערה במצוות כשהם קטנים, כדי שיהיו כלים מוכנים לקבל את הקדושה החלה עליהם כאשר הם גדלים. אפשר ללמוד מנרות החנוכה את העקרון כיצד לחנך לתורה ולמצוות, על מנת שכאשר הנערים יחנכו (מלשון התחלה) את קיום המצוות יהיו כלים ראויים לקבלת הקדושה האלוקית.
ישנה מחלוקת בגמרא במסכת שבת (כב:) האם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה. כלומר, האם עיקר מצוות הדלקת נרות חנוכה נעשית בשעת ההדלקה, ולכן למשל אם כבתה החנוכיה – אין צורך להדליקה מחדש, או אם הדליק אותה במקום שאינו כשר ועליו להעביר אותה למקום אחר – יהיה עליו לכבות אותה ולהדליקה מחדש במקום הכשר. או לחילופין, ההנחה עושה מצווה, ולכן אם מעביר את החנוכיה ממקום פסול למקום כשר, אין צורך לכבותה ולהדליקה מחדש כי על ידי הנחתה במקום החדש מקיימים את המצווה. כמו כן, יהיה צריך להדליק אותה מחדש אם כבתה, שכן לא היתה מונחת דלוקה במשך חצי שעה.
"קדושת הלוי" (בראשית לחנוכה) אומר שידוע שעיקר עבודת האדם בתפילה ובמצוות הוא עשייה של המצוות בהתלהבות. התלהבות זו יכולה להגיע מתוך התבוננות בגדלות ה', ומתוך העמקה בידידות שלנו עם בורא העולם. כך נוכל לקיים את המצווה בהתלהבות ומתוך אהבה לה'. בזמן הדלקת נרות חנוכה אנו מברכים "ברוך אתה ה'... להדליק...". אנו מברכים את ה' על שבחר בנו מכל העמים לקיים את מצוותיו בהדלקה ובהתלהבות. זוהי דעת מי שאומר ש"הדלקה עושה מצווה". כלומר, לכתחילה צריך האדם לעשות את המצווה ב"הדלקה" ובהתלהבות מתוך אהבה לה'.
אך לפעמים, נאטם לבו ושכלו של האדם, ואינו מצליח לעשות את המצוות בהתלהבות ובחשק גדול. אך צריך לזכור, שגם אז אסור חלילה לא לקיים את המצוות, אלא צריך לעשות את המצווה "בהנחה", במנוחה וברוגע ובלי התלהבות וחשק. זו היא דעת מי שאומר ש"הנחה עושה מצווה". גם אם האדם נפל ממדרגתו, ואין לו יכולת לקיים את המצווה מתוך התלהבות ו"הדלקה", שלא ימנע לעשות את המצווה, אלא יעשה אותה ב"הנחה", וגם באופן זה "עושה מצווה".
כמובן שאלו ואלו דברי אלוקים ויש עתים שיש לעשות את המצוות מתוך הדלקה, ויש עתים שיש לעשות אותם מתוך הנחה. הדבר תלוי במצבו של האדם. בכל מקרה הקב"ה "קדשנו במצוותיו", גם אם נעשה אותן מתוך הנחה וגם אם נעשה אותן מתוך הדלקה, אך נתפלל ונייחל, שתמיד נזכה להיות במדרגות הגבוהות, מחוברים ואוהבים את מצוותיו של הקב"ה ומקיימים אותן מתוך שמחה והתלהבות של קדושה.
נאמר בתורה ביחס לבגדי הכהנים (שמות כ"ט, ל"ג): "למלא את ידם לכהן". מסביר ר' לוי יצחק מברדיטשב, בעל ה"קדושת הלוי" (בראשית, פרשת ויצא), שכל דבר שנעשה מקום להשראת קדושה, צריך קודם שתהיה לו הכנה, כדי להפוך אותו שיהיה כלי קיבול לקבל את הקדושה. לכן צריך להכין את בגדי הכהנים, על מנת שיוכלו להתקדש. להכנה הזו קוראים "חינוך". כך גם מחנכים את הנער או הנערה במצוות כשהם קטנים, כדי שיהיו כלים מוכנים לקבל את הקדושה החלה עליהם כאשר הם גדלים. אפשר ללמוד מנרות החנוכה את העקרון כיצד לחנך לתורה ולמצוות, על מנת שכאשר הנערים יחנכו (מלשון התחלה) את קיום המצוות יהיו כלים ראויים לקבלת הקדושה האלוקית.
ישנה מחלוקת בגמרא במסכת שבת (כב:) האם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה. כלומר, האם עיקר מצוות הדלקת נרות חנוכה נעשית בשעת ההדלקה, ולכן למשל אם כבתה החנוכיה – אין צורך להדליקה מחדש, או אם הדליק אותה במקום שאינו כשר ועליו להעביר אותה למקום אחר – יהיה עליו לכבות אותה ולהדליקה מחדש במקום הכשר. או לחילופין, ההנחה עושה מצווה, ולכן אם מעביר את החנוכיה ממקום פסול למקום כשר, אין צורך לכבותה ולהדליקה מחדש כי על ידי הנחתה במקום החדש מקיימים את המצווה. כמו כן, יהיה צריך להדליק אותה מחדש אם כבתה, שכן לא היתה מונחת דלוקה במשך חצי שעה.
"קדושת הלוי" (בראשית לחנוכה) אומר שידוע שעיקר עבודת האדם בתפילה ובמצוות הוא עשייה של המצוות בהתלהבות. התלהבות זו יכולה להגיע מתוך התבוננות בגדלות ה', ומתוך העמקה בידידות שלנו עם בורא העולם. כך נוכל לקיים את המצווה בהתלהבות ומתוך אהבה לה'. בזמן הדלקת נרות חנוכה אנו מברכים "ברוך אתה ה'... להדליק...". אנו מברכים את ה' על שבחר בנו מכל העמים לקיים את מצוותיו בהדלקה ובהתלהבות. זוהי דעת מי שאומר ש"הדלקה עושה מצווה". כלומר, לכתחילה צריך האדם לעשות את המצווה ב"הדלקה" ובהתלהבות מתוך אהבה לה'.
אך לפעמים, נאטם לבו ושכלו של האדם, ואינו מצליח לעשות את המצוות בהתלהבות ובחשק גדול. אך צריך לזכור, שגם אז אסור חלילה לא לקיים את המצוות, אלא צריך לעשות את המצווה "בהנחה", במנוחה וברוגע ובלי התלהבות וחשק. זו היא דעת מי שאומר ש"הנחה עושה מצווה". גם אם האדם נפל ממדרגתו, ואין לו יכולת לקיים את המצווה מתוך התלהבות ו"הדלקה", שלא ימנע לעשות את המצווה, אלא יעשה אותה ב"הנחה", וגם באופן זה "עושה מצווה".
כמובן שאלו ואלו דברי אלוקים ויש עתים שיש לעשות את המצוות מתוך הדלקה, ויש עתים שיש לעשות אותם מתוך הנחה. הדבר תלוי במצבו של האדם. בכל מקרה הקב"ה "קדשנו במצוותיו", גם אם נעשה אותן מתוך הנחה וגם אם נעשה אותן מתוך הדלקה, אך נתפלל ונייחל, שתמיד נזכה להיות במדרגות הגבוהות, מחוברים ואוהבים את מצוותיו של הקב"ה ומקיימים אותן מתוך שמחה והתלהבות של קדושה.

הלכות קורונה בחנוכה ובחורף
הרב יוסף צבי רימון | כ' טבת תשפ"א

שמונה וימי החנוכה
הרב חנניה מלכה | ג כסלו תשס"ח
מקום הדלקת הנרות - בבית או בחוץ?
הרה"ג שלמה דיכובסקי | כ"ה כסלו תשפ"ג

מנהגים והלכות חנוכה
בית מדרש ג. אסף | כסלו תשע"ה

הרב עזרא כהן
מנהל אתר ישיבה, ר"מ בישיבת בני צבי
מה כבד לך?
אלול תשפ"ב
מי יושב במקום שלי?
טבת תשפ"ב

הקרנבל של רומי
כסליו תשפ"ב
כוחה של תפילה
כ"א אדר תש"פ
הלכות שטיפת כלים בשבת
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
מה המשמעות הנחת תפילין?
החשיבות של לימוד אמונה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה זה אומר בחזקת בשרי?
שבועות מעין עולם הבא!
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
איסור בשר וחלב
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הבדלה ומוצאי שבת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
התבוננות על כלל ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת בהעלותך תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ד סיון תשפ"ג
המשכת האורות של שבועות לכל השנה
הרב חיים בן שושן | י"א סיון תשפ"ג
העמק דבר פרשת בהעלותך
הרב חיים כץ | י"א סיוון תשפ"ג
