ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
אולם יש להתבונן בבקשה זו, הלא יוסף הוא בנו, וידוע כמה בנים מבקשים לעשות למען הוריהם לאחר פטירתם. והרי עינינו הרואות איך אחר הפטירה אפילו חילונים מתחילים לקיים מצוות, ללכת לבית הכנסת, להתפלל ולומר קדיש עבור ההורים, ולעשות דברים לעילוי נשמתם. ואם כן, מדוע היה צורך בהפצרה מיוחד זו, ובבקשה בלשון של ’חסד ואמת’?
ועוד שהרי מצות כיבוד אב מחויבת אף אחר מות ההורים, כמו שאמרו (קידושין לא, ב): "מכבדו בחייו ובמותו".
ונראה לבאר על פי מה ששמעתי, שאכן יוסף היה מוכן לעשות הכל למען אביו, אלא שיש דברים שבדרך הטבע אינם אפשריים. הוצאת מת ממצרים לארץ אחרת הייתה בלתי אפשרית, שכן מצרים היתה סגורה ומסוגרת, מלאה כשפים המונעים יציאה ממנה, וכפי שציין רש״י (שמות יח, ט) שמעולם לא יכל עבד לברוח ממצרים, שהיתה מסוגרת לחלוטין.
לכן אמר לו יעקב שאמנם בדרך הטבע אין בידך להוציאני ממצרים לאחר מיתתי, אולם יש כוח היכול לפרוץ את גדרי הטבע ולשנותם- והוא כוחם של חסד ואמת. חסדהוא גמילות חסדים עם הבריות, ואמת היא תורה. בכוח החסד ובכוח התורה ניתן לשנות את הטבע עצמו.
כעין זה מצאנו בדברי הגמרא (ראש השנה יח, א) שאף שאביי ורבה היו צריכים למות בצעירותם כבני שמונה עשרה בלבד על פי גזירת שמים, מכל מקום האריכו ימים בזכות עסקם בתורה ובגמילות חסדים: "אמר רב יונתן מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע? שנאמר (שמואל א ג, יד): "לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה"- אמר רבא: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה. אביי אמר: בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין. אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין. תנו רבנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתיה מתין בני י"ח שנה, באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם: שמא ממשפחת עלי אתם דכתיב ביה (שמואל א ב, לג): "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים", לכו ועסקו בתורה וחיו, הלכו ועסקו בתורה וחיו.
ולטעם זה ביקש יעקב דוקא מיוסף שיעשה עמו חסד ואמת- מי שהיה בידו יכולת לעשות (רש״י מז, כט), מכיון שליוסף היה את זכות החסד, שהרי הוא זה שכלכל את אחיו ואת כל ארץ מצרים בשנות הרעב, כמו שכתוב (מו, יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו".
ולא זו בלבד, אלא שיוסף לא חדל מלעשות חסד אף עם אחיו אף שגמלוהו רעה. וכך הובא בזוהר הקדוש (ח״א רא) שבזכות שיוסף הצדיק השיב טובה תחת רעה, ריחם עליו הקב״ה בעולם הזה ובעולם הבא, ונתן בידו כוח לשנות את הטבע: "אל תאמר אשלמה רע" (משלי כ) כדכתיב: "ומשלמי רעה תחת טובה" (תהלים לח), למאן דשלים ליד טובה, דלא ישלים ליה רע, בגין דכתיב (משלי יז) "משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו". אפלו למאן דאשלימו ליה בישין, לא אית ליה לאשלמא בישא חלף ההוא בישא דאשלימו ליה, אלא קוה לה' ויושיע לך וכו'. וההוא קרא אוקמוה ביוסף זכאה, דלא בעא לאשלמא בישא לאחוי בשעתא דנפלו בידוי. קוה לה' ויושע לך בגין דהוא הוא דחיל לקדשא בריך הוא, דכתיב: "זאת עשו וחיו", ואיהו תדיר הוא מחכה לקדשא בריך הוא: תא חזי, יוסף לא די ליה דאיהו לא שלים בישא לאחוי, אלא דעבד עמהון טיבו, וקשוט, וכך ארחיהון דזכאי תדיר, בגין דא קדשא בריך הוא חייס עלייהו תדיר בעלמא דין ובעלמא דאתי
תרגום: אל תחזיר רע למי שהטיב עמך, דכתיב: "משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו". ואפלו למי שעשה לך רע, אין לשלם לו רעה תחת רעה שעשה לך, אלא קוה אל ה' ויושיעה לך. ואת הפסוק הזה העמידו על יוסף הצדיק שלא שילם רעה לאחיו בשעה שנפלו לידו, אלא קוה לה' ויושיעך... ובעבור זה היה הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם תמיד בעולם הזה ובעולם הבא.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
למה ללמוד גמרא?
קשה עליי פרידתכם
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
