ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
התפילה היא ביטוי של הפנייה התדירית של הנשמה אל רבש"ע (ראה ענייני תפילה בתחילת עולת ראיה) אך גם פנייה זו איננה ספונטנית בלבד אלא תלויה היא בהגדרות וזמנים.
רא"ש וטור
המשנה בריש פרק רביעי (כו, א) דנה לגבי סוף זמן התפילה אך לא מתייחסת כלל לתחילתה. על כך כתב הרא"ש (ד, א) שאמנם אין צורך בזה משום שהוא מילתא דפשיטא, דכיון שסוף זמנה כקרבן התמיד, כך גם תחילת זמנה והוא "משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח". אמנם מוסיף הרא"ש:
אף על גב דעיקר מצותה עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש מ"מ אם התפלל בזו השעה יצא.
ונראה מדבריו שזמן האיר פני המזרח הוא לכת', אלא שעדיפות יש לתפילה עם הנץ החמה. וכן נראה מדברי הטור (סימן פט).
רמב"ם
הב"י (שם) מבין שכך היא גם דעת הרמב"ם. אך לכאו' יש לעיין בזה, שכן הרמב"ם כותב (ג, א):
תפלת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה.
לא כתב שזו עיקר מצוותה, אלא זהו הדין. וביחס לתפילה קודם לכן כתב (הלכה ז):
ואם התפלל תפלת שחרית בשעת הדחק אחר שעלה עמוד השחר יצא.
משמע מדבריו שתפילה קודם ותיקין היא רק בדיעבד. ולכא' דלא כהרא"ש וטור. ונראה שפשוט לב"י שאף הם סוברים שכל מה שאמרו שאפשר להתפלל קודם הוא רק דיעבד וכמו שמשמע מהגמ' (ל, א):
אבוה דשמואל ולוי כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי.
ופירשו שם בתוס' (ד"ה אבוה):
נראה כפי' ר"ח דמשעלה עמוד השחר קאמר והוו מקדמי קודם הנץ החמה קאמר ועדיין אינו עיקר זמן תפלה.
היינו הביטוי הקדמה מלמד שהדבר נעשה קודם זמנו העיקרי אלא שבדיעבד זה נחשב. ואם כך בעלי התוס' אומרים מסתמא לזה התכוון אף הרא"ש.
רבינו ירוחם
הבית יוסף מביא גם את דעת רבינו ירוחם המוסיף נקודת זמן:
ורבינו ירוחם כתב זמן תפילה משיכיר את חבירו ברחוק ד' אמות ומצוה מן המובחר שיתפלל אחר הנץ החמה מיד ועוד פשוט בתפילת השחר דאם התפלל משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח יצא.
אך למעשה הבית יוסף דוחה את דברי רי"ו. הדרישה שם מאריך לבאר את הגמרות השונות וזו מסקנתו:
דג' זמנים הם הרוצה להיות מן הותיקין המדקדקין במצות עושין המצוה מן המובחר יתפללו עם הנץ החמה ומי שאינו מדקדק כל כך יכול לקרות לכתחלה משיכיר חבירו ברחוק ד' אמות ומיהו אם התפלל משעלה עמוד השחר נמי יצא.
הלכה
פסק השו"ע (פט, א):
זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: ייראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא.
ונחלקו אחרונים האם צריך דווקא האיר המזרח או לא. מג"א (ס"ק ג) כותב שלא צריך, ואילו משנה ברורה (ס"ק ב) מכריע שדעת רוב האחרונים שאכן צריך האיר המזרח וקודם לכן לא יצא ידי חובה.
האם זמן ותיקין הוא מחייב או רק מעלה? על פניו נראה שהוא עיקר הזמן מבחינת חשיבותו, אך גם אחר כך יש לזה דין לכת' ולא דיעבד כמו הקדמת הזמן. בחיבור התפילה להנץ יש מעלה של יראוך עם שמש, אך לא כזמן המרכזי היחיד של התפילה.
להערות - [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
