ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
התפילה היא ביטוי של הפנייה התדירית של הנשמה אל רבש"ע (ראה ענייני תפילה בתחילת עולת ראיה) אך גם פנייה זו איננה ספונטנית בלבד אלא תלויה היא בהגדרות וזמנים.
רא"ש וטור
המשנה בריש פרק רביעי (כו, א) דנה לגבי סוף זמן התפילה אך לא מתייחסת כלל לתחילתה. על כך כתב הרא"ש (ד, א) שאמנם אין צורך בזה משום שהוא מילתא דפשיטא, דכיון שסוף זמנה כקרבן התמיד, כך גם תחילת זמנה והוא "משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח". אמנם מוסיף הרא"ש:
אף על גב דעיקר מצותה עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש מ"מ אם התפלל בזו השעה יצא.
ונראה מדבריו שזמן האיר פני המזרח הוא לכת', אלא שעדיפות יש לתפילה עם הנץ החמה. וכן נראה מדברי הטור (סימן פט).
רמב"ם
הב"י (שם) מבין שכך היא גם דעת הרמב"ם. אך לכאו' יש לעיין בזה, שכן הרמב"ם כותב (ג, א):
תפלת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה.
לא כתב שזו עיקר מצוותה, אלא זהו הדין. וביחס לתפילה קודם לכן כתב (הלכה ז):
ואם התפלל תפלת שחרית בשעת הדחק אחר שעלה עמוד השחר יצא.
משמע מדבריו שתפילה קודם ותיקין היא רק בדיעבד. ולכא' דלא כהרא"ש וטור. ונראה שפשוט לב"י שאף הם סוברים שכל מה שאמרו שאפשר להתפלל קודם הוא רק דיעבד וכמו שמשמע מהגמ' (ל, א):
אבוה דשמואל ולוי כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי.
ופירשו שם בתוס' (ד"ה אבוה):
נראה כפי' ר"ח דמשעלה עמוד השחר קאמר והוו מקדמי קודם הנץ החמה קאמר ועדיין אינו עיקר זמן תפלה.
היינו הביטוי הקדמה מלמד שהדבר נעשה קודם זמנו העיקרי אלא שבדיעבד זה נחשב. ואם כך בעלי התוס' אומרים מסתמא לזה התכוון אף הרא"ש.
רבינו ירוחם
הבית יוסף מביא גם את דעת רבינו ירוחם המוסיף נקודת זמן:
ורבינו ירוחם כתב זמן תפילה משיכיר את חבירו ברחוק ד' אמות ומצוה מן המובחר שיתפלל אחר הנץ החמה מיד ועוד פשוט בתפילת השחר דאם התפלל משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח יצא.
אך למעשה הבית יוסף דוחה את דברי רי"ו. הדרישה שם מאריך לבאר את הגמרות השונות וזו מסקנתו:
דג' זמנים הם הרוצה להיות מן הותיקין המדקדקין במצות עושין המצוה מן המובחר יתפללו עם הנץ החמה ומי שאינו מדקדק כל כך יכול לקרות לכתחלה משיכיר חבירו ברחוק ד' אמות ומיהו אם התפלל משעלה עמוד השחר נמי יצא.
הלכה
פסק השו"ע (פט, א):
זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: ייראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא.
ונחלקו אחרונים האם צריך דווקא האיר המזרח או לא. מג"א (ס"ק ג) כותב שלא צריך, ואילו משנה ברורה (ס"ק ב) מכריע שדעת רוב האחרונים שאכן צריך האיר המזרח וקודם לכן לא יצא ידי חובה.
האם זמן ותיקין הוא מחייב או רק מעלה? על פניו נראה שהוא עיקר הזמן מבחינת חשיבותו, אך גם אחר כך יש לזה דין לכת' ולא דיעבד כמו הקדמת הזמן. בחיבור התפילה להנץ יש מעלה של יראוך עם שמש, אך לא כזמן המרכזי היחיד של התפילה.
להערות - [email protected]
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
קשה עליי פרידתכם
עירוב תבשילין
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
