ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
בסוגיות הקודמות עסקנו בבירור היחס בין הזכות לשימוש לאיסור להזיק. בסוגיא זו נדון בשאלה קרובה, והיא פתיחת עסק, שהיא ודאי זכות של הרוצה בכך, כאשר העסק החדש יפגע כלכלית בעסק קיים. ולכאורה פשוט שפגיעה כלכלית מעין זו כלולה היא באיסור להזיק.
אומרת הגמ' (כא, ב):
אמר רב הונא: האי בר מבואה דאוקי ריחיא, ואתא בר מבואה חבריה וקמוקי גביה, דינא הוא דמעכב עילויה, דא"ל: קא פסקת ליה לחיותי.
וצריך לברר מאיזה דין מעכב הוא עליו? והרי גם השני יכול לטעון שפסקת לחיותי?!
יורד לאומנות חבירו
רש"י (ד"ה אבל הכא) מבאר את דברי רב הונא כדין של היורד לאומנות חבירו. ואכן על פניו זהו המקרה של סוגייתנו, שהשני רוצה להקים ריחיים ובכך יפגע בעסק של הראשון. אך יש לציין דבר פשוט שביטוי זה הוא תיאור מקרה ולא דין, ומה אם כן הדין במקרה זה? ועל זה אומר רב הונא שאסור. ואמנם בסוף הגמ' מובאת דעתו של רב הונא בריה דרב יהושע הסובר שלא כרב הונא:
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: פשיטא לי, בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב, ואי שייך בכרגא דהכא - לא מצי מעכב, בר מבואה אבר מבואה דנפשיה - לא מצי מעכב.
דהיינו מותר לאדם לפתוח חנות מתחרה בתוך מבואה אך רק אם הפותח הינו בן עיר אחרת הדבר אסור, אא"כ הוא משלם מיסים. וצריך בירור מדוע הדין כן? אם אין הפתיחה מוגדרת נזק, מדוע לבן עיר אחרת הדבר אסור? ואם היא מוגדרת נזק, מדוע לבן המבואה מותר? ועוד, מה מעלה או מוריד עניין המיסים?
מקורות מקבילים
בכדי להבין את הסברי הראשונים לדינו של רב הונא נבאר תחילה שני מושגים: יורד לאומנות חבירו, עני המהפך בחררה.
הביטוי 'יורד לאומנות חבירו' מופיע רק בשני מקומות בש"ס: א. בסנהדרין (פא, א) נאמר: ואת אשת רעהו לא טמא - שלא ירד לאומנות חבירו. ב. במכות (כד, א) נאמר: לא עשה לרעהו רעה - שלא ירד לאומנות חבירו. מתוך התבוננות במהלך הגמרות שם נראה שאין זה דין מוחלט אלא ביטוי למצב רוחני של יהודי. ואולי יותר מידת חסידות מאשר דין. אך באמת יש מצבים בהם הדבר כבר נוגע לעיקר הדין ויש בו משום נזק של ממש בחבירו.
המושג השני הוא כאמור 'עני המהפך בחררה'. וכך לשון הגמ' בקידושין (נט, א) :
רב גידל הוה מהפיך בההיא ארעא, אזל רבי אבא זבנה, אזל רב גידל קבליה לרבי זירא, אזל רבי זירא וקבליה לרב יצחק נפחא, אמר ליה: המתן עד שיעלה אצלנו לרגל. כי סליק, אשכחיה, אמר ליה: עני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו, מאי? אמר ליה: נקרא רשע. ואלא מר מאי טעמא עבד הכי? א"ל: לא הוה ידענא. השתא נמי ניתבה ניהליה מר! א"ל: זבוני לא מזבנינא לה, דארעא קמייתא היא ולא מסמנא מילתא, אי בעי במתנה נישקליה. רב גידל לא נחית לה, דכתיב: ושונא מתנות יחיה, רבי אבא לא נחית לה, משום דהפיך בה רב גידל. לא מר נחית לה, ולא מר נחית לה, ומיתקריא ארעא דרבנן.
וראה שם ברש"י ותוס' שנחלקו האם דין עה"ב הוא אפילו במילי דהפקר, כדעת רש"י (ד"ה עני) או שמא דווקא במקום בו האחד מחפש לקנותה אך בהפקר מותר להקדים חבירו, כדעת תוס' (ד"ה עני).
שיטת רש"י
כמובא לעיל, רש"י מסביר את דינו של רב הונא משום יורד לאומנות חבירו. ואף שיש אופן שבו פתיחת העסק אסורה לגמרי הרי זה רק באופן של המצודה, ששם הוא כבר נחשב קרוב יותר לגזל ממש. אך באופנים אחרים, שאינם כמצודה, לדידן דלא קיי"ל כרב הונא מותר.
רש"י אינו מזכיר כאן כלל את הדין של עה"ב, דלא כתוס' וריטב"א כדלהלן, ונ"ל שזאת משום שעה"ב הוא עניין חד פעמי בין שכירות או הפקר ולכן אין לדמות זאת למקרה של יורד לאומנות חבירו שהוא מצב מתמיד ושייך יותר לאיסור ממש. ובזה יובן מדוע הגמרא מנסה להביא ראיה מדגים, שם מדובר באופן פשוט על פרנסה. אלא שעונים לרב הונא שאינו דומה משום שהלקוחות אינם בידו ממש כמו בדגים. שהרי יש לדגים בחירה חופשית. ושוב ראינו כן בספר הר הכרמל (מובא בציונים של רזא דשבתי).
שיטת ריטב"א
לעומת רש"י, כותב הריטב"א (ד"ה דינא) בביאור דינו של רב הונא:
דינא הוא דמעכב עליה דאמר קא פסקת לחיותאי. פי' דמדמה ליה לעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע מפני שיכול למצוא חררה אחרת לקנות והא נמי סבר רב הונא שיכול לומר לו אתה יכול לעשות אומנותך במקום אחר
העולה מדבריו שירידה לאומנות היא גופא משום עני המהפך בחררה, ואע"פ שהוא הפקר שהרי כל אחד יכול לזכות בלקוחות, סובר ר"ה "שיכול לומר לו אתה יכול לעשות אומנותך במקום אחר". ור"ה בדר"י שחולק על רב הונא, בסוף הסוגיא וכמובא לעיל, ס"ל שכיון שנח לשני יותר לעשות במבואו הרי זו זכותו.
אך לפי הסבר זה של עני המהפך, לא זכיתי להבין מה האיסור של בן עיר אחרת לפתוח עסק.
פגיעה כלכלית בנזקי שכנים
ונראה לומר שעצם פתיחת עסק, אפילו מתחרה, אין בו די בכדי להחשב כמזיק של ממש, שהרי 'היורד' אינו אלא מידה ראויה, ומסברא ראינו שאין הלקוחות נחשבים בידיו של המוכר הראשון. מותר לאדם לפעול בדרכים שיווקיות מועילות יותר מחבירו ובזה למשוך אליו לקוחות. אלא יש לבאר שפתיחת עסק יש בה משום נזקי שכנים, דהיינו הסדרת היחסים הראויים והמאוזנים, אף הכלכליים, בין התושבים השונים.
וכך כותב הרא"ש בתוך תשובה שדיני 'יורד לאומנות חבירו' הוא הרחקת נזקי שכנים (שו"ת כלל הסימן ג):
שכל ההרחקות השנויות בבבא בתרא (פרק לא יחפור) היינו דוקא היכא דדבר הנסמך מזיק לשכנו בגוף ממונו. כגון הסומך בורו לשדה חבירו שהוא מזקיקו להרחיק כשיבוא לסמוך בור גם הוא אומר כל מרא ומרא מרעית לי לארעאי, וכן כל ההרחקות דלא יחפור או שמאפיל עליו או מחמת הריח או פסקת לחיותאי.
ולפי זה יבואר דינו של רב הונא מדוע יוכל לומר פסקת חיותי הרי היכן הלכו להם זכויותיו של השני? אלא שככל דיני שכנים מי שקדם וזכה הרי הוא שלו. ולפי זה יבואר גם האיסור של בן עיר אחרת להכנס לסחור משום שאין לו זכויות בכך, אך אם משלם מיסים הרי הוא גם נותן לעיר ולא רק לוקח ועל כן יש לו היתר לסחור בעיר. ושו"ר שכ"כ דברות משה (ב"ב סימן כ הערה ל ד"ה והנכון).
ונראה שאף רש"י יסביר כדברי הרא"ש שאין כאן נזק ממש המחייב תשלומים אלא רק נזקי שכנים המחייבים הרחקות. והדברים נמדדים לפי 'בצדק תשפוט עמיתך'.
וכך כתב חת"ס (שו"ת, חו"מ עט, סד"ה מהפך השם השני):
מתוך הדברים למדנו ג' מיני יורד לאומנו': א. בר מתא אבר מתא אחריני דלא שייך בכרגא דמוציא בדיינים כמבואר להדי' בתשו' מ"ב סי' ז"ך ויורד לאומנות דדמי ליהבי סייארי דאפי' בר מתא דידי' מוציא בדיינים, ב. יורד לאומנו' כעין מערופי' (זכות מסחרית) של ישראל דהוה רק רשע ואפשר בשל נכרי נמי והיינו הך דסוף פרק הנשרפי'. ג. מבר מבואה דידי' דמותר אפי' לכתחלה ומ"מ ממדת חסידות יש למנוע והיינו שלהי מכות בא דוד והעמידן על י"א לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חברו.
ובשולי הדברים נראה לי שאפשר 'להרוויח' נקודה נוספת בהבנת ענייני המסחר כנזקי שכנים. שכן יש לשאול מה לדיון זה ולפרק לא יחפור? הרי יש מקומות רבים שניתן היה לשבץ את הנידון הזה. אלא לפי הנ"ל מובן, חז"ל לא רק אמרו כיצד יש להרחיק נזקים זה מזה על מנת ליצור שכנות יציבה, אלא אף כיצד חיים ומתפרנסים באופן ראוי כך שלא יפגעו זה בזה.
להערות - [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













