ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
אותו קרוב משפחה היה עני מרוד, וביקש ממנו רבי חייקיל, שיביא קצת כיבוד לרבינו. לאותו קרוב לא היה כלום, אך הלך ומשכן את פמוטות השבת של אשתו, וקנה מעט כיבוד בכסף שקיבל בהלוואה תמורתם.
ביקש רבי חייקיל מרבנו, שישפיע לאותו עני איזה שפע. ענה ואמר רבנו :"אני אין לי שפע בשבילו, רק אם תרצה אתה תתן לו שפע". לקח רבי חייקיל כלי עם מים, ושפך את המים באמצע הבית וכו', ובירך שיהיה שפע. ורבנו ז"ל אמר אליו: "חייקיל, לי לא תתן שפע".
וכשנסעו משם, באו גויים רבים והחלו לסחור עם אותו קרוב משפחה, והתחיל להיות בעל שפע, והיה הולך לעיר, וקונה ומוכר, והיה טרוד מאוד במסחרו.
פעם אחת, כשהיה יריד בברסלב, רץ אותו סוחר במהירות לשוק לקנות ולמכור, וחלונות ביתו של רבינו היו פונים לשוק. ראה אותו רבינו, וקרא לו שיכנס אליו.
כשנכנס, שאל אותו רבנו: "ההסתכלת היום אל השמיים?" וענה: לא!
לקח אותו רבנו לחלון, ואמר לו: תסתכל דרך החלון, ותאמר לי – מה אתה רואה?
ענה הסוחר: "אני רואה עגלות וסוסים, ואנשים רצים הנה והנה".
אמר לו רבנו: "בעוד חמישים שנה, יהיה יריד אחר לגמרי. כל מה שאתה רואה, לא יהיה עוד. רק סוסים אחרים ועגלות וסחורות ואנשים אחרים, וגם אני לא יהיה וגם אתה לא תהיה. אני שואל אותך, מה אתה כל כך בהול ומוטרד, שאין לך אפילו זמן להסתכל על השמיים?"
קרא רבנו לרבי חייקיל ואמר לו: "תראה חייקיל מה שעשית עם השפע שלך עד שאפילו אין לו זמן להסתכל על השמיים". (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, אות ה – השני).
סיפור זה הוא משל עמוק לחיינו, ומחובר גם לפרשיות השבוע שלנו.
ההסתכלות לשמיים מבטאת את הקשר עם ה'. הקשר עם ה' צריך להיות מרכז ותכלית חיינו, אך פעמים רבות אנו שקועים בטרדות החיים והפרנסה, ואנו שוכחים להסתכל לשמיים. זוהי טעות, שהרי בטרדות החיים, אנו עסוקים בעניינים ברי חלוף, שלא יהיו "בעוד חמישים שנה", ואילו בקשר עם ה' – בתורה ובמצוות, אנו מתחברים אל הנצח.
בסיפור, רבי נחמן נוסע בדרך הראשית, כלומר בעניינים שהם מרכז החיים, בקשר עם ה', אך כשהוא מתנמנם ומסיח דעתו, אז יש מי שמנסה לקחת זאת לחלק הצדדי של החיים, שזה טרדות הפרנסה וצרכי החיים הזמניים, ולהתמקד בשפע הפרנסה.
רבי חייקיל שופך את המים באמצע הבית, כי מים שהם חיים לעולם מבטאים את ברכת הפרנסה, ובכך הוא הופך את שפע הפרנסה למרכז החיים. אך רבי נחמן ממאן במקרה זה לקבל שפע, כדי שטרדות הפרנסה לא יחליפו אצלו את מעלת ההסתכלות לשמיים.
רעיון זה מופיע גם בפרשיות יציאת מצריים. בתחילה, כשבא משה לבשר לעם ישראל על יציאתם מעבדות מצריים לחירות ולעבודת ה', "ויאמן העם... ויקדו וישתחוו". פרעה, שקולט את המצב ברשעותו, חותר מיד להשכיח מהעם את חלומות החירות ועבודת ה', וכדי שלא יחלמו "נלכה נזבחה לאלוקינו", הוא מטביע אותם בים העבודה וטרדות החיים, "תכבד העבודה על האנשים... ואל ישעו בדברי שקר".
בהתחלה זה עובד לו, וכשמשה מנסה שוב לחזק את רוח העם, ולבשר להם שגאולתם קרובה, "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".
אך הפעם עומד מולו ריבונו של עולם, שמייבש אותו מהשורש. הכיצד?
באמת, האנשים לא הסתפקו בטרדות הפרנסה, אלא המציאו שיטה עוד יותר מתוחכמת כדי לא להסתכל על השמיים. גם כשהאדם מתנתק מטרדותיו, ומחפש אופק רוחני, יצרו את העבודה זרה, שבה האדם נותר מצומצם בכוח רוחני חלקי, המכוון לספק את צורכי החיים, כמו הנילוס – הנהר שמביא את הפרנסה וכדומה.
לכן, ה' מקדים למכות מצריים את הפגיעה באלוהי מצריים, כדי שכולם יבינו שהכל בידי ה', ויש להביט לשמיים. זה מתחיל בתנין, חיית הטרף האימתנית, השליטה במימי היאור, שפרעה שהפך עצמו לאלוהים דימה את עצמו אליה, "פרעה... התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו". אהרון תופס בזנבו, והופך אותו למטה – עץ יבש.
זה ממשיך ביאור שהופך לדם, "כשהקב"ה נפרע מהאומות, נפרע מאלהותם תחילה, שהיו עובדים לנילוס המחייה אותם, והפכם לדם" (רש"י ד, ט). ובסוף, בליל יציאת מצרים, יחד עם הבכורות גם "ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים" (יב, יב), ה' הכה את אלוהי מצריים, שחרר את העולם מהצמצום, והתגלה שיש להביט אל השמיים, האין סוף והנצח, להתגעגע אל הגילוי האלוקי.
ובחזרה לסיפור. העני משכן את פמוטות השבת כדי לתת אוכל לאורחים. כביכול, משכן את אור השבת בשביל אוכל. לעומת זאת, כפי שאומרים בקידוש, השבת היא גם זכר ליציאת מצריים.
מדוע?
השבת היא הזמן להתנתק ממירוץ החיים, ולהסתכל אל השמיים...
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
