ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"אפשר לומר כן?" כן!

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות בא Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ב

"אפשר לומר כן?" כן!


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה

בתורה ובנ"ך מצויים פסוקים העוסקים בשאלת סדר הזמנים, תיארום של מאורעות, משכם של האירועים ונסיונות תאום בין לוחות זמנים שונים. אחת התופעות הנפוצות בתחום זה היא כתיבת פסוקים הכוללים בתוכם אינפורמציה אשר במבט ראשון או לאחר בדיקה ראשונית, מתמיהה.
פסוקים שכאלו מצויים גם בפרשתנו:
"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְקֹוָק מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות י"ב מ-מא).

כל בר בי רב יודע, שמאז ירידת יעקב ובניו למצרים ועד יום היציאה, עברו קצת יותר ממאתיים שנה ולא יותר. מה עוד, שיש להסביר פסוק זה לאור המובטח בברית בין הבתרים
"וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית ט"ו יג).

ניתן כמה דוגמאות:
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן" (בראשית י"ב ד).

כל מי שמצוי בדברי חז"ל יודע שאברהם היה בן שבעים בזמן ברית בין הבתרים שנכרתה עמו בארץ ישראל. אם כך לא יתכן שאברהם יצא מחרן בן שבעים וחמש.
נעבור לדוגמאות מן הנביאים. ספר שמואל מוסר לנו כי:
"בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל א י"ג א)

אין צורך להכביר במילים כדי לשאול "אפשר לומר כן"?
בספר מלכים מובא:
"בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה: (מלכים ב פרק ט"ו א).

בעל סדר עולם מקשה "אפשר לומר כן, והלא שניהם מלכו כאחת"? (פרק יט). כלומר, על פי פשט הכתובים והן על פי המפורש בסדר הזמנים של סדר עולם רבה, עוזיה הוא עזריה מלך יהודה שעלה לשלטון באותה שנה שירבעם מלך ישראל עלה לשלטון. אם כך, אפשר לומר כן, שבשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה?
ועוד דוגמא אחת מן הכתובים. בספר דברי הימים ב' מצינו:
"בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי" (כ"ב ב).

ספר מלכים מוסר לנו כי:
"וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה: בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמֹנֶה שנה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם" (ח' טז-יז).

ההשוואה בן שני הפסוקים מלמדת כי יהורם הלך לעולמו בגיל ארבעים (32+8) והשאיר אחריו "קדישל" בן ארבעים ושתים, אפשר לומר כן?
ההסבר לתופעה זו הוא כפול:
א. יתכן והכתוב נוקט בשיטה זו כדי להכריז בקול גדול, התנ"ך איננו ספר היסטוריה המחויב בדווקא וקודם כל לדיוק בנושא סדר הזמנים. התנ"ך הוא ספר סיפור התגלות הקב"ה בעולם באמצעות נביאיו. הקב"ה הוא מעל לזמן "היה הווה ויהיה" והוא מהווה את הכל. ממילא, אין משמעות לעבר הווה ועתיד. לכן הכלל החזק ביותר בתנ"ך הוא "אין מוקדם ומאוחר". עדיין אנו זקוקים ל"מודעי", שהרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש. לכן נוסיף ונסביר ב. זו דרכו של הכתוב, לרמוז לנו על תהליכים רוחניים בעלי משמעות מאוד רחבה ועמוקה המסתתרים מאחורי השאלה - אפשר לומר כן? והתשובה היא כן! אם אכן הבנת את התמונה בכל רחבותה! במסגרת זו, אין לנו את המקום להביא את התשובות. נעשה זאת בקרוב בעז"ה ובלנ"ד בספרנו "צפנת ישעיהו".

נסיים בתפילה לאדון כל, שיזכנו להבין את הכתובים לעומק
ולענות על כל השאלות הללו בתשובה- כן.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il