ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
על הראשון נאמר:
"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיקֹוָק וְהָיָה יְקֹוָק מִבְטַחוֹ" (ירמיהו י"ז ז).
על השני נאמר:
"אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְקֹוָק יָסוּר לִבּוֹ" (שם, שם ה).
לכאורה ההבדל בין השנים ברור ובולט לעין כל. הראשון ירא שמים בתכלית, מאמין ובוטח רק בד'. השני בוטח בכח זרועו של בן אנוש, זחוח "וּמִן יְקֹוָק יָסוּר לִבּוֹ ". לכאורה, אם נפגוש אותם ברחוב, יהיה קל מאוד לזהות מי הוא מי. לכן קשה מאוד מדוע מיד אחר כך מודיע לנו ירמיה הנביא כי הקב"ה יודע להבחין בין השניים כי:
"עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ: אֲנִי יְקֹוָק חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כדרכו כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו" (שם, שם ט- י)
התנחומא מסביר כפשוטו "העושה פטרונו בשר ודם" (תזריע סימן יב) ומתעלם מהקושי.
הפסיקתא מסבירה כי ה"גבר" השני הוא עובד אלילים מעשה ידי אדם וזו הכוונה בביטוי "אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם " וז"ל:
"עובדים מעשה ידי אדם. ועליו אמר ארור הגבר אשר יבטח באדם" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ואתחנן דף ח עמוד ב).
גם על פרשנות זו קשה מדוע צריך לחקר לב כדי להבחין בין עובד ד' למשתחוה לפסל?
המכילתא טוענת כי ההבדל בין השנים הוא כי הראשון מתפלל אל הקב"ה ותופס אומנות אבותיו ולעומתו השני איננו פונה בתפילה אל אלקיו. הבחנה מסוג שכזה, אכן יכולה להעשות רק על ידי בוחן כליות ולב. וז"ל המדרש:
"אין להם לישראל אלא תפילה ... וכן ירמיה אמר ארור הגבר אשר יבטח באדם ובתפילה מהו אומר ברוך הגבר אשר יבטח בד' והיה ד' מבטחו" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דויהי פרשה ב).
לא ברור כיצד הבחנה זו רמוזה בפסוקי פרקנו.
לכן נפנה אל הירושלמי וננסה בעקבותיהם, להסביר ולענות על הקושי, וז"ל:
"וכל מי שהוא צריך (לצדקה) ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס לאחרים משלו ועל זה נאמ' ברוך הגבר אשר יבטח בד' והיה ד' מבטחו" (פיאה פרק ח ה"ח).
ישנן הלכות רבות המסורות ללב. התורה מדגישה פעמים רבות בהקשר למצוות מהסוג הזה "אֲנִי יְקֹוָק" (גם בפרשתנו). אחת הדוגמאות לכך היא שאלת נתינת הצדקה ולקיחת הצדקה. איש איננו יודע בדיוק כמה צדקה חברו נותן. גם שיעור נתינת הצדקה מסור ללב. שהרי מעשר כספים אמור להיות מחושב מההכנסה הפנויה של האדם, אחרי ניכוי הוצאות הכרחיות. מה הן הוצאות הכרחיות? דבר זה מסור ללב של כל משפחה וכל אדם. נוסיף עוד נקודה, על הציבור מוטל החיוב לפרנס את העשיר שהעני "כל צרכו", לפי רמת החיים לה היה רגיל - "אפילו סוס לרכב עליו" (כתובות סז ע"ב). מאידך גיסא ברור שלעני אסור להפיל עצמו על הציבור. היכן עובר הגבול? הדבר מסור ללב !
אם כך, נסביר ונאמר כי מדובר בשני "גברים" שמבחינה חיצונית אין הבדל ביניהם. שניהם בהליכות חייהם מייצגים אנשים המחויבים לשמירת מצוות. יתכן מאוד ושניהם גם משתתפים באותו שיעור של ה"דף היומי". ההבדל הגדול ביניהם הוא בכוונת הלב. הראשון עושה השתדלות אך ורק "השתדלות מותרת". אף על פי שהוא פועל, הוא זוכר תמיד שיש "מנהיג לבירה". אם המציאות מעמידה בפניו מחסום הלכתי הוא לעולם לא יעבור אותו.
לעומתו ה"גבר" השני, ברגע שהוא "נתקל" בקושי שמחייב אותו להתפשר עם עקרונותיו, הוא "שָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ". הוא מנסה להפעיל את כל כוחותיו הוא, כדי להשיג את מטרתו. הוא שוכח מי מנהל את העולם והוא מעמיד את רצונותיו ומאווייו האישיים במרכז הווייתו.
דברים אלה מסורים ללב וטמונים עמוק במחשבותיו של האדם, לעתים קשה מאוד לגלות אותם. לכן מדגיש ירמיהו שלש פעמים את הלב בפסוקים אלה. הבה נתפלל כי יתקיים בנו בקרוב " לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" (תהלים נ"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
