ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
ההבטחות בתחילת פרשת בחוקותי פותחות באל"ף ומסתיימות בתי"ו: הן כוללות הכל.
קיימת מחלוקת שראשיתה בדברי חז"ל כיצד לפרשן, והיא באה לידי ביטוי במחלוקת הרמב"ם ביד החזקה בהלכות מלכים, ובדברי הראב"ד בהשגותיו שם.
לשיטת הראב"ד, יש לפרש את הפסוקים על דרך הנס ושינוי הטבעים בימות המשיח.
לשיטת הרמב"ם,יש לפרש את הפסוקים כפשוטם. פסקי הרמב"ם מבוססים על דברי האמורא שמואל (דור ראשון לאמוראי בבל החברותא של רב שנחשב גם כתנא): "דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד" (ברכות דף לד ע"ב).
לדברי הרמב"ם, כל ההבדל בין ימי הגלות הארוכה לבין ימות הגאולה - ימות המשיח, הוא בחיים יהודים במדינה עצמאית.
אנחנו נצעד בעקבותיו של רבי משה בן מימון, שהרי מורה דורות הגאולה רבי אליהו הגאון מוילנא הדריך כך את תלמידיו, ובעקבותיו צועדת הציונות הדתית דורות רבים.
עיון בתוכנן של הברכות, בכפוף לשיטת הרמב"ם, מביא לשתי מסקנות:
א. הביטחון תופס מקום מרכזי.
ב. אי אפשר לקבל את הברכות אם אין מדינת יהודית עצמאית.
נצטט את הפסוקים ונפרש את שיחתנו: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ ... וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם: וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב: וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:... אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת".
הפסוק האחרון מדגיש נקודה נוספת, מטרתה של יציאת מצרים היא להבטיח קוֹמְמִיּוּת - עצמאות.
מהי משמעותה של קוֹמְמִיּוּת?? כמו שהקדמנו, גם כאן אנו מוצאים את אותה מחלוקת. בסוגיא בבבא בתרא, לאחר אגדות רבה בר בר חנה, מופיע: "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת (קוממיות לפי הרשב"ם -שתי קומות) רבי מאיר אומר: מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון, (כלומר, גובהו של האדם בימות המשיח יהיה מאתיים אמה = כמאה מטרים לפחות, שהרי קודם שחטא אדם הראשון, היה גובהו מן הארץ עד לרקיע, ואחר שסרח מיעט הקדוש ברוך הוא את גבהו והעמידו על מאה אמה); רבי יהודה אומר: (גובה האנשים יהיה רק) מאה אמה, כנגד היכל וכתליו, (גובה ההיכל בימי הורדוס) שנאמר: אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל!" (דף עה ע"ב). לפי הדעות הללו מדובר בשינוי משמעותי של הטבע בדרך נס.
לעומת זאת במדרש ההלכה מופיע: "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת - בקומה זקופה ולא יהיו יראים מכל בריה" (ספרא בחוקותי פרשה א תחילת פרק ג אות ז). המדרש מסביר ביטוי זה כפשוטו. זה מחזיר אותנו למשמעותה של המילה בימינו = עצמאות.
מחברי התפילה, המצטטים את תפילתו של הכהן הגדול בצאתו מקודש הקודשים (מבלי פגע), מביאים: "יהי רצון מלפניך ... שנה שתוליכנו קוממיות לארצינו", גם הם מבינים כרמב"ם, העיקר הוא עצמאות.
ואגב קוֹמְמִיּוּת, נסיים בסיפור המדגיש כמה חשוב שכולם ייטלו חלק בשמירה על העצמאות. מיד אחרי מלחמת השחרור, בשנת תש"ט, קבוצת לוחמים חרדית מהפלוגה הדתית של חטיבת אלכסנדרוני, שהיו משויכים פוליטית למלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י) החליטה להקים קיבוץ. בסופו של דבר הוקם מושב באזור קרית גת, תחת השם קוֹמְמִיּוּת. לקראת שנת תשי"ב, שנת השמיטה הראשונה שלאחר קום המדינה, שלח החזון אי"ש את הרב בנימין מנדלסון לכהן כרב המושב. גם הפוסק החרדי החשוב ביותר נטל חלק בעידוד הקוֹמְמִיּוּת.
הבה נתפלל כי הברכות המופיעות בתחילת פרשתנו יתקיימו במלואן, מ-א' ועד ת', ושהעצמאות והקוֹמְמִיּוּת יתגברו!
שחיילי צה"ל ושאר כוחות הביטחון יתעטרו בעטרת ניצחון והקב"ה יצילם מכל פגע.
שכל חלקי החברה הישראלית יזכו בזכות שבחובה, לשרת בצבא ההגנה לישראל.
שנזכה להחזיר את כל החטופים, שהקב"ה ישלח רפואה שלימה לכל הפצועים
ומן השמים תנוחמנה כל המשפחות שאיבדו את יקיריהן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
