ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
התורה כדרכה, מחברת בין שתי פרשיות באמצעות שימוש בביטויים שווים. בפרשת הבריאה אנו מוצאים את ההכרזה: "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב, ב) ובפרשתנו, בתוך הפסוקים העוסקים במן "ויִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי" (שמות טז, ל).
בשבת שאנו מציינים אותה כ'זכר למעשה בראשית', קבעו חכמים וכך נפסק הלכה למעשה, צריך לבצוע על הפת תוך לקיחת לחם משנה (עיינו שו"ע אורח חיים סימן קסז סעיף טו, סימן רעד סעיף ג, סימן רפט סעיף א). ביטוי זה לקוח גם הוא מפרשתנו "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה" (שם טז, כב) וכך הופכת השבת גם ל'זכר ליציאת מצרים' (ולכן גם בחגים צריך 'לחם משנה'). ננסה להסביר מדוע פרשת המן היא כל כך חשובה ומשמעותית לדורות.
הקשר הראשוני בין פרשת השבת, נבואת משה ופרשת המן נוצר כאשר משה רבינו נתן לעם ישראל את השבת כבר במצרים, וכך מפורש במדרש: "ד"א 'וירא בסבלותם' ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה מי שיש לו עבד אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת, ואלו עבדיך אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע הם מתים, אמר לו לך ועשה להן כמו שתאמר, הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח" (שמות רבה (וילנא) פרשה א סימן כח). גם אחרי הסכמת פרעה עלתה על הפרק השאלה: כיצד ידע משה איזה יום הוא היום השביעי מאז יציאת מצרים? והתשובה היא שהקב"ה נתן לו מידע זה באמצעות נבואתו. ועדיין היה על הכל סימן שאלה! רק אחרי שהמן הפסיק לרדת ביום השביעי, התברר ש'משה אמת ותורתו אמת'. לכן נתקנה הלשון בתפילת השבת: "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו". מרגע זה גם התברר כי השבת היא זכר למעשה בראשית וגם זכר ליציאת מצרים.
עיקרון נוסף קשור בטבורו לירידת המן במשך ששה ימים, ביום השישי כלֶחֶם מִשְׁנֶה ובשבת לא ירד מן. כ'זכר למעשה בראשית', השבת מלמדת אותנו שאף על פי שיש ששה ימי מעשה, בהם האדם עובד לפרנסתו (ערך חשוב שיש להדגיש), השביתה בשבת באה ללמדנו כי ששת ימי המעשה מכינים ליום השבת, שמוקדש לרוחניות וכי הוא היום העיקרי בשבוע. לכן, גם במדבר, שבו לא היה צורך בעיסוק בפרנסה כדי להתקיים, היה צורך בשבת שנקבעה לדורות, כדי שכל יהודי ישים בחייו דגש על ההתעלות הרוחנית (שהיא הזכות) ולא רק על סיפוק צרכיו הגשמיים (שהוא ההכרח). כך גם השבת כ'זכר ליציאת מצרים', מלמדת אותנו כי מטרת השחרור מעולו של פרעה ומהעבודה הקשה לא הייתה לדאוג לרווחה סוציאלית (שגם היא חשובה), אלא להבטיח את המטרה העיקרית - עבודת השם, ואין לך בן חורין אלא מי שעובד את הקב"ה.
הפרשיה מסתיימת בהכרזה כפולה: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן" (שם טז, לה). בארץ ישראל אין מן. בארץ ישראל גם העבודה בשדה (והיום העבודה בשדה מקבלת משמעות הרבה יותר רחבה) להוצאת פירותיה הקדושים (חת"ס) היא חלק בלתי נפרד מעבודת השם. כך גם היציאה למלחמת מצווה מיד צר הבא על עם ישראל, היא חלק בלתי נפרד מעבודת הבורא.
השבת היא התזכורת לכך שהיא יסוד ושורש האמונה במשה נותן התורה, ובמשימות הרוחניות שכתובות בה.
השבת היא זכר לבריאת העולם שנברא כדי להתכונן לשבת.
השבת היא זכר ליציאת מצרים שמלמדת אותנו שהחומר הוא זה שצריך לשמש להכנה לרוח.
בארץ ישראל גם החומר הוא קודש.
פרשת המן מחברת את כל הערכים הללו וקושרת את ירידתו למצוות השבת,
לפרשת הבריאה וליציאת מצרים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
