ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ספר תורה ושמות קדושים
- מדורים
- רביבים
שאלה: כשאני לומד בבית המדרש ומוציאים ספר תורה ומניחים אותו על הבימה כדי לגלול אותו, האם חובה עליי לעמוד?
תשובה: כאשר מוליכים את ספר התורה, וכן כאשר מגביהים אותו, כל הרואה אותו צריך לקום עד שיניחו את הספר במקומו בארון או על הבימה. וקל וחומר הוא שאם לפני תלמידי חכמים מצווה מן התורה לעמוד כדי לכבד את התורה שלמדו, שנאמר: "והדרת פני זקן" (ויקרא יט, לב), קל וחומר שלפני ספר התורה עצמו מצווה לעמוד (קידושין לג, ב).
גם מי שעוסק בתורה חייב לקום בפני ספר התורה. ואפילו אינו רואה את ספר התורה, אם הוא שומע את קול הפעמונים שעל ספר התורה ומבין שמוליכים אותו, חייב לעמוד (שולחן ערוך ורמ"א יורה דעה רפב, ב; פתחי תשובה ג). אומנם החובה לעמוד בפני ספר התורה בעת שמוליכים אותו היא בתנאי שספר התורה נמצא באותה רשות, כגון שהוא בבית הכנסת ומוליכים את ספר התורה מן הארון לבימה. וכן היושב בחוץ ורואה שמוליכים את ספר התורה בחוץ - חייב לעמוד. אבל היושב מחוץ לבית הכנסת, או בחדר סמוך לבית הכנסת, ורואה דרך החלון או הפתח שמוליכים את ספר התורה, כיוון שהוא נמצא ברשות אחרת, אינו צריך לעמוד (בית יוסף ורמ"א רפב, ב).
לאחר שספר התורה הונח במקומו, בארון הקודש, על הבימה או בחיקו של אדם שיושב על כיסא, אין צריך לעמוד, מפני שהספר נמצא במקום המיועד לו באותו הזמן (בית יוסף ורמ"א רמב, יח; משנה ברורה קמו, יז).
עמידה בשעת פתיחת הארון
שאלה: האם חובה לעמוד בעת שפותחים את ארון הקודש?
תשובה: כאשר פותחים את ארון הקודש בעת אמירת תפילות מיוחדות, מצד הדין אין חובה לעמוד. ראשית, מפני שספר התורה נמצא במקומו הראוי לו. שנית, הוא נמצא בארון שהוא רשות אחרת. ואף על פי כן נהגו להדר במצוות כבוד התורה ולעמוד, שכן דרכו של הארון להיות סגור, וכשהוא פתוח ראוי לכבד את התורה שנגלית לציבור (טורי זהב יורה דעה רמב, יג). אבל מי שחלש וקשה לו לעמוד, רשאי לשבת, ורק בשעה שיוליכו את ספר התורה מן ההיכל לבימה ומן הבימה להיכל ובעת ההגבהה - יתאמץ לעמוד. וכן יתאמץ לעמוד כשעומדים עם ספר התורה בתפילה לשלום המדינה.
עמידה בפני ספר תורה פסול
כאשר נמצא פסול בספר התורה, צריכים להשתדל לתקנו במהרה. ובינתיים עושים סימן בספר, כדי שידעו שהוא פסול, כגון שחוגרים את החגורה מעל המעיל כמנהג יוצאי אשכנז, או שקושרים מטפחת בראש הספר כמנהג יוצאי ספרד.
יש אומרים שדיני כבוד ספר תורה אינם חלים על ספר פסול, ואם מוליכים אותו אין צריך לקום מפניו (תשובה מאהבה א, קה; ערוך השולחן רפב, ד). ויש סוברים שככלל יש לכבדו כספר כשר (נודע ביהודה קמא יו"ד עא; חתם סופר יורה דעה ב, רעט), ולכן יש לעמוד בפניו (מסורת משה ד, רעד; הליכות שלמה תפילה יב, מד). ונכון להחמיר.
ישיבה עם הגב כלפי ספר התורה
שאלה: מקום הישיבה שלי בבית הכנסת הוא בין הבימה לארון הקודש, כך יוצא שבעת קריאת התורה אני יושב עם הגב כלפי ספר התורה. לסובב את הכיסא אי אפשר משום שהוא קבוע, האם מותר לשבת כך?
תשובה: מכבוד ספר התורה שלא יפנה לו אדם את גבו, וכפי שנהג הכהן הגדול בעת שיצא מקודש הקודשים, שלא הפנה את גבו ויצא, אלא יצא כשפניו אל הקודש. וכן הכוהנים והלוויים, בעת שסיימו את עבודתם במקדש ונפטרו לביתם, הלכו אחורנית כשפניהם אל הקודש. גם תלמיד היוצא מלפני רבו המובהק, לא יפנה לו את גבו וילך, אלא יצא כשפניו כלפי רבו (יומא נג, א; שולחן ערוך יורה דעה רפב, א).
היה ספר התורה מונח על מקום גבוה מעשרה טפחים וקל וחומר כשהוא בתוך ארון, כיוון שהוא נמצא ברשות אחרת, מותר בשעת הצורך להפנות את הגב כלפיו. לפיכך, מותר בעת קריאת התורה לשבת עם הגב כלפי ספר התורה, שכן הבימה גבוהה מעשרה טפחים. וטוב עשו שהעמידו את הכיסאות עם הפנים אל ארון הקודש, כי רוב הזמן ספר התורה בתוך ארון הקודש, וכדרך קבע מקומות הישיבה צריכים להיות מכוונים כלפיו.
הפניית הגב לארון הקודש
שאלה: האם מותר להפנות את הגב לארון הקודש?
תשובה: כיוון שספרי התורה נמצאים בארון הקודש שהוא רשות בפני עצמה, מותר. וכן כתב הרמב"ם (ספר תורה י, י): "ולא יחזיר אחוריו לספר תורה, אלא אם כן היה גבוה ממנו עשרה טפחים". וכן בשולחן ערוך (יורה דעה רפב, א). קל וחומר כאשר הספר מונח בארון הקודש, שבנוסף לכך שהוא בדרך כלל מעל גובה י' טפחים, הארון, שגודלו לפחות אמה על אמה על ג' אמות, הוא רשות לעצמו (פרי מגדים משב"ז אורח חיים סו"ס קמא), ובפרט כשהוא סגור. לכן מותר להפנות את הגב לארון הקודש בשעה שהולכים לכיוון היציאה מבית הכנסת (שו"ע יו"ד רפב, א; טורי זהב א).
אומנם מעבר לדין המדויק ביחס לספר התורה, נוהגים כבוד בארון הקודש, ולכן גם כשהוא סגור העומדים בסמוך לו נזהרים שלא להפנות לו את הגב. זאת משום שסמוך לארון הקודש, הכבוד והפגיעה בולטים יותר. אך כשיש בכך צורך, מותר לעמוד עם הגב לארון הקודש, וכדרך שהכוהנים שמברכים את העם או הרב שמעביר שיעור, עומדים כשפניהם לציבור וגבם לארון הקודש. וכן נהגו הכוהנים בבית המקדש בעת שבירכו את העם בברכת כוהנים, לעמוד כשפניהם אל העם ואחוריהם להיכל, משום כבוד הציבור (סוטה מ, א).
מנהג יפה לרבנים לנשק את פרוכת ארון הקודש לפני שמתחילים לדרוש בפני הקהל, והרי זה כעין נטילת רשות לדבר לפני הקהל, ובקשת מחילה על שהם נאלצים להפנות את הגב לארון הקודש.
הבאת ספר תורה למניין בר מצווה
שאלה: יש לבננו בר מצווה, אנחנו מארגנים מניין משפחתי ובו בננו יקרא את פרשת השבוע. ביקשנו מהגבאי לקחת ספר תורה, אך הוא טען שיכול להיות שיש בעיה להוליך את ספר התורה בעבור מניין פרטי, וביקש שנשאל רב מה ההלכה בזה.
תשובה: מפני כבודו של ספר התורה, יש ללכת לבית הכנסת כדי לקרוא בו, ולא להוליכו לבית פרטי ולקרוא בו שם. גם בעבור מי שמחמת אונסו אינו יכול לבוא לבית הכנסת, כגון חולה או אסיר, אין מוליכים את ספר התורה. אבל מותר להביאו בעבור אדם גדול בתורה שמחמת אונס אינו יכול לבוא לבית הכנסת (ירושלמי יומא ז, א; בית יוסף ורמ"א שם).
וכן מותר להביאו לצורך מניין שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת (ביאור הלכה שם 'אין'). וכן מותר להוליך את ספר התורה מבית הכנסת למניין משפחתי שחוגג בר מצווה. לפיכך, מותר להביא ספר תורה למניין חיילים שמתאמנים בשטח.
הולכת ספר תורה על ידי אישה
שאלה: אני עובדת במועצה הדתית במקומנו, ומארגנים מניין לחגים באחד מבתי הספר, וצריכים להביא לשם ספר תורה. האם בשל היותי אישה יש בעיה שאני אביא את ספר התורה מבית כנסת שיש בו ספרי תורה רבים למקום המניין, ועדיף שאחפש גבר שיעשה את זה?
תשובה: מותר לאישה להוליך את ספר התורה, שכן כל האיסור לנגוע בספר התורה, לגברים ולנשים, הוא בקלף עצמו. אבל בעמודי הספר (עצי החיים) מותר לנגוע, וכן במעיל או בתיק שבו הספר נמצא מותר לנגוע, וכך נושאים אותו. גם לנשים בזמן נידתן מותר לשאת את התורה ולנשקה ולקרוא בה (שו"ע יו"ד רפב, ט).
בעת שמוליכים את ספר התורה, צריך להקפיד על כבודו. המוליך את ספר התורה צריך לשאתו זקוף בחיקו כנגד ליבו דרך כבוד. ולא יניח אותו כמשא על ראשו או כתפו, או בתרמיל מאחורי גבו (שו"ע יו"ד רפב, ג). כאשר מסיעים את ספר התורה במכונית, יש להשתדל שיצטרף לנהג נוסע נוסף שיישא את ספר התורה בחיקו, ולא יהיה מי שיפנה אליו את גבו. אם אין שם נוסע נוסף, יש להניח את ספר התורה בצורה מכובדת ויציבה על אחד המושבים. בשעת הצורך, אפשר להניחו במזוודה או עטוף בטלית בתא המטען (ערוך השולחן יורה דעה רפב, ו).
משלוח ספר תורה במטוס
כאשר יש צורך לשלוח את ספר התורה בחבילה במטוס או באונייה, יש נוהגים לפתוח את התפירות של יריעה אחת, ובכך תתבטל כשרותו באופן זמני, ולא תהיה כל כך פגיעה בכבודו בטלטולי הדרך (כף החיים אורח חיים קלה, עד). מנגד, יש אומרים שאין להתיר את היריעות משום שבכך מורידים את ספר התורה מקדושתו ופוגעים בכבודו, אלא יניחוהו במזוודה באופן מכובד ומוגן (אמרי יושר ח"ב קעא, ב). והבוחר יבחר.
מתוך העיתון 'בשבע'
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך לומדים גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מדוע פורים גדול מכיפורים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
